יור רשות ניירות ערך ספי זינגר
צילום: דוברות רשות ניירות ערך

יו"ר רשות ני"ע על יישום חוק התשלומים: "אנו בפתחו של מפץ גדול"

ספי זינגר נאם בפתח כנס משותף של הרשות ובנק ישראל, בנושא רפורמת שירותי התשלום. מנהלת מחלקת השקעות ברשות ני"ע אמרה כי, "חברות בעלות רישיון תשלומים יאפשרו לצרכנים עולם חדש של מידע ושירותי תשלום תחרותיים, שעד היום לא נחשפו אליו"
רוי שיינמן |

"אנו בפתחו של מפץ גדול. זו נקודת ציון משמעותית הפותחת את שערי השוק הישראלי לכניסתן והתפתחותן של חברות תשלומים חדשות. אלה יהיו שירותים מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, שיציעו לצרכנים ובתי עסק כאחד שירותים פיננסיים חדשים והצעות ערך פרסונליות, באופן קל, דיגיטלי, ידידותי, מהיר ונוח". כך אמר היום יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, בכנס משותף של הרשות ושל בנק ישראל תחת הכותרת "עולם התשלומים החדש", בנושא רפורמת שירותי התשלום, שנערך באולם האירועים לאגו שבראשון לציון.

כזכור, אתמול טען זינגר כי הוא בעד שכלול הבורסה: מסחר בשישי והפרטת חברות ביטחוניות. הוא הסביר בכנס איגוד החברות הציבוריות: "חושבים לפתח את השוק, הצעד הראשון הוא שינוי ימי המסחר בבורסת תל אביב והוספת יום שישי כיום מסחר".

לדבריו, "הכנס היום מסמל את תחילת יישומו של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. זו נקודת מפנה של השוק הפיננסי בישראל, ואבן דרך משמעותית בקידום התחרות והחדשנות בענף. מה שעומד בבסיס המהלך הזה הוא עיקרון אחד - קידום התחרות בשוק הפיננסי. גם כאן ראינו כיצד כל הרגולטורים פועלים מתוך אותה מטרה משותפת של קידום התחרות וראיית טובתו של הצרכן הסופי. המהלך הזה מוכיח את היכולת של הרגולטורים הפיננסיים בישראל לעבוד בשיתוף פעולה ובשילוב ידיים, ואת ההישגים שאפשר להגיע אליהם כשעובדים כך. ועל כך תודתי לכל השותפים שלנו לדרך.

"המהלך זה נולד כבר ב-2016, עם המלצות ועדת שטרום שהניחו את היסודות לשורת רפורמות מקיפות בשוק הפיננסי הישראלי, כמו הקמת מאגר נתוני האשראי והקמת התשתית לשיתוף מידע פיננסי. החוק שאנו משיקים היום הוא תולדה ישירה של המלצות אלו, ורוכב על תשתית המידע והטכנולוגיה שהם הניחו. החקיקה הושלמה לפני כשנה. מאז עמלנו ברשות על כתיבת ההוראות וההנחיות שיאפשרו להוציא לפועל את החקיקה. זהו קודקס רחב מאוד של הוראות שהיה מאתגר מאוד לקדם ולהשלים בתוך שנה. 

זינגר הוסיף גם כי, "החקיקה עצמה היא חקיקה שלדית והיא מבוססת על האמון שהמחוקק נתן ברשות, שתדע ותשכיל ליצוק תוכן בהוראות החקיקה באמצעות הנחיות והוראות ללא צורך בהליך חקיקה נוסף. המודל הזה היה קריטי ליכולת שלנו: א. להשלים את כל קודקס ההוראות בתקופה של שנה. ב. לא פחות מכך – לקחת סיכונים מחושבים בכתיבת ההוראות, מתוך הבנה שגם אם טעינו יש לנו את היכולת לתקן ולהשתפר. אנחנו רואים בזה את המודל המיטבי לאסדרה הפיננסית וחושבים להרחיב בצורה משמעותית את האימוץ שלו.

"ישראל היא מעצמת חדשנות עולמית, וגם בתחום התשלומים אנו בחזית הטכנולוגיה והיזמות. כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום החדש מציבה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם בתחום הרגולציה של שירותי תשלום. חברות ישראליות כבר מובילות חדשנות בתחום הפינטק והתשלומים בזירה הבינלאומית, עם פתרונות מתקדמים בתחומים כמו אבטחת מידע, זיהוי הונאות, ומערכות תשלומים מבוססות בינה מלאכותית (AI).

"אנו מצפים כי עם יישום החוק, נראה גל חדש של חדשנות בתחום התשלומים, שיציב את ישראל כמודל לחיקוי עבור מדינות אחרות. אני מאמין שבקרוב מאוד כל אחד ואחת מאתנו יוכלו לבחור מבין מגוון של שירותים חדשניים, לפי צרכיו האישיים, ובהתאם לבחירתו לפעול מתוך אפליקציה או באמצעות אמצעי תשלום דיגיטליים, כמו תשלום מחשבון לחשבון נגיש, מהיר ונוח. זו הזדמנות עבורנו לא רק לשפר את השוק המקומי, אלא גם לייצא את הידע והטכנולוגיה הישראלית לזירה הבינלאומית, ולחזק את מעמדנו כאומת הסטארט-אפ גם בתחום הפיננסי. כעת, עם כניסת החוק לתוקף ופרסום כל ההוראות הנדרשות, הרשות מוכנה לקבל בקשות רישיון מהגופים השונים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, ענבל פולק, שהובילה את צוות החקיקה בתחום התשלומים, הציגה בכנס את המשמעויות הנרחבות של החוק החדש לצרכנים. היא ציינה כי "חברות בעלות רישיון תשלומים יאפשרו לצרכנים עולם חדש ושלם של מידע ושירותי תשלום תחרותיים, שעד היום הצרכנים לא נחשפו אליו. בפועל, הרפורמה תאפשר לצרכן שליטה רבה יותר בכל המידע הנוגע לתשלומים שלו, נגישות רבה יותר להשוואה בין שירותי תשלום, אפשרות בחירה בשירות המתאים ביותר עבורו וגם שיפור בשירותים המוצעים לו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.