"כל אזרח יכול להשקיע בסטארט אפ ולקבל החזר מס כנגד כל הכנסה"
"הבשורה של החוק היא שכל משקיע יכול להשקיע בחברת סטארט אפ בשלב הסיד וליהנות מהטבת מיסוי של 25% או 30% כנגד כל הכנסה שיש לו – משכורת, רווח הון, מכירת מקרקעין. הכל מיד במועד ההשקעה בהגשת הדו"ח של אותה שנה. כך אומר אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות בראיון לאתר ביזפורטל.
חוק תעשייה עתירת ידע מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות במספר שלבים באורך החיים, וכן הטבות למשקיעים שעשו אקזיט ומשקיעים את הרווחים בחברות סטארט אפ בוגרות יותר. בנוסף החוק נותן מענה בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בארץ. בימים אלו מוגשים דוחות המס עבור החזרי המס למשקיעים עבור החוק שנכנס לתוקפו ביולי 23.
"לדוגמא משקיע שהשקיע 100 אלף שקל בחברה שעונה על ההגדרה, והשקיע מעל 10% בחברה יקבל החזר של 30 אלף שקל, ואם השקיע מתחת ל-10% בחברה יקבל 25 אלף שקל. את הכסף הוא יקבל כנגד כל הכנסה, וגם אם לא ניצל את ההטבה באותה שנה ונותר לו זיכוי כי הוא לא שילם מס, הזיכוי ילך איתו לשנה הבאה עד שכל הכסף יתקזז. ההטבה המקסימלית למשקיע עד מיליון שקל".
חברות סטארט אפ – "כדאי לדעת מראש את התקרות ולתכנן את הסבבים"
"עיקר הסעיפים הנדרשים בחוק כדי לקבל את הזיכוי - שעד מועד ההשקעה החברה גייסה עד 12 מיליון שקל, וההכנסות שלה עד תום שנת המס שקודמת לשנת ההשקעה 4.5 מיליון שקל. תנאי נוסף 70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין. חברה יכולה לגייס כסף ללא כל הגבלה של סכום.
- החל מהיום: החזר מס בגין תרומה ישירות לתלוש השכר
- לידיעת סוחרי הנוסטרו: כך תדעו אם אתם חייבים במע"מ - או שלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ברגע שחברה גייסה מעל 12 מיליון שקל היא לא יכולה לגייס יותר במסגרת ההטבות של החוק, ומדובר בנקודה חשובה. חברה שמגייסת הון ונמצאת בגבולות של הסכומים האלו כדאי לדעת מראש ולתכנן את הסבבים".
70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין – "הגדרה ייחודית ושונה מהחשבונאות"
"חברה נבחנת פעמיים, פעם ראשונה עד מועד ההשקעה וסביר להניח שרוב ההוצאות שלה הן מו"פ. החברה הזאת צריכה גם בהמשך להיבחן, עד 3 שנים ממועד ההשקעה. בתקופה הזאת היא צריכה להמשיך לעמוד ב-70% הוצאות מו"פ. בשונה מהחשבונאות והכללים שאנחנו מכירים כאן ההגדרה ייחודית להוצאות מו"פ שהן במישרין ועקיפין – הכוונה של המחוקק בעקיפין היא גם הוצאות שקשורות למכירה, שיווק ותמיכה של המוצר שנמצא בפיתוח. ברגע שמבינים את החוק ומבינים את ההגדרה של בעקיפין הם נמצאים במקום בטוח יותר, כי סל ההוצאות רחב יותר".
החוק גם נותן מענה למשקיעים שעשו אקזיט – לראיון המלא:
- 5.איתי 22/05/2024 20:03הגב לתגובה זואיפה אפשר למצוא רשימה של חברות העומדות בקריטריונים שנקבעו?
- 4.שומר נפשו ירחק 21/05/2024 14:59הגב לתגובה זוככל שסטארט אפ יותר מתאמץ לגייס הון זה יותר מעיד שהסעיכויים שלו קלושים ולכן המקצוענים לא השקיעו בו
- 3.אביחי 21/05/2024 14:23הגב לתגובה זוהרבה עורכי דין ורו״ח לצערי לא מכירים ,חוק חשוב מאוד
- 2.משקיע 21/05/2024 13:25הגב לתגובה זוחוק האנג'לים מדהים פגשתי חברות שלא ידעו שהן/המשקיעים שלהן זכאים להטבות וחבל הטבה מדהימה
- 1.מחפשים פראיירים... (ל"ת)Robin Hood 21/05/2024 11:06הגב לתגובה זו
- גם כשונתנים בוכים? (ל"ת)פיטר פן 21/05/2024 14:24הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
