איתות אזהרה מוול סטריט: "סדקים אצל הצרכן בארה"ב"
אמיר ארגמן אסטרטג השקעות ראשי, כלל ביטוח ופיננסים מספק בשיחה עם ביזפורטל תובנות מעניינות ומחוץ לקופסא - ישראל IN, ארה"ב OUT. השוק המקומי מתומחר זול, אגרות החוב לטווח ארוך כדאיות. מנגד, הוא סבור שיש רמזים עבים לכך שהשוק האמריקני יקר.
האם 5% תשואה שנתית באג"ח ממשלת ישראל זאת הזדמנות לקבע תשואות?
"להערכתי כן, אין ספק שזה מהווה רמה גבוהה היסטורית, רואים את זה גם בפרמיית הסיכון ביחס למקבילה בארה"ב. מי שחושב שבטווח של כמה חודשים נראה ירידה בסיכונים הגיאופוליטיים זו הזדמנות לקבע תשואות.
"באג"ח קונצרני המרווחים מכווצים, ביקושים גדולים בשוק קטן גורמים לפרמיית סיכון שגלומה באפיק הזה להיות מאוד מצומצמת. ובהנחה שנראה ירידה בהיקף המלחמה בישראל, שוק המניות בישראל לאור מכפילי רווח מצומצמים מעניק הזדמנות משמעותית מאוד, וזאת בניגוד למכפילי רווח גבוהים בשוק האמריקאי והאירופי".
הכלכלה בארה"ב במצב טוב ועם זאת המדדים מתומחרים אולי מעט גבוה מדי?
"הצרכן האמריקאי שהיה בסיס כוחה של הכלכלה בשנתיים האחרונות היו שלושה מקורות שתמכו בצריכה שלו – עבר, הווה ועתיד. זה של העבר חסכון צבור של 2 טריליון דולר מתקופת הקורונה, של ההווה נשען על שוק עבודה מאוד חזק עם עליית שכר משמעותית, של העתיד נשען על עלייה בהיקף האשראי שהיווה מקור מימון ותמך ביכולת הצריכה. כך שהיה לנו צרכן שנשען על שלוש רגליים חזקות עם הרבה מאוד עוצמה, ועכשיו אנחנו בצומת דרכים ונראה שיש סדקים מאוד ברורים בגורמים שתמכו בצריכה בארה"ב והדבר הזה מהווה נקודת סיכון לא פשוטה בטווח של 6-12 חודשים קדימה".
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- יפן נלחצת מתשואות שיא - ומקצצת את ההנפקות הארוכות: מה זה אומר לשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אתם רואים את הנתונים על הצרכן האמריקאי באים לידי ביטוי?
"אם נסתכל על שלושת הרגליים, לגבי החסכון הצבור הדוח של הפד מציין שהקופה נגמרה, למעשה המקור שבסיסו בקורונה כבר לא ישמש את הצרכן קדימה. שוק האבטלה בארה"ב על פניו נראה עדיין חזק מאוד – אבטלה נמוכה, יצירת המשרות עדיין יפה מאוד. אבל מתחת לפני השטח הנתונים הולכים ונחלשים. למשל כמות המשרות הולכת ויורדת כמה חודשים ברציפות. דוגמא נוספת, הנכונות של אנשים לעזוב את מקומות העבודה. יש קשר הדוק בין הנכונות לעזוב את מקום העבודה לבין שוק העבודה ולעליית שכר. והיום אנשים בסקרים פוחדים לעזוב ולפי ההיסטוריה כנראה ששוק העבודה לקראת היחלשות.
לגבי הגורם השלישי, למרות הריבית הגבוהה היקף האשראי היה גבוה בשנתיים האחרונות. אך לפי סקרי הפד שבודקים את הביקוש לאשראי רואים שזה הולך ופוחת וכמות האשראי במגמת ירידה. כל זה גורם לנו לחשוב שהצרכן יהיה הרבה פחות חזק מכפי שראינו בשנתיים האחרונות".
מצד אחד הצרכן האמריקאי במגמת היחלשות ושוק המניות בשיא מצד שני ניתן לרכוש אג"ח ל-10 שנים בארה"ב ללא סיכון ב-4.5% - למה להיות בתקופה כזאת במניות?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"כמנהלי השקעות אנחנו מנסים לבדוק מה פרמיית הסיכון בכל אפיק ההשקעה, כאשר אנחנו מסתכלים על נכסי סיכון שזה מניות ואג"ח קונצרני, המספרים היבשים באים ואומרים שפרמיית הסיכון נמצאת בשפל של שני עשורים, המספרים מראים ששוק המניות והאג"ח הקונצרני מתומחרים יקר. תשואת האג"ח ל-10 שנים בהחלט מכובדת, אג"ח בתקופות קצרות התשואה מעל 5%.
"צריך לזכור שבנכסי סיכון הדברים לא חד ממדיים, השוק נשען על רווחיות מאוד גבוהה, ונזילות גבוהה שהבנקים המרכזיים מייצרים, ובמיוחד מצב רוח חיובי שנשען על כלכלה חזקה בשנתיים האחרונות וצפי להורדת ריבית, כל המשקיעים מרגישים שזו רוח גבית לנכסי סיכון. התמחור היחסי היבש של מניות ביחס לאג"ח ממשלתי הוא בהחלט מטריד ויקר והאם זה אומר שצריך להוריד את היקף החשיפה למניות התשובה היא לא, האם צריכים להיות יותר זהירים ובאצבע על הדופק בראיה של 6-12 חודשים קדימה התשובה היא כן".
מה חושב ארגמן על הבחירות בארה"ב בראיון המלא:
- 7.לברוח מהמניה והביטוח בחברה (ל"ת)כלל ביטוח מקום אחרון 05/06/2024 21:03הגב לתגובה זו
- 6.כלכלן 05/06/2024 11:25הגב לתגובה זוקזינו בשליטת יהודים...
- Ron DeSantis 05/06/2024 11:58הגב לתגובה זוטבח נתניהו
- 5.שרונה 05/06/2024 10:08הגב לתגובה זוהוא יבחר כיום בישראל רק אם הוא אופטימי מאוד או ציוני מאוד
- 4.Ron DeSantis 05/06/2024 09:17הגב לתגובה זובכיוון המנוגד לדעת המומחים.
- 3.Ron DeSantis 05/06/2024 08:40הגב לתגובה זולא יכול להפוך לעוד יותר יקר...
- 2.אפורציקית 05/06/2024 08:13הגב לתגובה זומעניין מאוד. אישית אני סבורה שהמדדים מתומחרים גבוה מידי.
- 1.פייר 05/06/2024 08:12הגב לתגובה זואהבתי את כיון המחשבה

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?