וול סטריט סגרה בירידות קלות; הדולר בשפל מול האירו

וגרם לזעזועים קלים בשוקי הסחורות והנפט. גרינספן המשיך להמטיר את תחזיותיו הקודרות על השווקים. ברננקי אמר שהורדת הריבית מטרתה למנוע מהמשבר להחריף. אודיוקודס עלתה 1.83%, טבע השילה 1.4%
שהם לוי |

המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בירידות שערים קלות. השפעות המהלך של הפדרל ריזרב ניכרות בכל ענפי המסחר. החל משוק המניות במהלך העליות של היומיים האחרונים. עם זאת, ההשפעות השליליות מתחילות לצוץ כאשר מחירי הנפט המשיכו לעלות, הזהב נסק לרמות שלא נראה כ-27 שנה, והדולר רשם שפל חדש מול האירו- הסוחרים החליפו את מטבעות האירו תמורת 1.4 דולר.

יושב ראש הפדרל ריזרב לשעבר, אלן גרינספאן לא מפסיק להמטיר את דבריו הקודרים על השווקים. הצהיר היום, כי הסיכויים למיתון נותרו בעינם, ואף יותר מכך. מעניק סיכויי של יותר מאחד לשלוש (יותר מ-33%) למיתון כלכלי בארה"ב, גם לאחר הורדת הריבית של הפדרל ריזרב השבוע, מחירי הבתים יצנחו והצריכה הפרטית תיפגע, כך נימק את דבריו.

הפדרל ריזרב לא יורד ממרכז העניינים גם היום. בן ברננקי הצהיר היום בפני בית הנבחרים כי הבנק המרכזי יבחן חוקים חדשים להגנה על הצרכנים לקראת סוף השנה הנוכחית. "התפיסה אמנם היא מוטעת (המיזם הממשלתי) שמגובה היטב על ידי הממשל מרמז על כך כי למשקיעים מספר תמריצים...בכדי לא ליטול את הסיכון. העלאת שיעור ההגבלות להלוואות תגביר מגמה זו... ולרפיון משמעת השוק בעתיד, כך אמר ברננקי במברק שמסר לקונגרס.

סקטור הפיננסים המשיך לרכז עניין גם היום כאשר במוקד העניינים עמדו חברות הברוקראג' המדווחות: גולדמן זאקס, ובר סטרנס. גולדמן מציגה דיווחה על זינוק של 79% ברווח, ובר סטרס הודיעה על נפילה של 61% ברווח הנקי בשל המעורבות במשבר הסאב-פריים.

מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.46% לרמה של 2,654 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 0.35% לרמה של 13,766 הנקודות.

סחורות

"> החוזים על הנפט סגרו היום בשיא חדש ונראה שהמגמה האחרונה של שבירת השיאים, הפכה למעין מסורת יומית. הנפט עבר היום את מחיר 83 הדולרים לחבית, ושלחו את החוזים להיסחר בטריטוריה דימיונית, זאת בהמשך לדוח שהראה היום על ירידה נוספת במלאים.

מסתבר שלהורדת הריבית ישנן גם השפעות שליליות לא מעטות. "> החוזים על הזהב קפצו בחדות, בעוד הדולר רושם שפל של כל הזמנים למול האירו, ומביא לעליית מחירי הסחורות, בניהן הזהב, כאלה שלא נראו מאז 1980. המשקיעים ממאנים להחזיק בנכסים דולריים מאחר והם חוששים מאינפלציה, לפיכך רבים מהם מגדילים חשיפה לסחורות.

מאקרו

מדד האינדיקטורים המובילים רשם נפילה של 0.6% לחודש אוגוסט, לעומת קונסנזוס האנליסטים לירידה של 0.3% בלבד. בחודש יולי רשם המדד עלייה של 0.7%, אולם הנתונים השליליים במהלך חודש אוגוסט עם אבוד אמון הצרכנים, מספר התביעות לדמי אבטלה, ומצב שוק המניות. האינדיקטורים בדו"ח מרמזים על צמיחה כלכלית מתונה יותר בעתיד.

אינדיקטור נוסף שמורה כי מגמת הפיטורים בארה"ב עדיין לא הערימה קשיים אמיתיים על גלגל הצמיחה, ניתן לראות בנתון המשרות. מספר האנשים שהגיעו לבקש דמי אבטלה בארה"ב נפל ב-9,000 בשבוע שעבר לשפל של שבעה שבועות ל-311,000 דרישות.

אינדקס ה'פד' למדינת פילדלפיה פורסם היום בשעה 18:00 שעון ישראל, והצביע על העובדה

"> שהמשבר האחרון לא חילחל לסקטור היצרני במלוא העוצמה. רשם קריאה של 10.9 הנקודות, מעל ל-0 הנקודות שרשם באוגוסט. קריאה מעל 0 נקודות מצביעה על כך שהחברות הרחיבו את תפוקתן. מדד ההזמנות החדשות השתפר ב-15.1 נקודות לחודש ספטמבר, קפץ מרמת 7.1 הנקודות בחודש אוגוסט. המשלוחים לא עמדו מנגד, כרשמו שיפור לרמה של 16.9 הנקודות לעומת 12.4 הנקודות בחודש שעבר.

אמריקניות במרכז

חברת Raytheon (סימול: RTN) הודיעה היום כי הסכימה לרכוש את Oakley Networks, מפתחת פרטית של טכנולוגיות אבטחה. התנאים הפיננסים של העסקה לא נסגרו סופית. החברה הפועלת בתחום התעופה והבטחון אמרה בתגובה כי הרכישה של החברה מסולט לייק סיטי, שמונה כ-200 עובדים תסייע במערכות התוכנה ותאפשר לחברה להציג מוצרי אבטחה משופרים יותר.

ענקית הפיננסים בר סטרנט דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השלישי. כאשר הציגה צניחה של 61% ברווח הנקי, כתוצאה מהפסדים גדולים בשוק הסאב-פריים ופעילות קרנות הגידור שלה, כך הודיעה חברה בהודעה רשמית היום.

ענקית הפיננסים, גולדמן זאקס, דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי שתאמו את התחזיות בקרב האנליסטים בוול סטריט. הרווח ברבעון לתקופה שהסתיימה ב-31 באוגוסט עלה ל-2.85 מיליארד דולר, או 6.13 דולר למנייה, זאת בהשוואה לרווח של 1.55 מיליארד או 3.26 דולר למניה בתקופה במקבילה אשתקד. הפדיון זינק ל-12.33 מיליארד דולר לעומת 10.18 מיליארד דולר בשנה שעברה. כך דיווחה הבוקר פירמת הברוקראג'.

מניות ישראליות

טאואר חו"ל סמיקונדקטור, דיווחה היום כי זכתה בעסקה לייצור המוני במפעל הפאב 2 בטכנולוגיית 0.13 מיקרון. היקף העסקה או זהות המזמין לא נחשפה ונמסר רק כי מדובר בחברה מובילה מארצות הברית. באשר להיקף העסקה נסר כי מדבור ב"שווי של מיליוני דולרים בחודש". עם זאת נציין, כי גורמים בשוק ההון מעריכים כי מדובר בעסקה עם מוטורולה בהיקף שעשוי להסתכם בעשרות מיליוני דולרים.

חברת האנרגיה אורמת טכנולוגיות (אורמת טכנ' ) דיווחה הבוקר כי יורם ברוניצקי יהיה המנכ"ל המחליף לדיתה ברוניצקי שתפרוש מתפקידה. כרגע מכהן ברוניצקי כמנהל התפעול הראשי של החברה, וישמור על תפקיד זה בעוד הוא מכהן כנשיא.

מניות אודיוקודס חו"ל זוכות היום להמלצה חמה מצד האנליסט, Cantor Fitzgerald, אמר שעסקי החברה במתכונת הנוכחית עולים יפה. העלה את המלצתו למניות החברה ל"קנייה" מ"החזק" ואת מחיר היעד ל-6.5 דולר לעומת 6 דולר בסקירה הקודמת. האנליסט הוסיף בסקירתו כי עסקי החברה חזקים באסיה ודרום אמריקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.

telegram