ההתאוששות בהייטק נמשכת: עליה גם במשכורות ובגיוסי עובדים
שנתיים קשות עברו על שוק ההייטק הישראלי, משבר עולמי, רפורמה משפטית ומלחמה הם רק חלק מהגורמים שהאטו את ההתקדמות של "הקטר של המשק". אך בזמן האחרון מתחילים להופיע אט אט סימנים להתאוששות ולחזרה לצמיחה של סקטור ההייטק המקומי. כך למשל, ברבעון הראשון של השנה חלה עליה בכמות ובהיקף הגיוסים של חברות ישראליות. בלטו לחיוב מספר סבבי הגיוס המוקדמים (סיד ו-A), אשר טיפסו לראשונה באופן משמעותי.
כעת מתברר שהבלימה של מגמת הירידה וההתאוששות ההדרגתית מתחילים לתת את אותותיהם גם בכל הקשור לגיוסי עובדים למשרות טכנולוגיות. "בסוף השנה התחלנו לראות האטה, ירידות בהשקעות, סבבי פיטורים בחברות גדולות. בזמן הזה הסקטור עבר ממשבר למשבר, היה לנו את המשבר המדיני-פוליטי שהשפיע על ההייטק, ולאחר מכן השביעי באוקטובר והמלחמה, שהשפיעו על כל השוק. אנחנו שמחים לראות שמתחילת השנה ישנה מגמת יציבות ואף צמיחה מתונה, בעיקר ברבעון האחרון", מסבירה ליאת בן תורה שושן, מנהלת תחום ניהול קריירה, קבוצת AllJobs.
לדבריה, העלייה בגיוסי ההון תורגמה לכדי גיוסים של עובדים לתפקידים טכנולוגים, "הייתה עליה בולטת בגיוסים לתפקידים של מיישמי מערכות מידע, QA תוכנה, פרויקטים במערכות מידע, מתכנתים, אנשי סייבר ואבטחת מידע ומנהלי רשת ו-IT. בסוף יש מקבץ תפקידים שאנחנו רואים שמבחינה רבעונית יש בהם עליה ביחס לרבעון הקודם. לצד זאת יש עלייה בדרישה לתפקידי מעטפת כמו דאטה אנליסט, או מתכנתי Java ומהנדסי בדיקות". מנגד, היא מזהה ירידה בתפקידים של תכנון ופתוח חומרה, אותה היא מסבירה בצרכים של השוק. תחום נוסף בו חלו ירידות הוא ניהול פרויקטים בדיגיטל, תחום שלדבריה עובר תהליך של אוטומציה.
"הרבה פעמים כשחברה במשבר, או היא שמהדקת חגורות כי השוק לא יציב, היא עדיין משקיעה ביכולות הליבה שלה, ולרוב היא תשמור על רמות הפיתוח ותצטייד ליום שאחרי. ההיסטוריה מלמדת אותנו שאחרי שיש משברים מגיעות צמיחות יפות, וחברות נערכות לכך. לכן, אנחנו רואים גיוסים בכל תפקידי הפיתוח והמעטפת. השוק הישראלי יודע להתמודד עם משברים ואתגרים, ואני מקווה שזה יוכיח את עצמו גם אחרי שנצלח את המלחמה והאתגרים המדיניים שאנחנו ניצבים בפניהם", מסכמת בן תורה שושן.
- קריאה לשר האוצר: "אפשר שילוב עובדים שבחל"ת בתעשיות חיוניות"
- צפו: הקמפיין של AllJobs שעולה במקביל לנתוני התעסוקה המעולים בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליאת בן תורה שושן, מנהלת תחום ניהול קריירה, קבוצת AllJobs. קרדיט: לילך אוזן
כמה מרוויחים בהייטק?
כשבאים לבחון את תחום השכר בהייטק, מכיוון שמדובר בטווח רחב, שמושפע משנות הניסיון ומהחברה המעסיקה. השכר עבור מפתחי תוכנה מתחילים נע בין 16-24 אלף שקל בחודש, כאשר טווח השכר משתנה בהתאם לשפת התכנות. בהמשך השכר במקצועות אלו עשוי לצמוח לסדר גדול של בין 24-33 אלף שקל עבור מתכנתים עם וותק של שנתיים, ולכ-27-39 למתכנתים עם וותק של מעל שלוש שנים. השכר עבור מנהלי צוותים, ולבעלי וותק של מעל 5 שנים עשוי לנוע בין 33-42 אלף שקל לחודש.
בכל הקשור לבדיקת תוכנה, השכר ההתחלתי עבור משרת QA נע בין 8-12 אלף שקל לחודש. בודקים עם ניסיון של יותר משנה וחצי עשויים להרוויח בין 11-15 אלף שקל, בזמן שניסיון של למעלה משלוש שנים מקנה שכר של 16-24 אלף שקל. מנהלים בתחומים אלו מרוויחים על פי רוב 24-30 אלף שקל.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
שכר התחלתי של מנהלי מוצר ופרויקטים בחברות ההייטק נע בין 12-16 אלף שקל בחודש. מנהלים עם וותק של עד שנתיים צפויים להרוויח 16-22 אלף שקל, כאשר וותק של 3 שנים ומעלה צפוי לבוא לידי ביטוי בשכר של 22-30 אלף שקל בחודש. המשכורות בקרב הדרגים הניהוליים במקצוע זה עשויים להגיע ל-30-35 אלף שקל בחודש.
בכל הקשור לניתוח נתונים, אנליסטים ומנתחי נתונים, השכר ההתחלתי צפוי לעמוד על כ-10-14 אלף שקל בחודש. עובדים עם וותק של שנתיים ומעלה עשויים להרוויח סכום של כ-12-17 אלף שקל, אילו בעלי וותק של 3-5 שנים צפויים להרוויח 18-25 אלף שקל, בזמן שהמנהלים בתחומים אלו מרוויחים 25-33 אלף שקל בחודש. עוד בתחום מערכות המידע והנתונים, מנהלי מסדי נתונים (DBA), מהנדסי ומדעני נתונים ומפתחי בינה עסקית (BI) מתחילים מרוויחים סדר גודל של 14-22 אלף שקל. בהמשך שכרם צפוי לעלות לכ-17-23 לבעלי וותק של שנתיים ויותר, ולכ-19-28 אלף שקל. המנהלים בתפקידים אלו צפויים להרוויח סכום ש ל33-45 אלף שקל, תלוי בעבודה ובכמות העובדים.
בתחום התשתיות, אנשי DevOps, מרוויחים בשנים הראשונות 18-23 אלף שקל, ולאחר מכן כ-22-25 לבעלי ניסיון של שנתיים. המשכורת של בעלי ניסיון של שלוש שנים ויותר עומדת על 27-32 אלף שקל, בזמן שמנהלים מרוויחים סכומים שמתחילים ב-30 אלף שקל ועשויים לעבור לעיתים אף את רף ה-40 אלף שקל לחודש. מנהל רשת מתחיל צפוי להרוויח בחברת ההייטק 9-12 אלף שקל. בהמשך עשוי השכר לטפס לכ-13-15 אלף שקל לבעלי נסיון של שנתיים וכ-1923 לבעלי ניסיון של שלוש שנים או יותר.
- 4.פחח 06/04/2024 21:47הגב לתגובה זולמשבר בהייטק. פה הפסקתי לקרוא.. חחח
- 3.עוז 06/04/2024 19:57הגב לתגובה זובכל מקרה layouts fyi נותן תמונה טובה למגמה. לגבי המשכורות - עירבבתם תפוחים ותפוזים..
- 2.צופה מהצד 06/04/2024 19:17הגב לתגובה זואני יכולה להגיד לכם באופן אישי - שטויות. שקר וכזב המגמה בהייטק היא בירידה כי הרבה מהמשרות הן משרות רפאים והכל כדי לגייס משקיעים יותר מזה, כל כך הרבה בינוניות שם אבל העיקר - היברידי, מהבית ולהביא כלב למשרד אה.. ולהתלבש כמו הומלס
- מושון 07/04/2024 17:11הגב לתגובה זוהמצב בסדר גמור והמשכורות טובות מאוד וגם גבוהות פי כמה למי שחזק בחברות הגדולות. הראייה שלך צרה.
- חחחחחחח 07/04/2024 09:02הגב לתגובה זוהעיקר כלב למשרד ולהתלבש... חחחחחחח אכן כך מורגש :)
- 1.מזל שמשכורות עולות-היו כ"כ נמוכות לפני-כן... (ל"ת)פילי 06/04/2024 13:06הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
