עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר

החלום ושברו - אפולו פאוור מפטרת עובדים ומצמצמת עלויות

חברת הפאנלים הסולאריים הגמישים מתקשה לצמצם את ההפסדים, ואחרי ירידה של 90% במניה מאז תחילת השנה שעברה החברה מודיעה על תכנית התייעלות ופיטורים של 50 עובדים
רוי שיינמן | (4)

המוצר של אפולו פאוור  אפולו פאוור -4.57% בפוטנציאל יכול להביא למהפכה בתחום האנרגיה הסולארית - פאנלים סולארים גמישים שאפשר להתקין כמעט על כל דבר ולהפוך כמעט כל שטח לשטח שמייצר אנרגיה: מדרכות, חלקים לא ישרים בגגות ואפילו מכוניות - דמיינו את זה, גג הרכב שלכם ואפילו אולי גם מכסה המנוע הם בעצם פאנלים סולאריים שמספקים לרכב שלכם אנרגיה בזמן החניה ואפילו בזמן הנסיעה. 

זה נשמע חלומי ועד כה זה מה שזה, חלום. החברה מתקשה לצמצם את ההפסד ולאחרונה גם ענקית הרכב פולקסוואגן הודיעה על עצירת הפרויקט עם חברת הבת. זו לא עצירה מוחלטת של הפרויקט אבל זה יכול להגיע שם וגם ככה זו מכה גדולה, גם לקידום הטכנולוגיה אבל גם מכה כלכלית - ענקית הרכב הייתה צפויה להעביר לחברה 33 מיליון אירו (בערך 136 מיליון שקל) על פני 3 שנים. הנהלת אפולו פאוור עשתה חושבים, וכעת היא מודיעה על תכנית התייעלות.

 

תכנית ההתייעלות - פיטורי עובדים, איחוד שטחים וקיצוץ שכר הבכירים

כנראה שהמהלך הכי משמעותי כחלק מתכנית ההתייעלות וזו שתהיה לו הכי הרבה השפעה על החברה הוא פיטורי עובדים. נכון לתחילת השנה הועסקו באפולו פאוור 129 עובדים, החברה הודיעה שהיא מתכוונת לפטר 50. זה כמעט 40% מהעובדים וזה יביא לשינוי עמוק גם באווירה בחברה שבלאו הכי לא הייתה חיובית, כמעט מחצית מעובדי החברה יפוטרו ומי שיישאר יצטרך להמשיך להגיע ולעבוד בלי רבים מחבריו לעבודה.

ההערכה היא שרוב העובדים שיפוטרו יהיו במחלקת המחקר של החברה, זאת על מנת להתמקד במוצר הקיים של אפולו, בלקוחות הקיימים ובייצור.

ייאמר לזכות החברה שגם הבכירים החליטו להיכנס מתחת לאלונקה. חלק מחברי ההנהלה הבכירה, כולל המנכ"ל עודד רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיה ערן מימון והיו"ר יום טוב סמיה, הסכימו לקצץ בשכרם בין 10%-25%. לפי הסכם השכר של רוזנברג הוא אמור להרוויח סדר גודל של 670 אלף שקל בשנה (ברוטו), כך שבמקרה הקיצוני השכר שלו ייחתך ברבע לכ-500 אלף שקל בשנה.

עודד רוזנברג, מנכ

עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור; קרדיט: רמי זרנגר

בנוסף החברה הודיעה על איחוד שטחי הייצור והאחסנה, שקיום מחולקים בין המפעל הקטן והמיושן ביוקנעם והמפעל החדש באזור התעשייה מבוא כרמל, לאתר אחד - "אפולו כרמל", כאשר חלק מפיטורי העובדים יגיעו גם כתוצאה מסגירת המפעל הישן. לדברי החברה, כל המהלכים הללו צפויים להביא לחיסכון של בין 25-30 מיליון שקל בשנה החל מ-2025.

 

דוחות מאכזבים גם ברבעון השני

גם הדוחות לרבעון השני של החברה היו חלשים - ההכנסות אומנם גדלו והסתכמו ב-3.4 מיליון שקל לעומת 1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, אבל ההפסד המשיך להעמיק והסתכם ב-19.4 מיליון שקל לעומת 15.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לצד זאת, נראה שקופת המזומנים של החברה לא תספיק לה לעוד זמן רב - נכון לסוף הרבעון השני סך המזומנים, שווי מזומנים ופקדונות עמד על 32.8 מיליון שקל, אך החברה שרפה 24.4 מיליון שקל במזומנים במחצית, כלומר קצב שריפת המזומנים השנתי עומד על 48.8 מיליון שקל.

מניית אפולו פאוור נסחרת לפי שווי של 213 מיליון שקל אחרי ירידה של 42% מתחילת השנה ושל 48% בשנה האחרונה.

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד שניסה לשתף פעולה 04/11/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    למרות תחרות מתגברת ממזרח, אני מאמין בחברה ובטכנולוגיה שפיתחה. מחיר המניה היה לחלוטין מנותק מהמציאות וזה כנראה גרם למנהלים בחברה לאבד את הראש ולוותר על הזדמנות עיסקית מעניינת מאוד שהצעתי להם. לגיטימי לשקול הזדמנויות עסקיות ולשלול אותן, פחות לגיטימי לגלות שחצנות ולשלול בחינה על הסף.
  • תודה על המידע! (ל"ת)
    cleareye 04/11/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בני 04/11/2024 11:24
    הגב לתגובה זו
    צריכים להתרכז בהעלאת התפוקה ובהשוואתה לפנל רגיל ואז השמים הם הגבולכי הרבה יותר גל ונוח לפרוס יריעות
  • 1.
    dw 04/11/2024 10:57
    הגב לתגובה זו
    גיוס מדלל אצל סטארט אפ איננו מילה גסה, והם עדיין סטארט אפ, כששווי של 200 מלשח איננו שווי כ"כ נמוך בבורסה המקומית. יש גם סטארט אפים בשוויים נמוכים משמעותית.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):