אלון שגב מנכל סולאיר
צילום: ליאת לרנר

סולאיר: מכירת פרויקטים בספרד בהיקף של 340 מיליון ש'; מה שווי הפעילות בספרד?

סולאייר מכרה 6% מהנכסים שלה בספרד, התזרים הפנוי בעסקה 114 מיליון שקל - "האסטרטגיה שלנו ליזום ולממש פרויקטים בשלבים שונים כדי לייצר ערך"
אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה אלון שגב סולאיר

חברת סולאיר אנרגיות מתחדשות  סולאיר -0.12% הודיעה על הסכם (עדיין לא מחייב) למכירת שלושה פרויקטים פוטו-וולטאים הממוקמים בספרד (Villena, Alizarsun Calasparra) בהיקף כולל של כ-100 מגה-וואט, בתמורה לסכום כולל של כ-81 מיליון אירו. בנוסף לתמורה המרכזית, החברה צפויה לקבל סכום נוסף של כ-7 מיליון אירו (ובסה"כ כ-340 מיליון שקל) כתוצאה מהשבחת הפרויקטים, לרבות הוספת מערכות אגירה והגדלת ההספק. להערכת החברה, התזרים הפנוי לפני מיסים צפוי להיות כ-115 מיליון שקל.

החברה לא עדכנה את הרווח על הפרויקט, אך ניתן להעריך שהוא עולה על 70 מיליון שקל. 

מנכ"ל סולאיר, אלון שגב, אמר על רקע העסקה, "המכירה מהווה חלק מהאסטרטגיה של החברה למימוש פרויקטים בשלבי הקמה שונים מתוך כוונה לייצר ערך עבור בעלי המניות ולחזק את ההון העצמי של החברה. כל זאת במקביל לחתירה ליעד של 1 ג'יגה מחוברים. עסקה מהווה אינדיקציה נוספת לחוזקותיה של החברה כיזמית חלוצה שקונה, משביחה ומוכרת בפרמיה משמעותית" וכן תיקוף של ערכו של הצבר.

בשיחה עם ביזפורטל, הוסיף שגב, "המודל העסקי שלנו בנוי ממימוש רווחים לאורך כל שרשרת הערך בתהליך- רווחי ייזום, פיתוח, הקמה ומימוש. רווחי ההקמה באו לידי ביטוי ברבעון השני, מדובר בקרן מאוד גדולה שנותנת ואלידציה לערך צבר הפרויקטים שלנו מדובר ב-6% מהצבר בטריטוריה הזו. אנחנו חותרים ליעד של 1 ג'יגה וואט של מערכות מחוברות".

שגב הדגיש כי החברה מעוניינת לנצל הזדמנויות ולממש בתשואות ראויות - "תמיד נרצה לנצל הזדמנויות נוספות בשוק. אנחנו מסתכלים על השוק כל הזמן, על עסקאות ועל הכנסת גורמים שותפים לפרויקטים ובמחירי מימוש של 8% אחרי שהרמנו את הפרויקט בתשואה דו ספרתית טובה, זה מתאים בנקודת זמן הזו".

צבר הפרויקטים הכולל של החברה בספרד, איטליה, צ'ילה, ישראל  ופולין עומד על כ-4.2 ג'יגה וואט בהם צפויים להיות משולבים מערכות אגירה בהספק של כ-4.2 ג'יגה וואט לשעה. מתוך צבר זה, כ-121 מגה וואט מחוברים, כ-152 מגה וואט בהקמה, כ-1,032 מגה וואט לקראת הקמה, כ-844 מגה וואט בפיתוח מתקדם וכ-2,100 מגה וואט בייזום. למעלה ממחצית מהצבר בהקמה ולקראת הקמה (כ-550 מגה וואט) מגודר בהסכמים למכירת חשמל.

פורטפוליו הנכסים המיועד למכירה בעסקה זו כולל את פרויקט אליזרסאן בהיקף של 50 מגה-וואט המחובר לרשת החשמל וכן את הפרויקטים קלספארה וויינה בהיקף של 31 ו-19 מגה וואט, בהתאמה, הנמצאים בימים אלו בהקמה. התמורה בגין פורטפוליו מגלמת מחירי רכישה של בין כ-810 ל-880 אלפי אירו למגה-וואט.

צבר הפרויקטים בספרד עומד נכון למועד זה על כ-1.6 ג'יגה וואט, כך שפורטפוליו הנכסים המיועד למכירה מהווה כ-6% בלבד מיתרת הצבר בטריטוריה זו. לכאורה עם נמכרו 6% מהנכסים ב-340 מיליון שקל זה עשוי להעיד על שווי היקף הפרויקטים בספרד - כ-5 מיליארד שקל, אבל זה לא פרופורציונלי, יש פרויקטים במצבים שונים ובשווים שונים, אך בכל זאת, יש בכך להעיד על היקף מאוד משמעותי של פרויקטים. כמו כן, בהנחה שהרווח היזמי הוא לפחות 25%, הרי שהרווחים היזמיים שעדיין לא מומשו בספרד מסתכמים במאות רבות של מיליוני שקלים, לפחות 500-600 מיליון שקל בהערכה גסה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עסקת הפורטפוליו כוללת מכירת שלושת הפרויקטים כמקשה אחת, כאשר השלמת המכירה תלויה בתנאים מגוונים, ביניהם, קבלת תעודת PAC ואישורי מימון. התמורה בגין מכירת פרויקט אליזרסאן צפויה להתקבל כבר ברבעון הראשון של 2025, בעוד שיתר התמורה תושלם במחצית השנייה של 2025. הכנסות העסקה ישמשו להמשך הקמת צבר הפרויקטים הבשל של החברה בספרד שנמצא בהקמה ולקראת הקמה, כולל הוספת פתרונות אגירה טכנולוגיים מתקדמים. 

שווי השוק של סולאיר עומד על 600 מיליון שקל. מניית החברה עלתה 11% מתחילת השנה, ו-13% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    95 אחוז מהחברות מקשקשות ומפמפמות את המניה שלהן…נו 05/12/2024 08:05
    הגב לתגובה זו
    95 אחוז מהחברות מקשקשות ומפמפמות את המניה שלהן…נופר דוראל פריים אנרגי ובמיוחד הכוכבת השרלטנית אקונרגי. מצד שני יש את סולאייר ,אפס דיבורים 100 אחוז עבודה .אמינות שקיפות ,זה מתחיל מהראש ומחלחל לעובדים.חברת צמיחה קלאסית ,יזמית בנשמה,ראויה להשקעה לטווח ארוך.
  • יריב 05/12/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    אקונרג'י קיבלה מימון מטורף שהוא כשלעצמו הבעת אמון סוחפת.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?