בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

חוק הבינה המלאכותית הראשון כבר פה - איך הוא ישפיע על ענקיות הטכנולוגיה?

העונשים הפוטנציאליים לעוברים על החוק החדש הם משמעותיים, כולל 7% מהמחזור השנתי העולמי של חברה בגין הפרות ביישומי בינה מלאכותית
אדיר בן עמי | (2)

המסגרת המשפטית המקיפה הראשונה בעולם לבינה מלאכותית הושלמה סופית. המחוקקים באיחוד האירופי אישרו היום (רביעי) את חוק הבינה המלאכותית של האיחוד, שעשוי לעצב את הגישה של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות. החקיקה החדשה נועדה להגן על זכויות אזרחי האיחוד מפני ישומים מסוימים של AI ולהביא פיקוח מחמיר על הטכנולוגיה.

חברות כמו מיקרוסופט, אמזון, אלפבית ומטא יושפעו מהחוק, כאשר החוקים החדשים חלים על כל חברה המספקת AI באיחוד. מעבר לכך, הרבה פעמים חוקים של האיחוד האירופי הופכים בסופו של דבר לחוקים בינלאומיים. 

העונשים הפוטנציאליים לעוברים על החוק החדש הם משמעותיים, כולל 7% מהמחזור השנתי העולמי של חברה בגין הפרות ביישומי בינה מלאכותית. החוק עבר את הפרלמנט האירופי עם 523 קולות בעד, 46 נגד ו-49 נמנעים. כעת המדינות החברות באיחוד צריכות לחתום על מנת שהחוק יכנס באופן סופי. 

ההחלטות המרכזיות

השאלה העיקרית הייתה האם הגישה המבוססת סיכון של החוק תחול על מודלי הבסיס - מערכות ה-AI המתקדמות ביותר שיכולות לשמש למגוון משימות, כדוגמת GPT-4 של OpenAI. מספר מדינות החברות באיחוד קראו במקום זאת להחיל את הרגולציה רק על מקרי שימוש ספציפיים של בינה מלאכותית כמו צ'אטבוטים ומחוללי תמונות, בעוד מודלי הבסיס יוגדרו מראש כך שיכילו הגבלות. הכוונה של האיחוד בסופו של דבר הייתה להימנע מהטלת רגולציה מכבידה על חברות AI אירופיות מקומיות.

לבסוף הושגה פשרה. במסגרת החוק, מודלים בסיסיים ידרשו לחובת שקיפות בלבד, כלומר יהיה עליהם לחשוף חומר, כמו את התוכן המשמש לאימון המודלים ואת התאימות שלהם לחוקי זכויות יוצרים. עם זאת, החוק מגדיר משטר מחמיר יותר עבור מודלים שאומנו עם כוח המחשוב הגדול ביותר ומשמשים בין היתר להערכת ביצועים של מודלים, הפחתת סיכונים מערכתיים ודיווח על תקריות. 

מודלים המבוססים על קוד פתוח קיבלו פטור מחובות מסוימות במסגרת החוק החדש, כל עוד הם לא מהווים "סיכון מערכתי", כלומר מודלים חזקים יותר בקוד פתוח עדיין יצטרכו להתמודד עם רגולציה.

ארה"ב לעומת אירופה

בארה"ב עדיין לא העבירו שום חקיקה מקיפה הקשורה לבינה מלאכותית, למרות הקריאות בממשל ביידן לעבוד על חוק כזה בכל הקשור לפרטיות נתונים. 

במקום זאת, הנשיא ג'ו ביידן הוציא צו ביצוע וכמה חברות אמריקאיות הבטיחו שורה של התחייבויות מרצון הנוגעות לביטחון בינה מלאכותית. בנוסף, הבית הלבן הקים גם את המכון לבטיחות בינה מלאכותית של ארה"ב על מנת לפתח הנחיות בנוגע לטכנולוגיה.

בעוד הרבה תלוי ביישום, הרגולציה האירופית על פניה מעניקה לרשויות האיחוד סמכות משפטית ברורה יותר לפעול נגד הפרות של חוק הבינה מלאכותית לעומת הצו של ביידן. עם זאת, החוק החדש עלול להגביל את השוק עבר יישומי AI מסוימים באירופה.  

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 17/03/2024 22:00
    הגב לתגובה זו
    מי שיקשור את הרגליים שלו שלא יתפלא שיהיה בסוף בתחתית של החברה. שטויות כאלו יכולים לגמור את הכלכלה באירופה.
  • 1.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 15/03/2024 21:33
    הגב לתגובה זו
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.