האם אג"ח ממשלתי אמריקאי אינו "מקלט בטוח" ולמה התמיכה האמריקאית בישראל אינה מובטחת?
יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי, ג'רום פאואל, השאיר בנאומו האחרון ביום שישי את כל הקלפים פתוחים, כך שכל פרשנות כלכלית יכולה להתבסס על הנאום ובהתאמה קיימות תחזיות שונות. מה שהיה הכי בולט באמירות של היו"ר היה שהוא עצמו אינו יודע מה יהיה כוון המדיניות המוניטרית העתידית. כן, פאואל לא באמת יודע את כיוון הריבית. היא יכולה לעלות, היא יכולה להישאר במקום והיא יכולה לרדת. בנאומים האחרונים הוא אמר שהריבית הגבוהה תימשך זמן ארוך יותר, הוא עדיין דבק בזה, אבל הוא לא יודע להגיד את הכיוון במפגש הבא. המסר שהיה לו מאוד חשוב להעביר היה שהוא היה רוצה ששוק ההון לא יפרש את ההיסוס כשינוי מגמה. היסוס במועד הורדת הריבית הוא לא בהכרח שינוי מגמה, אבל הוא כן שינוי בניואנסים של ההודעה ושוק ההון לא יכול להישאר לזה אדיש.
מה שמטריד את היו"ר כרגע, מעבר למשתנים השוטפים כגון אינפלציה ושוק העבודה, היא הגישה של חברות הדרוג הגדולות. מודיס ופיץ' הודיעו על שינוי שלילי ביחס למדיניות הפיסקלית של ארה"ב. אמנם החברות לא הורידו את הדרוג הגבוה של החוב של ממשלת ארה"ב (SP מאז 2011: +Aaa:Moody's AAּּ), אך שינו את התחזית מ"יציב" ל"שלילי".
מה הקשר בין הדירוג של ארה"ב והסיוע לישראל?
חברות הדרוג מגיבות לכמה אירועים משמעותיים: העלאת תקרת החוב של ארה"ב וחולשה בשוק הגיוס של חוב. במכרז האחרון לאג"ח ל-30 שנה היו ביקושים חלשים ומחיר האג"ח שנסגר היה נמוך ב-48 נקודות בסיס (כל נקודה היא 1/32). יתרה מכך, טוענות חברות הדרוג כי אין כל סימן למדיניות פיסקלית מרסנת, או בלשונן "consolidated policy" ובכך הן משמיעות ביקורת עמומה, הן כנגד שרת האוצר האמריקאית, האמונה על המדיניות הפיסקלית והן כנגד הקונגרס "המקוטב בגישתו" שאינו מצליח לגבש מדיניות פיסקלית מוסכמת. הרפובליקנים היו מאז ומתמיד בעד קיצוץ תקציבי ואילו הדמוקרטים מתנגדים לכך בחריפות.
הורדת אופק הדרוג של החוב הממשלתי וחולשה בשוק הגיוס עלול ליצור לחץ על שערי הריבית כלפי מעלה. עליית שערי הריבית מגדילה את תשלומי הריבית שמבצעת הממשלה למלווים ובכך יוצרת עוד לחץ תקציבי וקיים חשש, שתקרת התקציב שהעלה לאחרונה, תדרוש העלאת התקרה בפעם נוספת. יתכן מאוד שעליית שערי הריבית בחדש האחרון נובעת מהאמור למעלה ולא מציפיות לשינוי שער הריבית המוניטרית על ידי הבנק הפדרלי. במקביל המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי מתבססת על שער הריבית קצר המועד שמטבע הדברים משליך על שער הריבית לטווח ארוך. לחצים על שער הריבית דרך השוק יקשו על הבנק הפדרלי לנהל מדיניות מחושבת וזהירה ולכן היו"ר מוטרד מאד ממהלכן של חברות הדירוג.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטרדות של פאואל מדבקות. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן העומד לפני שנת בחירות, מוטרד גם הוא מהמגמה, שכן עליית שערי הריבית לטווח ארוך מעלה את שער הריבית על משכנתאות, עובדה המשפיעה ישירות על כיסיהם של אזרחי ארה"ב. זה ממש לא הזמן הנכון מבחינתו לגרום לעלייה בהוצאות של הציבור, גם ככה הוא מפגר בסקרים. אגב, הוא הימר על תמיכה בישראל, אבל בינתיים זה לא מוסיף לו נקודות בסקרים, והפחד שזה עלול להתהפך עליו במקביל לשינוי בסנטימנט העולמי כלפי המלחמה.
ג'ו ביידן - מצד אחד קיצוץ תקציבי, מצד שני סיוע לישראל; האם הסיוע בסכנה?
התוכנית של ביידן - קיצוץ תקציבי
ביידן הכריז על שינוי גישה כלכלי דרך הכוונה להורדת הגרעון ב- 2.5 טריליון על פני עשר השנים הבאות. הנשיא הדמוקרטי אינו נתמך בגישה זו על ידי מפלגתו. אין ספק שהנושא העיקרי במערכת הבחירות הקרובה תהיה המדיניות הפיסקלית (התקציבית) והנשיא הנוכחי אינו זוכה לאהדה יתירה בנושא זה ומאפשר למעמד הרפובליקני, דונלד טראמפ להתקדם במשאלי דעת קהל מקדימים. המוטו של הרפובליקנים: הנשיא הנוכחי נכשל בכך שבעבר נקט במדיניות תקציבית "פזרנית" בלתי אחראית. יתירה מזו, מדיניות העבר מהווה סיכון בטחוני שכן לא יהיו מקורות כספיים להוצאות ביטחוניות (כגון סיוע חוץ בטחוני).- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה...
ישראל עשויה להיות צד מושפע מכך. הסיוע המצטבר לישראל (שעדיין לא אושר בסנאט) ואוקראינה עשוי להגיע לכמעט אחוז מסך מהתקציב האמריקאי שהוא סכום לא מבוטל. אירוני למדי זו העובדה שדווקא הרפובליקנים מעכבים את אישור הסיוע לישראל, אם לא יהיה כרוך גם בהגדלת הסיוע לאוקראינה.
להערכתי, אם הנשיא הנוכחי ירצה להיבחר מחדש עליו לנקוט מידית במדיניות פיסקלית מצמצמת שתוריד את הגרעון התקציבי. הוא לא יוכל לעשות זאת דרך העלאת מיסים המהווה צעד בטוח לאי בחירה מחדש, אלא צעדי קיצוץ בסעיף ההוצאות, שישראל היא חלק מהן. זה עלול להיות מכה קשה לישראל, ועל רקע המלחמה, וההבטחה של ביידן, קשה לראות את ארה"ב מקצצת את התקציב השוטף, אבל בשנת בחירות ואחרי המלחמה, הכל יכול להיות פתוח.
- 4.הימר על תמיכה בישראל (ל"ת)Bill Hwang 12/11/2023 16:05הגב לתגובה זו
- 3.משה 12/11/2023 16:00הגב לתגובה זובידן לא צריך להפסיד קולות ותרומות לקמפיין וללכת נגד 400 מחוקקים שהצביעו בעד התקציב לישראל בשביל כמה גרושים. ולא, זה לא 1% מתקציב ארה''ב וגם הכל הולך לחברות אמריקאיות. וגם חשוב לו שננצח את החמאס אישית. הדירוג של מודיעין לא שווה כלום, אחד לא מתייחס לזה. ידוע שיש בעיה חוב גדולה, אבל זה שמודיס מוציאים כותרות זה לא מעניין אף אחד.
- 2.י י 12/11/2023 13:44הגב לתגובה זוולא לכרוך גם סיוע לאוקראינה באותו חוק. ״אירוני למדי זו העובדה שדווקא הרפובליקנים מעכבים את אישור הסיוע לישראל, אם לא יהיה כרוך גם בהגדלת הסיוע לאוקראינה״
- 1.ארנון 12/11/2023 13:17הגב לתגובה זויש להפסיק חלוקת הכספים הקואליציוניים ולמנוע את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופה הציבורית.
- המגיב 13/11/2023 14:37הגב לתגובה זופנסיה תקציבית. טריליון שקל עד שכולם יעזבו.
- הרמבם 12/11/2023 17:30הגב לתגובה זואו שלא יגורו במזה"ת... הערבים יאכלו אותם תוך שניה, ויעשו גראפס בטעם שטריימל. ממש חבל, ההליכה שלהם לאבדון. כצאן לטבח. מקווה שמנהיגייהם יתעוררו, ויפה שעה קודם
ביג, אלרוב ומגה אור: "אג"ח קונצרני שיאפשר לכם לישון בשקט בלילה"
אפי שקולניק, ראש דסק אג"ח ביחידת המחקר בבנק הפועלים מסמן השקעות בפרופיל סיכון נמוך; באג"ח ממשלתי ממליץ על מח"מ קצר בצמודות ומח"מ בינוני בשקלי; הסדרות המומלצות שקלי 330, צמודות 527 ו-529, ובאג"ח הקונצרני מציין 4 סדרות בדירוגים גבוהים עם ביטחונות בתשואה של 6%-5%
שוקי המניות חווים תנודתיות גבוהה מתחילת השנה, במיוחד בארה"ב שם המדדים נכנסו לטריטוריית תיקון. במקביל, התשואות באג"ח הופכות אטרקטיביות יותר למשקיעים. אפי שקולניק, ראש דסק אג"ח ביחידת המחקר בבנק הפועלים בראיון TV מציע מספר המלצות ברמת סיכון נמוכה יחסית לאיזון תיק ההשקעות: חשיפה למדדים עם פיזור רחב כמו תל בונד 100, העדפת חברות נדל"ן ישראליות על פני גלובליות, והתמקדות בסדרות ממשלתיות כמו שקלי 330 או הצמודות 527 ו-529, ואג"ח קונצרני עם ביטחונות של חברות מובילות כגון ביג, אלרוב, מגה אור ודלק קבוצה.
על פי הערכות, האינפלציה השנה אמורה להיות 2.5%. בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בשתי הורדות, יש כאלה אפילו שאולי צופים לשלוש. איך כל הדבר הזה צפוי להשפיע על שוק האג"ח בשנה הקרובה?
"כאשר אנו רואים את האינפלציה מתמתנת לכיוון 3%-2%, כפי שצופים אצלנו בבנק, הדבר מקל על בנק ישראל להוריד ריבית. אנו צופים הורדה אחת עד סוף השנה או כשתי הורדות בראייה של שנה קדימה.
מצב זה מוביל אותנו להתמקד באזור של מח"מ בינוני ואף להאריך מעט את המח"מ, כדי ליהנות מרווחי הון כאשר הריבית תרד בהמשך.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנו מסתכלים גם על האבטלה, שנמצאת כרגע ברמה יחסית נמוכה. במקביל ניתן לראות תהליכים חיוביים כמו ירידה בהיקף המילואים בחודשים האחרונים וחזרת המפונים בצפון ובעוטף לבתיהם.

סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
הבנק צופה כי השבתה ממושכת של הממשל עשויה להוריד תשואות ולהעלות מחירי אג"ח ארוכות, אך מזהיר שההקשר הנוכחי של גירעון גבוה, פוליטיקה מקוטבת והאטה בשוק העבודה, עלול לשנות את דפוסי העבר ולהפוך את ההזדמנות לסיכון
לקראת האפשרות להשבתה נוספת של הממשל הפדרלי בארצות הברית בנק ההשקעות סיטי מציג תחזית מפתיעה: דווקא שוק האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך עלול ליהנות מהמגמה הזו. בסקירה שפרסם האסטרטג אדוארד אקטון הבנק מצביע על דפוס היסטורי שבו השבתות ממושכות הובילו לעלייה במחירי האג"ח הארוכות מה שתורגם לירידה בתשואותיהן. תופעה זו נתפסת בעיני המשקיעים כהגנה טבעית מפני האטה כלכלית שכן אג"ח ממשלתיות נחשבות ל"חוף מבטחים" בתקופות של אי-ודאות פוליטית.
ההערכה של סיטי מבוססת על ניתוח היסטורי אך היא מודעת גם למורכבות הנוכחית. בעוד שהשבתות קודמות היו בעיקרן אירועים תפעוליים זמניים הפעם נוספים להן שכבות של סיכונים פוליטיים וכלכליים. עם זאת אקטון מדגיש כי ההיסטוריה מצביעה על פוטנציאל חיובי לטווח הקצר עבור שוק האג"ח. "משקיעים נוטים לראות בהשבתה ממושכת אירוע 'בוליש' (bullish) לאג"ח" כותב אקטון "שכן היא מעוררת מצב של 'ריסק אוף' (risk off) שבו הביקוש לנכסים סולידיים גובר".
ההיסטוריה מלמדת: ירידה בתשואות בתקופות של אי-ודאות
הדוגמה הבולטת ביותר להשפעה החיובית על אג"ח נרשמה בשנת 2018 אז נמשכה ההשבתה יותר מחודש, הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. עוד לפני תחילתה הרשמית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים ירדו בכחצי אחוז מ-3% לכ-2.5%. ההערכה בשווקים הייתה שהשבתה ארוכה תפגע בצמיחה הכלכלית ותגביר את הסיכון למיתון ולכן המשקיעים זרמו לאג"ח כמקלט בטוח. בפועל במהלך ההשבתה עצמה התשואות ירדו עוד יותר והמחירים עלו בהתאם, תנועה ששיקפה את החשש הכללי מהאטה.
מקרים דומים התרחשו בשנות התשעים תקופה שבה התרחשו כמה השבתות משמעותיות. בשנת 1995 למשל נרשמו שתי השבתות רצופות: אחת נמשכה 5 ימים והשנייה 21 ימים ואחת מהן גלשה לתחילת 1996. במהלך התקופה כולה ירדו התשואות על אג"ח ל-10 שנים מ-6.61% לכ-5.52% ירידה של כמעט אחוז שלם. ההקשר הפוליטי דומה לזה של היום: מאבקים בין הקונגרס לבית הלבן סביב תקציבים שהובילו למשברים חוזרים ונשנים. אפילו אז השווקים הגיבו בהעדפת נכסים בטוחים מה שהפך את האג"ח למנצחות יחסיות.
- סיטי: הכלכלה האמריקאית בדרך ל"ריצה חמה" - אלו המלצות הקנייה
- מנהל בסיטי כתב פוסט נגד ישראל - ונדרש להסיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקונגרס עצמו העריך בדיעבד כי ההשבתה של 2018-2019 קיזזה כ-0.3% מהצמיחה הכלכלית השנתית – פגיעה לא דרמטית אך כזו שהגבירה את התיאבון לאג"ח. נתונים אלה תומכים בתזה של סיטי: אירועים כאלה אינם גורמים לקריסה מיידית אלא מחזקים את התפיסה של אג"ח כהגנה מפני סיכונים חיצוניים. עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה תלויה באורך ההשבתה – הפסקות קצרות (פחות משבוע) משפיעות מעט בעודן נמשכות שבועות הן מצטברות לנזק משמעותי יותר.