ניתוח קמפיין

ביתילי ו'כל אחד מביא אחד': הבעיה מתחילה בחדר הישיבות

ג'ונתן הווארד, 'פסיכולוג פרסום' שמאבחן 'מחלות' במשרדי פרסום, עבד בעבר ברשת סאצ'י ו-BBDO בלונדון, מנתח עבור אייס 2 פרסומות חדשות. על ביתילי של יהושע TBWA: "תובנה מצוינת, חבל שהלכו רחוק מדי בנסיון להתחכם"
ג'ונתן האוורד | (3)

חדרי ישיבות במשרדי פרסום הם כמו 'משולש ברמודה' עבור ההגיון הפשוט. אנשים פשוט מאבדים שם את הראש.

אתה נכנס פנימה מלא בתובנות ורעיונות ויוצא משם מתוסכל. בכל פעם שהדיון על ההבדל בין "מודרני" ל"עכשוי" עולה, אתה מרגיש כיצד המוח שלך מתלונן שאתה מתעלל בו. לעיצוב האווירה בחדר הישיבות יש השפעה רבה על הטירוף סביב סיעור המוחין. ככל שהחדר 'סטייליסטי' ואופנתי יותר כך היושבים בו חושבים בדרך קיצונית ומופרכת יותר. ישנם חדרי ישיבות שנראים כאילו הם שייכים לאחד מסרטי ג'יימס בונד - אתה יוצא משם על אלונקה, יורה ג'יבריש, וכך גם כל האחרים, אז אף אחד לא מודע לעובדה שהטירוף אוחז בו.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

אני חושב שהמשרדים שעומדים מאחורי הקמפיינים שלפנינו, צריכים (כנראה) לעצב מחדש את חדר הישיבות שלהם, כך שיהיה פחות מנקר עיניים וטרנדי. הוציאו את האנשים מהמשרד ושימו אותם במחסן - כך הם יהיו פחות מתוחכמים ויותר מעניינים.

ביתילי: תנו לתובנה לככב

הקמפיין הזה הוא דוגמא נוספת לבריף שכלל בתוכו תובנה מצוינת, והיא: חנות רהיטים היא למעשה מקום גרוע להחליט בו לגבי רהיטים, מכיוון שאנחנו מתנהגים אחרת על הספה שלנו בבית לעומת הספה עליה אנו יושבים בחנות עצמה. לצוות קריאייטיב טוב - עבודה על בריף כזה שקולה לדיג מתוך דלי. עבדתי בחנות רהיטים כשהייתי סטודנט ולעיתים קרובות יצא לנו לראות משפחות מהגרים: פקיסטנים, רוסים ועוד, שניהלו ויכוחים משפחתיים בתוך הסניף. זה קרה משום שברגע שהם ראו ספה, הם ראו הזמנה לשבת ולנהל דיון, אבל האנגלים מעולם לא עשו זאת. הם היו מתיישבים ל-2 שניות, הישבן שלהם בקושי נגע בספה והם היו קופצים תיכף ומייד ואומרים: Yes, its fine, I'll take it (כן, היא בסדר. אני אקח אותה). התנהגויות בחנות רהיטים הן מקור עשיר לקומדיה, ובמונחי פרסום - מקור עשיר למציאת זהב. התובנה הייתה מספיק טובה כך שהיא הייתה יכולה להיות מומחזת באופן דרמטי באמצעות קסם אישי אמיתי.

וזה היה חכם (בדרך טובה) לתת למישהו בפרסומת להכיר בכך. הבדיחה על זה ש"נפתחים" הייתה דרך אלגנטית לעשות זאת. אז למה אני לא מרוצה? משום שהפרסומת הלכה רחוק מדי בניסיון להתחכם. אם אתם מספיק ברי מזל כדי לעבוד על פרסומות עם תובנה טובה, אתם צריכים לתת לתובנה לככב.

לתת למציגה/שחקנית אחת לאלתר שיחה עם עצמה, לא מצליח אפילו להתקרב לעניין ש-2 דמויות היו יכולות לייצר. לתת לה לפצוח בשיחה מאולתרת היה יותר מדי גימיקי. התובנה הייתה טובה, הרעיון על "לפתוח הכל" היה טוב, והשחקנית טובה מאוד כפי שכולם יודעים - אז תנו לה הזדמנות מספיק הגונה לבצע דיאלוג עם מישהו. אל תכריחו אותה להציג בפניכם טריקים כמו קוף מרקד. מעניין מאוד מה חושב הלקוח על חדר הישיבות של המשרד - הם צריכים להעביר לרשות המשרד כמה מהרהיטים הכי משעממים שלהם - הילדים מתלהבים יותר מדי.

קמפיין לקידום תיירות נכנסת לישראל: לא מבינים את האנשים

עבודת הסברה היא כמו שחייה בתוך קערת חומוס. זה מאד מלכלך, אף אחד לא מגיע רחוק, אבל כולם עושים אימון כושר ואוכלים בחינם. הסברה פנימית, משמע, לגרום לישראלים לעזור בפעילות שכזו היא קשה אפילו יותר, כך שזה נס שבסופו של דבר משהו אכן זכה להיות משודר. אני מניח שמזמין העבודה במקרה הזה חשש מאוד מעניין ההופעה בפריים-טיים בדומה למותגים הגדולים, אז הוא ביקש להידמות ככל האפשר למותגים המובילים, באמצעות פרזנטורים מוכרים. זו טעות- משום שלא מדובר בקונספט לפריים-טיים, אלא הרבה יותר מכך. מדובר באידיאולוגיה, לא עוד מהלך פרסום לעוד מותג, ובכל אופן הם לא ממש השתמשו בכוכבים המופיעים באופן אפקטיבי.

אישית, אני אוהב את החישוב שנוגע להחזר של המדינה תמורת ההשקעה, אבל אני לא בטוח כמה זה חכם להראות באופן שקוף כל כך עד כמה המדינה רוצה לראות מזה כסף. ישראלים אוהבים להתווכח על חישובים מסוג שכזה. מאז שצפיתי בקמפיין כבר ניהלתי שני ויכוחים על הנושא, כך שבמובן מסוים זה כנראה היה מעשה חכם לכלול את החישוב בתוך הפרסומת, אך זה נראה ציני. מה שהם מבקשים מאיתנו לעשות הוא חביב מאוד. הדחף הישראלי להזמין תיירים לישראל הוא אותנטי מאוד, כנה, ולא דבר שצריך לקחת בקלילות. ועכשיו הם אומרים לנו: "הבא את החברים שלך לישראל כי ביבי מעוניין בכסף שלהם".

אני חושב שיש כאן טעות בהבנת מהות המדינה. ערכי המדינה הם מעבר לעניין כספי. תיירות על בסיס פרסונלי שמקורה בהיכרות אישית וחברות היא פעילות ההסברה החשובה ביותר בעולם. זה כך משום שהחוויה של התייר המבקר מבוססת על דבר אישי. זאת חוויה שונה וטובה בהרבה מביקור של תיירים שמגיעים למקום מסוים מבלי להכיר אף אחד. התנהגות של תיירים ישראלים בחו"ל, וסיטואציות בהן ישראלים פוגשים בתיירים בישראל, הן לרוב מצחיקות ויש שם חומר רב לעבוד איתו. אז למה הם חושבים שהמסר הטוב ביותר כדי להניע את הציבור הוא לעזור למדינה לייצר הכנסה? נסלח לכם אם תצחקו על המאפיינים הייחודיים שלנו אבל רק אל תגידו לנו לנצל את החברים שלנו לטובת המדינה. ההחלטות האלו התקבלו ככל הנראה בחדר ישיבות מאוד סטייליסטי-אופנתי. ללקוח המסכן לא היה שום סיכוי.

לקריאת הטור בשפת המקור

הכותב ג'ונתן הווארד הוא בעל עבר עשיר בענף הפרסום. בין הסוכנויות בהן הועסק: Saatchi & Saatchi ו-Abbott Mead Vickers BBDO בלונדון. בנוסף משמש הווארד כמדריך בכיר באקדמיית הרעיונות הבינלאומית של סאצ'י אנד סאצ'י. במסגרת פעילותו הוא לקח חלק בעיצוב אסטרטגייה מיתוגית בינלאומית לגופים כמו FedEx, Gillette, Visa, Hewlett-Packard ו-British Telecom. הווארד נחשב ל'פסיכולוג פרסום' ויועץ שפיתח מתודולוגיה ייחודית לפיה הוא מאבחן כשלים בניהול מהלכים ארגוניים במשרדי פרסום ובקרב מחלקות השיווק של הלקוחות המפרסמים. ג'ונתן מעביר קורסים וסדנאות בישראל במסגרת הפורום לתקשורת שיווקית MC Forum.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירון מרגולין 20/11/2012 22:01
    הגב לתגובה זו
    תענוג לקרא את הכתבות של הווארד ולעקב אחר הלך מחשבה צלול, בהיר ומבריק. בנוסף להומור הרגיש: לשחות בחומוס. תודו שזה ענק.
  • 2.
    18/11/2012 23:42
    הגב לתגובה זו
    אתה יודע למה הם התחכמו? כי אם הם היו מקשיבים לך ויוצרים דיאלוג שנון על איך נפתחים כשיושבים בחנות (מה שכמובן היה יוצר פרסומת הרבה יותר טובה) כולם היו שמים לב שהתובנה מועתקת מקמפיין של איקאה שמציג בדיוק את זה - אנשים "נפתחים" כשהם יושבים על כורסא של איקאה...
  • 1.
    אבשלום 15/11/2012 14:55
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעניין, רק חבל שיש טעויות כתיב ונסח. ("כנה" - "כן"....)
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)

ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר

בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?

רן קידר |

קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.

ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.

לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק. 

כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?

סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.

מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא. 

יונית לוי חדשות 12
צילום: צילום מסך קשת 12
רייטינג

בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה

טבלת רייטינג מעודכנת, המספרים, השינויים וכמה אנשים צופים בגיא פינס? 

רן קידר |

הנתונים מראים שליטה כמעט אבסולוטית, לכל הפחות במה שנוגע למקום הראשון ברצועות המשמעותיות ביותר בטלוויזיה, מהדורת החדשות המרכזיות והפריים טיים, כולן, בשליטת קשת. ובכלל - קשת היא מונופול לא מוצהר. מונופול מול המפרסמים שאת השאריות מעבירים לערוצים אחרים. 

המהדורה המובילה היא של קשת 12 עם 15.9% ברייטינג ו-394 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 7.9% ו-218 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 5.2% ו-121 אלף צופים וכאן 11, שחזרה למימדים "רגילים", עם 2.6% ו-68 אלף צופים. חדשות 12 היא התוכנית הכי נצפית בכלל - בקרב כל הסגמנטים, גם מול תוכניות הבידור והפריים טיים. 

פריים טיים

גם בפריים טיים קשת הובילה, עם "נוטוק" המקורית שעמדה על 14.8% רייטינג ו-338 אלף צופים. אחריה היה, איך לא, ריאליטי אוכל, כש-"משחקי השף" הגיעו למקום השני עם 10.4% ו-237 אלף צופים, ובמקום השלישי היו הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 8.9% ויותר צופים מהמקום השני, עם 241 אלף צופים. את הרשימה סגרה "זמן אמת" התיעודית של כאן 11, עם 4.4% רייטינג ו-106 אלף צופים. 

תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.5% ו-73 אלף צופים. אחריה היתה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2% רייטינג ו-42 אלף צופים ואילו רשת סגרה את הרשימה עם 1.7% ו-34 אלף צופים.

במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצוהריים ושעות הערב המוקדמות מובילה עדיין קשת 12 כאשר המהדורה המוקדמת בהנחיית קרן מרציאנו מובילה עם 10.2% ברייטינג ו-236 אלף צופים. אחריה שש עם עודד בן עמי עם 7.1% רייטינג ו-173 אלף צופים. המהדורות הנוספות של שעה שבע בערב הן שבע עם שלזינגר וברדוגו ב-14 עם 6.2% ו-160 אלף צופים ואזור בחירה של רביב דרוקר וברוך קרא בפער משמעותי עם 4.5% ו-115 אלף צופים. רפי רשף בחמש אחר הצוהריים מוביל עם 6.6% ו-156 אלף צופים בעוד שמעון ריקלין בשעה שש בערוץ 14 עם 5.3% ו-133 אלף צופים ומוריה וברקו ב-13 עם רייטינג של 3.6% ו-84 אלף צופים.