תזרים שלילי של 10 מיליון שקל ברבעון הראשון, הפסד של כ-8 מיליון שקל. רבעון שני כנראה קשה, אולי אפילו יותר, חובות שמצטברים למעל 400 מיליון שקל, הון עצמי של 236 מיליון שקל שמחזיק מאזן של 1.2 מיליארד שקל.  אם המלחמה תימשך זה יהיה כואב גם ברבעונים הבאים. זה המצב של רב בריח, אבל יש גם חצי כוס מלאה - החברה סידרה מול הבנקים את מבנה החוב והיא נערכת לגיוס 80 מיליון שקל בהנפקת אגרות חוב להמרה. למרות נפילה של 70% מאז ההנפקה לפני שלוש שנים, שמואל דורנשטיין, הבעלים של החברה, מבין שאין ברירה והוא נוקט צעדים. הבנקים איתו. הנפקה ההיא הכניסה לחברה 125 מיליון שקל - אם לא היה הכסף הציבורי, לכאורה היה ברוך גדול היום, אבל אם לא היה הכסף מההנפקה החברה לא היתה משקיעה במפעלים מאות מיליונים. החברה הפכה בשנים האחרונות לקבוצה רחבה של מוצרים לבניין - זה לא רק הדלתות, זה מגוון רחב של מוצרים - כ-3,500 לקבלנים ולשירותי בנייה. המצב הנוכחי שלה נובע מהאטה בקצב הבנייה. אין פועלים = אין בנייה. האם זה ישתנה? כנראה שכן, השאלה רק מתי? עוד רבעון קשה, לא יהיה נורא, גם עוד שניים. דורנשטיין מסביר בשיחה עם ביזפורטל כי הגיוס של ה-80 מיליון שקל שהוא אמור להשלים בקרוב הוא רק כרית ביטחון לכל מצב שלא יהיה. דורנשטיין שועל קרבות ותיק, מסביר שיש תוכניות מגירה נוספות למקרים נוספים.  הבעיה של רב בריח -1.23% היא מינוף ותזרים, אבל ההזמנות גדלות. הבעיה שהן לא מחייבות - קבלנים גדולים מזמינים סחורה ואומרים שבגלל המצב הם ימשכו בהמשך. אם לוקחים אוויר ומנסים להבין לאן רב בריח הולכת, התשובה לטווח בינוני-ארוך דווקא ברורה. אנחנו יודעים כמה דירות נבנות, אנחנו גם יודעים כמה שיקום רחב צריך בדרום ובצפון. אנחנו יודעים שאם החברה תשמור על נתח השוק שלה (והיא הופכת ליעילה ותחרותית יותר בזכות המפעלים החדשים) אז היקף המכירות שלה יגיע ל-900 די מהר וזו הערכה שמרנית, זה כבר היה שם למצב לפני המלחמה. כשעושים חשבון פשוט מקבלים תחת הנחת המכירות הזו, מקבלים רווח של 50-60 מיליון שקל בשנה, בשמרנות. החברה שווה בשוק 225 מיליון שקל, אחרי שירדה אתמול 3.5% והיום כ-7.6%.  אחרי המלחמה ובהינתן המספרים המוערכים היא במכפיל רווח של 4-5. רק שיש אבל גדול - ככל שהמלחמה תימשך החברה ובעיקר ככל שיהיה קיפאון בתחום הבנייה, כך יכולה החברה להיכנס לסוג של סחרור פיננסי ותזרימי. דורנשטיין וסמנכ"ל הכספים של הקבוצה, אסף אבן חיים, מסבירים שהם והדירקטוריון, על המשמר, בודקים כל הזמן, מסדרים את המצב והכי חשוב - "מכינים תוכנית לכל מצב. כל התוכניות שחשבתם עליהם שאנחנו יכולים עשות, אנחנו שם. הנפקת אגרות החוב להמרה היא התוכנית כרגע רק לכרית ביטחון, אבל יש לנו אפשרויות נוספות". אף אחד לא יודע לאן זה יתגלגל, אבל יש סימנים חיוביים - הרי בסוף כל אחד יכול לגייס אג"ח, זאת רק שאלה של מחיר. אג"ח להמרה יותר מבוקש, במיוחד בתמחור נמוך (כתלות בפרמיה על מחיר השוק). מעבר לכך, אין תרחיש שקצב הבנייה לא יעלה. הוא כבר עולה, רק באיטיות בגלל שקשה להביא פועלים, אך לפי המספרים האחרונים יש כבר 20 אלף פועלים זרים, לא מספיק, אבל גם משהו והכוונה שיצטרפו עוד כמה עשרות אלפים בחודשים הקרובים.  

זה יכול לעודד את המכירות והתזרים של רב בריח. כשחושבים על זה - מניית רב בריח היא אופציה על ענף הבנייה ובאופן יותר ממוקד ואקטואלי - היא אופציה על קצב התקדמות הבנייה.      

"כל אחד יודע מי זאת רב בריח"

"כל אחד יודע מי זה רב בריח", אומר דורנשטיין, "יש לנו מותג חזק, מוצרים טובים, אנחנו עובדים קשה כדי להצליח. אתמול הלכתי לישון יחסית שמח מכיוון שבמשך חודש וחצי-חודשיים כי סידרנו את מבנה המאזן של החברה. אני חשבתי שהמלחמה תיגמר בדצמבר והיא לא נגמרה. ביקשתי גרייס של שנה ושהוצאות המימון יהיו קטנות יותר, קיבלתי. הבנקים איתנו, הם מבינים בדיוק את המצב. שמואל דונרשטיין, מנכ"ל רב בריח; קרדיט: תמר מצפי "לקחתי גם החלטה שקשה לי באופן אישי. הנפקת האג"ח להמרה פוגעת בי כבעל מניות, כבעל שליטה. אבל החלטתי שאני רוצה כרית מזומנים גדולה לכל מצב. חשוב להסביר -אנחנו נמצאים 40% פחות במסגרות של הבנקים, יש לנו אפשרות למשוך עוד הרבה כסף. יש לנו את את כל הבסיס לנהל את החברה בצורה טובה, גם לאור המצב.  "בתקופה הקשה הזו אנחנו מתאימים את ההוצאות למציאות. זאת אומרת שאם הרבעון הראשון יצא 30 מיליון שקל פחות בהכנסות, שזה 12 מיליון שקל ב-EBITDA, אז זה בא לידי ביטוי רק ב-7-8 מיליון שקל בפועל. הלכתי לכיוון של גיוס אג"ח להמרה מכיוון שקיבלתי תחושה שאני עושה את הצעד הנכון עבור המשקיעים. אני מדלל את עצמי כבעל שליטה ואת זה אני עושה בשביל לשים 80 מיליון שקל בצד שיהיו ליום גשום". כן, אבל לא התעוררתם מאוחר יחסית? "אם הייתי שואל אותך מה אתה היית עושה, אז היית אומר שהיית בודק גם אקוויטי, מכיר פעילויות ועוד. אני אומר לך שכל מה שאתה היית עונה לי, כבר בדקתי. ולמה אני מספר לך את זה? תראה  את מי הושבתי מלכתחילה בדירקטוריון. אנשים רציניים מכובדים מעולמות של שוק ההון ובנקאות ואנחנו באופן צמוד בודקים כל הזמן את מצבנו ובודקים אפשרויות. יש לנו תוכניות מגירה למצבים שונים. מעבר לזה, אנחנו כבר בהתחלה פעלנו. קיבלתי מהבנק מסגרת נוספת, אבל הערכתי, כמו רבים שזה יהיה עד דצמבר". 

"קמים כל יום ומגיעים לערב"  

דורנשטיין מודע למצב. הוא לא נאיבי, הוא לא מספר סיפורים, אבל הוא מאמין מאוד שהחברה תפרח בהמשך. אני יהודי בין 72. אחרי יום כיפור התחלתי לעבוד בחברה קטנה, בממתקי מוטי", מאז הוא רוכש חברות ומשביח כשבדרך הוא סובל מלא מעט משברים. "בחמישים שנה האחרונות, עשיתי שני דברים עיקריים - עשיתי את כל השגיאות האפשריות, ולמדתי מהן. למדתי לדעת שצריך לתכנן, שלא צריך לנבא, אלא צריך להכין תוכניות", אומר דורנשטיין, "קיבלתי צעד לא פשוט עכשיו כדי שיהיה תכנון טוב וכרית ביטחון. אמרתי למשפחה שלי אנחנו נהיה בעלי מניות עם כמה אחוזים פחות, אבל יהיה לנו 80 מיליון שקל בקופה שאנחנו לא צריכים עכשיו, ואם לא נצטרך את זה, נשתמש בזה לצמיחה, וכל זה כדי שיהיה ביטחון ובסופו של דבר, גם למשקיעים וגם למחיר המניה זה יהיה טוב. אני מסתכל על הדוחות, אני רואה את התזרים השלילי, אני רואה את ההון החוזר השלילי, אני מבין כמובן את הרצון גם שלכם וגם של הבנקים להגיע להסדר. הולך להיות קשה ברבעונים הבאים והשאלה אם זה יספיק? "אני לא אמרתי שהרבעון השני יהיה יותר קשה, אני לא יכול להתייחס, רק להגיד שאנחנו מתאימים ביום יום את הוצאת הסחורה ואת ההוצאות, ואנחנו מתייעלים כדי להציג תוצאות טובות עד כמה שניתן במצב הנוכחי. אני גם רוצה להזכיר לך שגמרנו לבנות מפעל חדש, שהיעילות והפריון שלו מתקדמים לכיוון המקום הנכון. מעבר לכך, אותם 80 מיליון שקל ויש לנו תוכניות אחרות הם כרית ביטחון, אנחנו מוכנים פיננסית לתקופה קשה בהמשך". מפעל רב בריח; קרדיט: אתר החברה לא היה נכון יותר לעשות את הסדר הזה כבר באוקטובר-נובמבר? "האם זה לא חוכמה בדיעבד? בשבוע הראשון זימנתי את הדירקטוריון ותכננו פעלולה. אנחנו יושבים 4.2 קילומטר מג'אבליה. בעשירי לאוקטובר היו 120 צבע אדום מעל המפעל עם 3 פגיעות ישירות. אני הצגתי תוכנית בפני הדירקטוריון שיוצאת מנקודת הנחה שהמלחמה נגמרת בסוף דצמבר. הלכתי באותו שבוע לבנקים ביקשתי עוד 50 מיליון שקל, אמרו לי בסדר, ואמרתי לכולם שאני רגוע". אם המלחמה תימשך עד דצמבר 2024 מה אתה עושה? "אני בסדר גמור. אני פועל ביום יום כדי להתאים את המצב. לא את המצב לאופטימיות שלי. את החברה למצב בפועל. אני לוקח כרית מזומנים על חשבון המחיר הנמוך יחסית, ואני לא מחכה. אני לא אומר לעצמי 'יש לי ים של מזומנים בבנק אז אני יכול לקחת עוד הלוואות'. אני שם כרית כדי שאם יהיה חס וחלילה את מה שאתה מדבר עליו אני עדיין אעבור את זה". האם אתה יכול להגיד לנו שבהינתן שאתה עם היד על הדופק, שאתה בודק את המצב כל הזמן, אתם תדאגו לכך שהתזרים מפעילות שוטפת, גם אם הוא יהיה שלילי, הוא לא יהיה יותר מ-8-9 מיליון שקל ברבעון? התזרים השלילי ברבעון הראשון הוא 10.8. "אני יכול לומר לך בצורה אחראית, שאני וההנהלה שלי, כולם, עד האחרון שבהם, מחויבים לשמור על העסק הזה. קודם כל תזכור שזה עסק שלי, זו המורשת של חיי, התעשייה הזאת. שתיים, תזכור שאני מחויב לעקוב אחרי כל הוצאה, כל אגורה כדי לדאוג לא שהתזרים השלילי יהיה 8 מיליון שקל, אלא  כדי לנסות שהחזרים יהיה חיובי מפעילות שוטפת. ואם הוא לא יהיה חיובי ברבעון הבא אני אדאג לזה ברבעון אחרי. אני לא ארפה יום אחד, שעה אחת, בכדי לדאוג לעסק הזה להצליח. אחרי חמישים ואחת שנה שאני בתעשייה אין לי כוונה להיכשל אין לי כוונה לעשות טעות". אבל אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים. האם בתרחיש רע, עדיין אתה משוכנע שמבחינה פיננסית אתם תצליחו לעבור את התקופה הזאת? "אין שום חשש". גם אם לא תגייסו את ה-80 מיליון שקל אין שום חשש? "אם לא נגייס את ה-80 מיליון שקל יש לנו אלטרנטיבות אחרות לגייס את הכסף. אנחנו נמשיך לדאוג שהחברה לא תהיה לרגע במקום שבו משקיע אחד צריך לדאוג". אתה יכול להבטיח למשקיעים שיושג כסף אם לא בהנפקה אז באפשרות אחרת, כך שעד סוף השנה אין מקום לדאגה? "אנחנו משיגים כרית ביטחון, כרית מזומנים שאין לנו שימוש בה כרגע. כשאני הודעתי את ההודעה הזאת כוונתי הייתה לומר לשוק, שאני מתכונן להביא כסף על מנת שכל השוק יהיה רגוע לתרחישים פסימיים לגבי החברה. אם זה באג"ח להמרה, אגח בריבית כזאת או בריבית אחרת, אקוויטי, מכירת חברת בת כזו או אחרת, או כל דבר אחר, אנחנו קודם כל דואגים לחברה ולמשקיעים". במידה והמערכה מסתיימת בקרוב והכל חוזר לשגרה, תן לנו את התחזית שלך לבוסט הכלכלי ולצמיחה שלאחר מכן. איפה רב בריח תהיה ביום שאחרי המלחמה? "ההזמנות, החוזים שאנחנו חותמים כרגע, מעידים שהשוק רותח. שוק הנדלן כרגע השתנה מקצה לקצה. היזמים רצים כרגע כי הם מבינים שהמחירים הולכים לעלות וכדי שהם ימכרו דירה בעוד שנה וחצי-שנתיים הם צריכים את המוצרים שלנו. ההזמנות הולכות וגדלות. אי אפשר לבנות בניין בלי המוצרים שלנו, בלי דלת אש, בלי דלת פנים, בלי מעקה זכוכית ועוד. האם אתה מצפה ל-210-230 מיליון שקל הכנסות ברבעון אחרי המלחמה? הרי הייתם אמורים להגיע ליעד הזה גם בלי קשר לבום כאשר הוא יגיע "בהסתמך על החוזים וההזמנות ועל מה שפרסמנו שבשנת '23 והגידול בצבר של החברה ב-34%, אנחנו צופים שכל מה שלא לקחו מאיתנו בחודשים האחרונים יגיע בבום מיד אחרי המלחמה. וגם - לאור העובדה שהדמוגרפיה הישראלית, גם בזמן המלחמה, המשיכה לייצר 3.1 ילדים למשפחה, ומכיוון שלא מפסיקים לקנות דירות ולא גרים באוהלים. אנחנו ברב בריח צופים תקופה משוגעת בהמשך". ועדיין זו תקופה משברית, איך אתה מתמודד עם משברים? "כשהייתי ילד שאלתי את אמא שלי, שהייתה במחנה ריכוז, איך עוברים משבר כזה גדול בחיים, היא אמרה לי 'קמים בבוקר ורוצים לחיות עד הערב'. אני כרגע עסוק בלנהל את החברה ולהביא אותה למרות המלחמה, לרווחיות. אני כרגע עסוק בלנסות את כל מה שאני יודע ובשביל זה אני המנכ"ל בגיל שלי, כדי שהחברה הזאת תהיה חברה מפוארת" רק לחדד את עניין המכירות אחרי המלחמה. בהינתן המספרים של 210-230 מיליון ברבעון ובהנחת המשך צמיחה, הרווח יגיע ל-14-15 מיליון שקל פלוס?  "אני לא אתייחס לרווח, אבל תסתכל מה עשינו בתשעה חודשים של 2023 לפני המלחמה, אני חושב שהמספרים מתקרבים למספרים האלה בהכנסות וניתן לגזור את הרווחיות. תזכור שפרסמנו לפני המלחמה שהצבר שלנו גדל, אורגנית ולא אורגאנית. אנחנו האופציה הכי טובה שיש לתרחיש שהמלחמה נגמרת. כל מה שלא מכרנו יצא בסוף, זה לא כמו מלאים בתחומים אחרים שמתקלקל או נהיה לא רלוונטי. "וגם בגלל הדמוגרפיה וגם בגלל שיקום הדרום והצפון אנחנו נהיה עם ביקושים גדולים בהמשך. אם תגמר המלחמה האווירה במשק תהיה לא רק של חזרה לשגרה אלא חזרה למצב רוח טוב ואנחנו הברומטר הכי חזק של הקבלנים למצב רוח. אם  תשאל אותי אם אני אופטימי, התשובה היא כן. אם תשאל אותי אם אני זהיר, התשובה שלי היא כן. אם תשאל אותי אם אני מנהל את העסק שלי בטוח, התשובה שלי היא כן.  כשאתה מסתכל על הסביבה שלך, על הקבלנים, אתה רואה מצוקה? "אתמול הייתי בכנס ונשאלתי שם שאלה דומה, ואמרתי שבצורה מפתיעה מספר הצ'קים שחוזרים היום זה פחות ב-30% ממה שחזרו ב-2023". הסיבה אליבא דורנשטיין היא הבנקים שהולכים לקראת הקבלנים בתקופה הזו.    כמה אתם מהווים מהשוק שלכם? "בכל הסגמנטים שלנו יש מתחרים. במקומות מסוימים אנחנו 10%, במקומות מסוימים אנחנו 25%. האסטרטגיה שלנו, של ה-one stop shop עוזרת לנו לקבל יותר במקומות שאנחנו חלשים בהם ולחזק אותם".  

• תוצאות מאכזבות לרב בריח מיד אחרי הגיוס; מזכיר משהו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנקים בירכו על המהלך

אסף אבן חיים, סמנכ"ל הכספים חוזר למספרים הנוכחיים ומסביר כי המאזן מעכשיו יראה נכון יותר - "יש לנו מאזן שמציג מבנה חוב שהוא לא נכון. האשראי לזמן קצר מאוד גבוה ובחלקו שירת השקעות ברכוש קבוע. האשראי לזמן ארוך מוצג מאוד נמוך. היחס בין ההלוואות לזמן ארוך להלוואות לזמן קצר היה לא נכון. חישבנו את ההון החוזר והגדרנו מה צריך להיות לזמן קצר, זיהינו מה צריך להיות לזמן ארוך וחילקנו בהתאם. "הבנקים לא רק הסכימו אלא בירכו על המהלך, הם אמרו שזה מתבקש. באותה הזדמנות באנו וקבענו איתם שלאור מה שקורה בשנת 2024 במדינה, ולא רק אצלנו בחברה, נקבל גרייס לשנה לכל ההלוואות לזמן ארוך, וגם לזה הם הסכימו. ה-70 מיליון שקלים שסווגו מחדש זו התוצאה של המהלך הזה. "לגבי האג"ח, אני חושב שזו התנהלות אחראית. בעת שאתה יכול לגייס, תגייס. בטח בעת הזו, עדיף שתהיה לך כרית ביטחון כי אתה יכול, והגיוס הוא לשם כרית ביטחון בלבד".  אבן חיים מחזק את דברי דורנשטיין וסבור ש"מצד אחד, לאור המצב, יש ירידה בהתחלות בנייה וזה פוגע לנו בהכנסות, כשבמקביל החברה עשתה את כל הפעולות שצריך, על מנת להתאים את מבנה ההוצאות וההכנסות, ככל שניתן, ומצד שני המכירות האלה לא הולכות לאיבוד. אנחנו מצפים שברגע שהשוק יתאושש תהיה עלייה שוטפת, וכל אלה שהתעכבו כי לא היו להם עובדים, יבקשו שנדביק את הפערים איתם". צריך להדגיש כי לא מדובר בצבר הזמנות סגור. מדובר על פי אבן חיים בחוזים חתומים, "אבל קבלן שאני עובד איתו אני לא אקנוס אותו על זה שהוא יבוא ויגיד שהוא כרגע עוצר או דוחה הזמנות בגלל המלחמה וירכוש בהמשך. את הבניין עדיין צריך להשלים והוא יקנה בהמשך". במילים אחרות, זה לא צבר מובטח לפרק זמן מסוים, אבל סיכוי טוב שהוא יתממש בפרק זמן סביר.  נמשיך לעקוב אחרי רב בריח. החברה שפישלה אחרי ההנפקה (וביקרנו אותה על כך), נמצאת בתקופה מאתגרת, אבל יש לה לגישתה את היכולת לעבור אותה מנצחת.