דפוס בארי
צילום: בן סוכמן
ראיון

"בארי החליט שהוא לוקח את גורלו בידיו"

כך אומר מנכ"ל דפוס בארי, בן סוכמן, ששבוע לאחר אירועי 7 באוקטובר, החזיר את המפעל לתפקוד. "קיבוץ בארי יחזור, לא כולם יחזרו , אבל הקיבוץ יחזור, ודפוס בארי ימשיך להיות המגדלור"

הדס מגן | (4)

שום מדריך מנהלים, לא היה יכול להכין את בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי, לסיטואציה המשברית עימה נאלץ להתמודד: כחבר קיבוץ בארי וכמנכ"ל חברת הדגל של הקיבוץ, הוא מצא עצמו  אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, ממנכ"ל חברה שכל עובדיה חוו שואה: מי נרצחו לו בני משפחה, מי קרוביו נחטפו. וכל זה אחרי הטראומה שחוו כל חברי הקיבוץ בהיותם בממ"ד, משותקים מאימה ומקווים להינצל.

סוכמן עצמו, לא היה במצב שונה מעובדיו: הוא בן הקיבוץ, דור שלישי בו, סבו היה ממקימיו, ואמו נרצחה ב-7 באוקטובר. בתוך כל הסיטואציה הבלתי אפשרית הזו, הוא קיבל מהר מאוד החלטה: לחזור לחיים , בכל המובנים. בתוך שבוע מהאירועים, דפוס בארי, שבמהלך המתקפה כמעט ולא נפגע, שב לפעול. בתחילה עם 20 עובדים, לאחר מכן 30, 50, 80, ובתוך חודשיים כבר חזר לפעול במצבת כוח אדם מלאה.

לא מוקדם קצת, לחזור אחרי שבוע? זה אפילו לא מספיק זמן לעכל מה שקרה.

"זה היה כחלק מהניסיון להראות לעצמנו להראות שלא הכל אבוד . זה היה הסימן הראשון לכך, זה איפשר לנו להסתכל קדימה ולייצר תמונת עתיד. אנחנו בהנהלת הדפוס העברנו את המסר שיש בכוחנו להפוך את סיפור האבל הזה לתקומה. בדיעבד, לא הייתי משנה מילימטר מההתנהלות. זה הניע את הגלגל של המחשבה שלא הכל אבוד, הגלגל הזה של להביא עובדים, חדר האוכל נפתח ,אנשים מהחקלאות יכולים להגיע, ומגיעים הצעירים, וסימני השאלה לגבי האם חוזרים לקיבוץ או לא, התפוגגו".

למעשה, אתה אומר, זה הפך להיון נון אישו אם חוזרים או לא, כי ברור שחוזרים.  

"ברור לי שלא כולם, אך בארי לא סוגר את השער הצהוב ומחכה למדינה שתעבוד עבורנו, אלא בארי מחליט שהוא אדון לגורלו".  

בן סוכמן, דפוס בארי 

היו עובדים שאמרו: אנחנו לא מסוגלים, מוקדם לנו?

"החזרה היתה הדרגתית. זה היה תהליך של כמה שבועות ואולי חודשים, התבסס על דוגמה אישית, תרבות ארגונית רבת שנים,  רצון לרפא את עצמנו , והמוטיבציה המאוד גדולה של העובדים שנמצאים עשרות שנים כאן. "

 

פספוס של המדינה

סוכמן, בן 48, נשוי ואב לתאומים בני 14 וילד בן 8. את הדפוס הוא ממנכ"ל בחמש השנים האחרונות. מאז האירועים, פונתה קהילת בארי למלון בים המלח, וסוכמן נוסע מדי יום מים המלח למפעל בבארי. במלון הוקם מתחם עבודה מרחוק. את ליל הסדר, "יחגגו" חברי הקהילה בכיכר החטופים בתל אביב.

בדפוס בארי כ-400 עובדים, 150 מתוכם מהקיבוץ, והיתר – מאיזור הנגב המערבי. מבין חברי הקיבוץ, נרצחו 100 חברים, ונחטפו 33. לאחר עיסקת שחרור החטופים הראשונה, נותרו 11 בשבי החמאס, 6 מהם כבר לא בין החיים. מבין עובדי הדפוס, 12 מהם נרצחו, בהם סמנכ"ל הכספים. "זה מלווה אותנו כחלק מהיומיום ", אומר סוכמן, "ואנחנו מנסים למצוא את התמהיל הנכון בין הנצחה, לבין חדווה ואופטימיות. אנו עסוקים בזה מאוד. מהרגע הראשון הבנו שחלק גדול מהשיקום שלנו זו הבריאות האישית של העובדים שלנו . אנו מעסיקים עובדת סוציאלית בחברה, עסוקים ביצירת תוכניות של הדרכה וגם תוכניות בינוי יחד עם מעצבים שמומחים בתחום, כדי לייצר מרחבים מוגנים ונעימים. המשאב האנושי יושב במקום מאוד מרכזי שלנו בשנה הבאה , ואנו עסוקים ביצירת פתרונות לעובדים שחוו טראומה ,איבדו את היקירים שלהם, וגם לקהילת בארי , בהיותנו מעסיק גדול מאוד".

לא היתה דילמה, לגבי מתי נכון לחזור לפעול?

"לא היתה שום התלבטות. מיום ראשון , ה-8 באוקטובר, בשמונה בבוקר, אנו עסוקים  בלחזור לעבודה. מהר מאוד הבנו שיש לנו תפקיד, ושאנו לא מפעל רגיל. אנו בבואה של קהילה שחטפה מכה ,אולי הכי קשה אי פעם,  ויש לנו תפקיד ויכולת להתוות דרך, כיוון, לייצר אופטימיות בתוך הכאוס הגדול הזה,  חוסר הוודאות, אובדן הבית,  לסמן לעצמנו לאיזור  כולו ואולי גם למדינה, שהחיים ממשיכים ולא הכל אבוד, שאפשר לשאת את הכאב לצד האבל הענק. החיים חזקים מאיתנו ולנו יש יכולת להשפיע. השעות הארוכות בממ"ד שבהן היינו בחוסר אונים,  גרמו לנו להשיג שוב שליטה, וזו הדרך שלנו לסחוף כמה שיותר אנשים. "

אתה חושב שהיה לכם חלק בהחלטה של חלק מהחברים, לחזור לקיבוץ?

"לחצרים (חברי בארי יקבלו דיור ביניים בחצרים – ה.מ) נרשמו קרוב ל-75% מהחברים. מה ההשפעה של פתיחת הדפוס, אני לא יודע לומר, אבל אני כמעט משוכנע שהיתה לזה השפעה. אני רואה מה קורה לאנשים שחזרו, אני רואה איך זה עוזר לתהליך של האידיבידואל, איך זה עוזר לי. יש חשיבות גדולה לקום בבוקר, לדעת שיש לי משימה ומטרה. אני עובד בדפוס כבר 25 שנה, אנחנו (חברי הקיבוץ) הבעלים של הדפוס הזה, ויש לכך משמעות והשפעה גדולה על הרצון לחזור".

באחרונה החליטה המדינה, שלא לאפשר לבארי להתמודד במכרז לרכישת הדואר, מאחר שיש לבארי חברה המתחרה בדואר בתחום חלוקת דברי דואר וחבילות. איך אתה רואה את זה?

"אני רואה בזה פספוס של המדינה, שמסתכלת על החיים במונחי ה=6 באוקטובר, ולא מסוגלת להתעלות מעל השיקולים השונים. בין הרצון של גופים לסייע באופן אמיתי ומשמעותי ,תוך הבנת האירוע המיוחד הזה, לבין היכולת לבצע בפועל, יש פער עצום .גם במכרז הדואר המדינה לא הצליחה להתעלות מעל אותן פרדיגמות ולייצר חזון אמיתי ליישובי מערב הנגב. גם במקרה הזה אני מקווה שבשנים הקרובות נפעל בצורה יותר נכונה אל מול האירועים כאלה. "

איך אתה רואה את השנים קדימה?

"קיבוץ בארי יחזור, לא כולם יחזרו , אבל הקיבוץ יחזור, ודפוס בארי ימשיך להיות המגדלור והגורם הכלכלי החזק שהיה. אנו מתכוונים לעשות הכל כדי לגרום  לחברי קיבוץ להתגאות בנו ולראות בנו סמל".

 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלי 23/04/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    נתניהו ושותפיו הדתיים עוד ישלמו את מחיר הפקרת הדרום.
  • 3.
    ג'ק 22/04/2024 15:04
    הגב לתגובה זו
    ממשלת ישראל משענת קנה רצוץ .
  • 2.
    כל הכבוד 22/04/2024 08:50
    הגב לתגובה זו
    גיבורים. ליבנו איתכם??
  • 1.
    וחש אחראי אחד לשואה, בנימין נתניהו (ל"ת)
    יהודי 22/04/2024 08:04
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.