זיו יעקובי מנכל אקרו
צילום: אלכס פרגמנט
דוחות

אקרו מכרה 29 יח"ד ברבעון לעומת 6 יח"ד ברבעון המקביל, ההכנסות ירדו ב-11%

המחיר הממוצע לדירה עמד על 7.7 מיליון שקל לעומת 8.2 מיליון שקל ברבעון המקביל; לחברה כיום 9 נכסים מניבים ונכסים נוספים בשימושי ביניים, אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-100 מיליון שקל
רוי שיינמן | (3)

קבוצת אקרו  אקרו 2.17% פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון לשנת 2024. ההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו לכ-202 מיליון שקל, לעומת כ-227 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 11%. ההכנסות ממכירת מקרקעין ודירות ברבעון הראשון הסתכמו לכ-182 מיליון שקל, לעומת כ-205 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 11.3%.

הרווח הגולמי ממכירת דירות ברבעון הראשון הסתכם לכ-33 מיליון שקל, לעומת כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווחיות הגולמית ברבעון הראשון עמדה על כ-18.1%, לעומת כ-19.5% ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד המיוחס לבעלים ברבעון הראשון הסתכם לכ-3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי המיוחס לבעלים של כ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון הראשון החברה מכרה 29 יח"ד בהיקף כספי של כ-222 מיליון שקל, לעומת 6 יח"ד בהיקף כספי של כ-49 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הגידול נובע מהתאוששות בביקושים ועלייה בהיקף המלאי המוצע למכירה.

מתחילת חודש אפריל 2024 ועד מועד פרסום הדוח מכרה החברה עוד 27 יח"ד בהיקף כספי של כ-98 מיליון שקל, בעיקר בפרויקט אקרו בשדרה ששיווקו החל בחודש אפריל 2024. כמו כן נחתמו 58 בקשות רכישה בהיקף כספי של כ-280 מיליון שקל, בעיקר בפרויקט מגדל מזא"ה ששיווקו החל גם כן בחודש אפריל 2024.

המחיר הממוצע ליח"ד ברבעון הראשון הסתכם לכ-7.7 מיליון שקל, לעומת כ-8.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי במחיר הממוצע לדירה נובע משינוי בתמהיל הפרויקטים וסוג הדירות.

נכון להיום, החברה יוזמת, מתכננת ובונה 64 פרויקטים הכוללים 11,784 יח"ד (חלקה האפקטיבי של החברה כ-7,759 יח"ד). רשימה זו כוללת 43 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית בהם כבר הושגו חתימות של יותר מ-60% מבעלי היחידות ואשר במסגרתם עתידה החברה לבנות 8,304 יח"ד (חלקה האפקטיבי של החברה כ-5,632 יח"ד). כמו-כן, פועלת החברה בקידום פרויקטים יזמיים נוספים בתחום ההתחדשות העירונית בהיקף של כ-3,377 יח"ד (חלק החברה האפקטיבי כ-2,146 יח"ד), בהם טרם הושגו חתימות בשיעור העולה על 60% מבעלי היחידות.

עד שנת 2030 צפויה החברה להקים 5,336 יח"ד אשר צפויות לתרום רווח גולמי של כ-4.9 מיליארד ש"ח, מהם כ-2.6 מיליארד ש"ח בפרויקטים שתחילת שיווקם צפוי עד לסוף לשנת 2025.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות מדמי שכירות ברבעון הראשון גדלו בכ-73% והסתכמו לכ-19 מיליון שקל בהשוואה לכ-11 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מאכלוס פרויקט ONE TOWER במהלך הרבעון השלישי לשנת 2023, מהצמדות החוזים למדד המחירים לצרכן, וכן מגידול בשיעור התפוסה.

לחברה כיום 9 נכסים מניבים ונכסים נוספים בשימושי ביניים, אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-100 מיליון שקל. החברה נמצאת בהקמה של 2 נכסים נוספים אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-13 מיליון שקל וכן 17 נכסים בתכנון אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-188 מיליון שקל (כל נתוני ה-NOI הינם חלק החברה האפקטיבי).

סך הנדל"ן להשקעה ותשלומים על חשבון נדל"ן להשקעה עמד נכון ליום 31 במרץ 2024 על כ-2.71 מיליארד שקל.

סך הון החברה ליום 31 במרץ 2024, עמד על כ-2.14 מיליארד שקל, בדומה להון החברה ליום 31 בדצמבר 2023 ומהווה כ-34.4% ביחס למאזן. סך ההון המיוחס לבעלים של החברה ליום 31 במרץ 2024 עמד על כ-1.82 מיליארד שקל, לעומת כ-1.83 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2023.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג 26/05/2024 09:08
    הגב לתגובה זו
    במהלך הרבעון הראשון החברה מכרה 29 יח"ד בהיקף כספי של כ-222 מיליון שקל, לעומת 6 יח"ד בהיקף כספי של כ-49 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד = 7.65 מיליון ליחדה לעומת 8.16 מיליון שח זאת ירידה של 510,000 שח לכל יחידת דיור. אז יש או אין ירידות במחירים?
  • משקיע 27/05/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    קודם מכרו דירות גדולות בפרויקטים יותר יקרים וכעת מוכרים דירות יותר קטנות בפרויקטים יותר עממיים (יחסי יחסי)
  • 1.
    א.י 26/05/2024 09:05
    הגב לתגובה זו
    הרווח הגולמי ממכירת דירות ברבעון הראשון הסתכם לכ-33 מיליון שקל, לעומת כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, משקף ירידה של 17%.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?