אלקטרה פאוור ואמישרגז יחזירו ללקוחות 13 מיליון שקל
במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית כנגד חברת סופרגז (הנקראת כיום "אלקטרה פאוור סופרגז בע"מ" אלקטרה פאוור 1.71% ) אישר בית המשפט העליון כי החברה תשיב ללקוחותיה, במסגרת חשבון הגז השוטף, סך כולל של כ- 5.5 מיליון שקל. וכן כי חברת אמישרגז תשיב 7.6 מיליון שקל.
אישור הסכם הפשרה הוא סיומו של הליך שנמשך למעלה מעשור ועניינו גביית דמי התראה בגין איחור בתשלום הגז מעבר לסכומים המותרים. על פי הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית) רשאיות ספקיות הגז לגבות דמי התראה בסכום מסוים בגין התראה על הפסקת אספקת הגז. חברות הגז נטלו לעצמן את החירות להצמיד את הסכום הקבוע בצו למדד המחירים לצרכן למרות שהצו אינו מאפשר להם לעשות זאת.
כך למשל בעניינה של התובעת הייצוגית נגד סופרגז, איחרה התובעת בתשלום חשבון הגז עקב מעבר לדירה חדשה וחויבה בדמי התראה, מעבר לריבית הפיגורים, בסך של 9.57 שקל, זאת כאשר על פי הצו הייתה רשאית סופרגז לגבות 2.5 שקל בלבד. בעקבות כך הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד 2 חברות הגז ובמסגרתה עלה כי מדי שנה נגבים על ידי החברות עשרות אלפי הודעות דמי התראה שכאלה מלקוחותיהן.
לאחר שהבקשה שהגיש עו"ד שטיינר אושרה בשנת 2017 כתובענה ייצוגית בפני בית המשפט המחוזי מרכז, סופרגז הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בפני בית המשפט העליון וזו אוחדה עם ערעור שהוגש כנגד חברת אמישרגז בגין ייצוגית בטענה זהה שדווקא נדחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
- מסתמן: אמישראגז תשלם פיצוי של 3 מיליון שקל בגין החקירה נגדה
- יובל סמו בקמפיין לאמישראגז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמלצת בית המשפט העליון פנו הצדדים לגישור ובמסגרתו הגיעו להסכמות ולפיהם תפצה סופרגז את לקוחותיה בסך כולל של כ- 5.5 מליון שקל במסגרת זיכוי חשבונות הגז שלהם וזאת בפרק זמן של חצי השנה הקרובה. אמישרגז חויבה לשלם ללקוחותיה סך של כ 7.6 מיליון שקל.
בעקבות הערות היועצת המשפטית לממשלה לעניין אופי חלוקת הכספים במסגרת הסכם הפשרה הורה בית המשפט העליון על תיקון הסכם הפשרה כך שכלל הפיצוי יושב ללקוחות חברות הגז שנגבו מהם דמי התראה ביתר במהלך השנים ולא ישולם בחלקו כחלוקה בין כלל הלקוחות הפעילים.
- 1.יעילות!! 25/03/2024 18:58הגב לתגובה זומדינה פח
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
