האם ה'פד' ידחוף את הדאו ג'ונס אל מעבר קו 15,000 הנקודות?
בששת החודשים האחרונים, הדאו ג'ונס עלה בכ-3%. נתוני התמ"ג היו יציבים, אך מניות סקטור הפיננסים כגון מניות סיטיגרופ ו- Washington Mutual (סימול: WM ) החלישו את חוזקם של מניות הטכנולוגיה ומניות מוצרי הצריכה.
היום, המשקיעים מחכים בקוצר רוח להורדת הריבית על ידי ה'פד', כאשר הקונצנזוס בעניין קיצוץ הריבית עומד על 0.25% לרמה של 4.25%. כמו כן, האפשרות לקיצוץ נוסף בינואר עומדת ברקע. וללא קשר לדברי הכלכלנים, ציבור הצרכנים והמשקיעים אוהבים ריביות נמוכות. הורדת הריבית תעזור בפתרון המשבר בשוק האשראי, המשבר בשוק הדיור ותקל במימון הפיתוח העסקי. על אף שיתכן כי הורדת הריבית מגיעה באיחור, החסכון בכסף, על פי הגדרתו, אינו יכול להגיע באיחור לעולם.
באם הצרכן פוגש באופציה להחזר נמוך יותר של המשכנתא או לחילופין החזר חודשי נמוך יותר בתשלומי הרכב, הוא ירגיש טוב יותר. אומנם הורדת הריבית אינה פותרת את בעיותיו הפיננסים ככללותן, אך היא מציירת תמונה עגומה פחות.
הדאו ג'ונס זקוק למהלך של כ-9% בכדי להגיח מעל רמת ה-15,000 נקודות, מהלך נמוך יותר, מזה שביצע בעשרת החודשים הראשונים של השנה. הסבירות כי מניות החברות בסקטור הפיננסי התאוששו בכ-15% בחודשיים הקרובים, עקב הקלת הריבית, גדולה. נציין כי התאוששות נוספת צפויה בקרב מניות יצרני הרכבים, אשר נסחרות ברמת שפל שנתית.
ב-9 לאוקטובר השנה, הדאו ג'ונס טיפס מעל 14,198 הנקודות, היום פתח המדד ברמה של 13,727 הנקודות, כלומר נראה שבאוקטובר, לפני הירידה, הדאו ג'ונס הוסיף לערכו כ-14% בשיעור שנתי.
לפני מספר שבועות היה הדאו ג'ונס קרוב לרמת ה-15,000 נקודות, ויתכן כי היום יהווה נקודת מפנה אשר בעטיה יחזיר המדד את הנקודות אשר איבד, בתוספת של 5%. שאיפה לא גדולה מידי.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
