האם אג"ח ממשלתי אמריקאי אינו "מקלט בטוח" ולמה התמיכה האמריקאית בישראל אינה מובטחת?
יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי, ג'רום פאואל, השאיר בנאומו האחרון ביום שישי את כל הקלפים פתוחים, כך שכל פרשנות כלכלית יכולה להתבסס על הנאום ובהתאמה קיימות תחזיות שונות. מה שהיה הכי בולט באמירות של היו"ר היה שהוא עצמו אינו יודע מה יהיה כוון המדיניות המוניטרית העתידית. כן, פאואל לא באמת יודע את כיוון הריבית. היא יכולה לעלות, היא יכולה להישאר במקום והיא יכולה לרדת. בנאומים האחרונים הוא אמר שהריבית הגבוהה תימשך זמן ארוך יותר, הוא עדיין דבק בזה, אבל הוא לא יודע להגיד את הכיוון במפגש הבא. המסר שהיה לו מאוד חשוב להעביר היה שהוא היה רוצה ששוק ההון לא יפרש את ההיסוס כשינוי מגמה. היסוס במועד הורדת הריבית הוא לא בהכרח שינוי מגמה, אבל הוא כן שינוי בניואנסים של ההודעה ושוק ההון לא יכול להישאר לזה אדיש.
מה שמטריד את היו"ר כרגע, מעבר למשתנים השוטפים כגון אינפלציה ושוק העבודה, היא הגישה של חברות הדרוג הגדולות. מודיס ופיץ' הודיעו על שינוי שלילי ביחס למדיניות הפיסקלית של ארה"ב. אמנם החברות לא הורידו את הדרוג הגבוה של החוב של ממשלת ארה"ב (SP מאז 2011: +Aaa:Moody's AAּּ), אך שינו את התחזית מ"יציב" ל"שלילי".
מה הקשר בין הדירוג של ארה"ב והסיוע לישראל?
חברות הדרוג מגיבות לכמה אירועים משמעותיים: העלאת תקרת החוב של ארה"ב וחולשה בשוק הגיוס של חוב. במכרז האחרון לאג"ח ל-30 שנה היו ביקושים חלשים ומחיר האג"ח שנסגר היה נמוך ב-48 נקודות בסיס (כל נקודה היא 1/32). יתרה מכך, טוענות חברות הדרוג כי אין כל סימן למדיניות פיסקלית מרסנת, או בלשונן "consolidated policy" ובכך הן משמיעות ביקורת עמומה, הן כנגד שרת האוצר האמריקאית, האמונה על המדיניות הפיסקלית והן כנגד הקונגרס "המקוטב בגישתו" שאינו מצליח לגבש מדיניות פיסקלית מוסכמת. הרפובליקנים היו מאז ומתמיד בעד קיצוץ תקציבי ואילו הדמוקרטים מתנגדים לכך בחריפות.
הורדת אופק הדרוג של החוב הממשלתי וחולשה בשוק הגיוס עלול ליצור לחץ על שערי הריבית כלפי מעלה. עליית שערי הריבית מגדילה את תשלומי הריבית שמבצעת הממשלה למלווים ובכך יוצרת עוד לחץ תקציבי וקיים חשש, שתקרת התקציב שהעלה לאחרונה, תדרוש העלאת התקרה בפעם נוספת. יתכן מאוד שעליית שערי הריבית בחדש האחרון נובעת מהאמור למעלה ולא מציפיות לשינוי שער הריבית המוניטרית על ידי הבנק הפדרלי. במקביל המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי מתבססת על שער הריבית קצר המועד שמטבע הדברים משליך על שער הריבית לטווח ארוך. לחצים על שער הריבית דרך השוק יקשו על הבנק הפדרלי לנהל מדיניות מחושבת וזהירה ולכן היו"ר מוטרד מאד ממהלכן של חברות הדירוג.
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטרדות של פאואל מדבקות. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן העומד לפני שנת בחירות, מוטרד גם הוא מהמגמה, שכן עליית שערי הריבית לטווח ארוך מעלה את שער הריבית על משכנתאות, עובדה המשפיעה ישירות על כיסיהם של אזרחי ארה"ב. זה ממש לא הזמן הנכון מבחינתו לגרום לעלייה בהוצאות של הציבור, גם ככה הוא מפגר בסקרים. אגב, הוא הימר על תמיכה בישראל, אבל בינתיים זה לא מוסיף לו נקודות בסקרים, והפחד שזה עלול להתהפך עליו במקביל לשינוי בסנטימנט העולמי כלפי המלחמה.
ג'ו ביידן - מצד אחד קיצוץ תקציבי, מצד שני סיוע לישראל; האם הסיוע בסכנה?
התוכנית של ביידן - קיצוץ תקציבי
ביידן הכריז על שינוי גישה כלכלי דרך הכוונה להורדת הגרעון ב- 2.5 טריליון על פני עשר השנים הבאות. הנשיא הדמוקרטי אינו נתמך בגישה זו על ידי מפלגתו. אין ספק שהנושא העיקרי במערכת הבחירות הקרובה תהיה המדיניות הפיסקלית (התקציבית) והנשיא הנוכחי אינו זוכה לאהדה יתירה בנושא זה ומאפשר למעמד הרפובליקני, דונלד טראמפ להתקדם במשאלי דעת קהל מקדימים. המוטו של הרפובליקנים: הנשיא הנוכחי נכשל בכך שבעבר נקט במדיניות תקציבית "פזרנית" בלתי אחראית. יתירה מזו, מדיניות העבר מהווה סיכון בטחוני שכן לא יהיו מקורות כספיים להוצאות ביטחוניות (כגון סיוע חוץ בטחוני).- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את...
ישראל עשויה להיות צד מושפע מכך. הסיוע המצטבר לישראל (שעדיין לא אושר בסנאט) ואוקראינה עשוי להגיע לכמעט אחוז מסך מהתקציב האמריקאי שהוא סכום לא מבוטל. אירוני למדי זו העובדה שדווקא הרפובליקנים מעכבים את אישור הסיוע לישראל, אם לא יהיה כרוך גם בהגדלת הסיוע לאוקראינה.
להערכתי, אם הנשיא הנוכחי ירצה להיבחר מחדש עליו לנקוט מידית במדיניות פיסקלית מצמצמת שתוריד את הגרעון התקציבי. הוא לא יוכל לעשות זאת דרך העלאת מיסים המהווה צעד בטוח לאי בחירה מחדש, אלא צעדי קיצוץ בסעיף ההוצאות, שישראל היא חלק מהן. זה עלול להיות מכה קשה לישראל, ועל רקע המלחמה, וההבטחה של ביידן, קשה לראות את ארה"ב מקצצת את התקציב השוטף, אבל בשנת בחירות ואחרי המלחמה, הכל יכול להיות פתוח.
- 4.הימר על תמיכה בישראל (ל"ת)Bill Hwang 12/11/2023 16:05הגב לתגובה זו
- 3.משה 12/11/2023 16:00הגב לתגובה זובידן לא צריך להפסיד קולות ותרומות לקמפיין וללכת נגד 400 מחוקקים שהצביעו בעד התקציב לישראל בשביל כמה גרושים. ולא, זה לא 1% מתקציב ארה''ב וגם הכל הולך לחברות אמריקאיות. וגם חשוב לו שננצח את החמאס אישית. הדירוג של מודיעין לא שווה כלום, אחד לא מתייחס לזה. ידוע שיש בעיה חוב גדולה, אבל זה שמודיס מוציאים כותרות זה לא מעניין אף אחד.
- 2.י י 12/11/2023 13:44הגב לתגובה זוולא לכרוך גם סיוע לאוקראינה באותו חוק. ״אירוני למדי זו העובדה שדווקא הרפובליקנים מעכבים את אישור הסיוע לישראל, אם לא יהיה כרוך גם בהגדלת הסיוע לאוקראינה״
- 1.ארנון 12/11/2023 13:17הגב לתגובה זויש להפסיק חלוקת הכספים הקואליציוניים ולמנוע את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופה הציבורית.
- המגיב 13/11/2023 14:37הגב לתגובה זופנסיה תקציבית. טריליון שקל עד שכולם יעזבו.
- הרמבם 12/11/2023 17:30הגב לתגובה זואו שלא יגורו במזה"ת... הערבים יאכלו אותם תוך שניה, ויעשו גראפס בטעם שטריימל. ממש חבל, ההליכה שלהם לאבדון. כצאן לטבח. מקווה שמנהיגייהם יתעוררו, ויפה שעה קודם
שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
