חיים נתן: "אנחנו לא מרגישים את ירידת המדד, יש סיכוי גבוה להורדת ריבית בחודשים הקרובים" - אז איפה להשקיע?
מדד חודש ינואר הפתיע את הכלכלנים. בשוק צפו לירידה עונתית של 0.3%, אבל המדד הצביע על ירידה חדה של 0.6% בהובלת סעיף הדיור. הכלכלן הראשי של מנורה מבטחים, חיים נתן, מתייחס למספרים שמפרסמת הלמ"ס ולבעייתיות שנוצרת משיטות המדידה. כיצד ישפיע המדד הנוכחי עם החלטת הריבית הקרובה והיכן כדאי להשקיע היום? צפו בוידיאו.
- 5.איש השוק 24/02/2014 18:13הגב לתגובה זוכל החזאים היו בטוחים שלא יהיה שינוי . ניתוח יפה מאוד
- 4.אורי 18/02/2014 17:03הגב לתגובה זותכניות הרדיו הכלכליות הוצפו בימים האחרונים בכתבות על היוקר וההתיקרויות. והנה בא המדד של ינואר ותפח לכולם על הפרצוף. אז מי כאן משקר: הכתבים הכלכליים או הלמ"ס? לדעתי המדד מזויף. ןהןא מזייף כבר תקופה ארוכה. הוא בא לשרת את הממשלה.
- 3.אחד 16/02/2014 20:20הגב לתגובה זוירידת ריבית? הצחקתני. הרי הורדת ריבית תגרור פמפום נוסף למחירי הדירות, והממשלה כמו בנק ישראל מפחדים מתגובת הציבור.... אין מנוס מהמשך צניחת הדולר, לפחות כל עוד האידיוטים בארצות הברית ממשיכים להדפיס. דולר 3.3 הנה אנחנו באים.
- 2.בא 16/02/2014 15:45הגב לתגובה זווקיבלו עוד .
- 1.יופיטר שוקי הון 16/02/2014 12:11הגב לתגובה זוחברה, תפללו עבורי ותחזיקו אצבעות אני יוצא לגיוס אגח 30 מיליון ש״ח להזרקה מיידית לתת אביב 100 ו 25

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
