נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ

אלוני חץ מרחיבה את אחזקותיה ב-Carr Holdings

החברה חתמה על מזכר הבנות עם קרן ההשקעות JPM Management Assets Morgan, במסגרתו תרכוש את אחזקות הקרן ב-Carr ותגדיל את שליטתה בשותפות. העסקה כוללת העברת שלושה נכסים לידי הקרן ללא חוב וצפויה לשנות את מבנה ההון של Carr

אביחי טדסה | (1)

חברת Carr Holdings, שבה מחזיקה אלוני חץ אלוני חץ 0%   (47.8%), חתמה על מזכר הבנות בלתי מחייב עם קרן JPM Management Assets Morgan, שבמסגרתו Carr תרכוש את אחזקות הקרן בתמורה להעברת שלושה נכסים לידי JPM ללא חוב. נכון לסוף 2024, ההון העצמי של Carr עמד על 746 מיליון דולר. לאחר העסקה, ההון העצמי של החברה צפוי לרדת לכ-500 מיליון דולר, אך מנגד, אחזקות אלוני חץ ב-Carr יגדלו ל-77.2%, מה שיהפוך את Carr לחברה מאוחדת בדוחות הכספיים של אלוני חץ.


כחלק מהיערכות לביצוע העסקה, Carr מתכננת למכור שני נכסים בתמורה ל-100-110 מיליון דולר ולבצע מימון מחדש של הלוואות, במטרה להחליף חובות שמועד פירעונם ב-2026 בהלוואות חדשות לטווח ארוך. בנוסף, אלוני חץ תזרים עד 100 מיליון דולר ל-Carr במהלך המחצית השנייה של 2025, כשההון ישמש בעיקר לפיתוח יוזמות חדשות והרחבת פעילותה העסקית של Carr בשנתיים הקרובות.


בהתאם לתכנון הפיננסי, שיעור המינוף של Carr יישאר על כ-60%, בדומה לרמת המינוף הקיימת כיום. על פי הערכות החברה, העסקה צפויה להיסגר בתוך כארבעה חודשים, בכפוף להשלמת המשא ומתן ולחתימה על הסכם מחייב. המהלך מחזק את אסטרטגיית ההתרחבות של אלוני חץ, הממשיכה למקד את השקעותיה בנכסים מניבים ובניהול אקטיבי של אחזקותיה בתחום הנדל"ן. עסקה זו עשויה לשפר את גמישותה הפיננסית של Carr, ולהעניק לאלוני חץ שליטה רחבה יותר בניהול השותפות.


אהרון פרנקל הופך לבעל המניות הגדול באלוני חץ


אהרון פרנקל ביצע בשבועות האחרונים מהלך משמעותי בשוק ההון הישראלי, כאשר רכש מניות של חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ בהיקף של כ-60 מיליון שקל. הרכישות בוצעו בטווח תאריכים שבין 13/1 - 30/1, במחיר ממוצע של 31.92 שקלים למניה. בעקבות הרכישות האחרונות, הגיע פרנקל להחזקה של 12.98% ממניות אלוני חץ, ובכך הפך לבעל המניות דה פקטו הגדול ביותר בחברה. זאת, תוך שהוא עוקף את נתן חץ, מייסד ומנכ"ל החברה, שמחזיק כיום 12.5% מהמניות. כזכור, פרנקל רכש בחודש אוקטובר האחרון מעל ל-10% באלוני חץ תמורת 685 מיליון שקל, לאחר המהלך, בעל המניות הנכנס יוכל להפעיל לחץ על החברה שראתה את המניה שלה מאבדת כמעט מחצית מערכה מאז השיא בינואר 2022, בעיקר עקב עליות הריבית בעולם שהביאה לחברה מחיקות גדולות בשווי הנכסים שלה.


שווי השוק של אלוני חץ עומד על 7.61 מיליארד שקל. מניית החברה עלתה ב-16% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-44%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עושה חשבון 19/02/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית תרד והביקוש למשרדים יעלה נראה רווחים נאים . אין ביטחון שכך יהיה .יתכן גם מצב הפוך .
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה? השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת הוא מלא.   


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.