אנדוסטרים הישראלית נמכרת לתאגיד יפני תמורת 100 מיליון דולר
סטארט אפ המכשור הרפואי הישראל, שפיתח שתל לטיפול במפרצות מוחיות, נרכש על ידי קאנקה, אך ימשיך לפעול בישראל וצפוי להפוך למרכז הפיתוח של התאגיד היפני
סטארט אפ המכשור הרפואי הישראלי אנדוסטרים מדיקל (EndoStream Medical) נרכש על ידי התאגיד הציבורי היפני קאנקה (Kaneka) תמורת 100 מיליון דולר. לאחר השלמת הרכישה, אנדוסטרים תמשיך לפעול בישראל וצפויה להפוך למרכז הפיתוח של התאגיד היפני, כאשר כל העובדים הקיימים יישארו והחברה צפויה לגייס עובדים נוספים.
אנדוסטרים הוקמה ב-2015 על ידי דנאל מאייר, המשמש כמנכ"ל, ואלון מאי, המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיה. החברה, המעסיקה 12 עובדים, פיתחה שתל לטיפול במפרצות מוחיות. במהלך השנים היא גייסה כ-5 מיליון דולר מפרגרין ונצ'רס, קרן ההון סיכון היחידה שהשקיעה בחברה, וכן משורה של נוירוכירורגים אמריקאים.
תאגיד קאנקה, שמנוהל מאוסקה ומטוקיו שביפן, מעסיק כ-11,500 עובדים. התאגיד מתמקד בארבע יחידות עסקיות אסטרטגיות: חומרים, איכות חיים, שירותי בריאות ותזונה. פעילותה העסקית של קאנקה מתפרסת על פני מגוון רחב של שווקים, ובכללם תרופות, מכשור רפואי, מדעי החיים, כימיקלים ייחודיים, פוטו-וולטאיקה, פלסטיק, סיבים סינתטיים, חומרים חשמליים ואלקטרוניים ומוצרי מזון.
על פי החברה, המיזוג ישלב את יכולות הייצור של קאנקה והטכנולוגיה של אנדוסטרים, כך ששתי החברות ימשיכו לפתח את השתל של אנדוסטרים (Nautilus) וכן יפתחו יחד מכשירים רפואיים חדשים, בעיקר עבור טיפול במחלות כלי דם במוח. לאחר השלמה הרכישה, אנדוסטרים תישאר לפעול בישראל וצפויה להפוך למרכז פיתוח של התאגיד היפני. כל העובדים הקיימים יישארו והחברה צפויה לגייס עובדים נוספים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
