חוק הבינה המלאכותית הראשון כבר פה - איך הוא ישפיע על ענקיות הטכנולוגיה?
המסגרת המשפטית המקיפה הראשונה בעולם לבינה מלאכותית הושלמה סופית. המחוקקים באיחוד האירופי אישרו היום (רביעי) את חוק הבינה המלאכותית של האיחוד, שעשוי לעצב את הגישה של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות. החקיקה החדשה נועדה להגן על זכויות אזרחי האיחוד מפני ישומים מסוימים של AI ולהביא פיקוח מחמיר על הטכנולוגיה.
חברות כמו מיקרוסופט, אמזון, אלפבית ומטא יושפעו מהחוק, כאשר החוקים החדשים חלים על כל חברה המספקת AI באיחוד. מעבר לכך, הרבה פעמים חוקים של האיחוד האירופי הופכים בסופו של דבר לחוקים בינלאומיים.
העונשים הפוטנציאליים לעוברים על החוק החדש הם משמעותיים, כולל 7% מהמחזור השנתי העולמי של חברה בגין הפרות ביישומי בינה מלאכותית. החוק עבר את הפרלמנט האירופי עם 523 קולות בעד, 46 נגד ו-49 נמנעים. כעת המדינות החברות באיחוד צריכות לחתום על מנת שהחוק יכנס באופן סופי.
ההחלטות המרכזיות
השאלה העיקרית הייתה האם הגישה המבוססת סיכון של החוק תחול על מודלי הבסיס - מערכות ה-AI המתקדמות ביותר שיכולות לשמש למגוון משימות, כדוגמת GPT-4 של OpenAI. מספר מדינות החברות באיחוד קראו במקום זאת להחיל את הרגולציה רק על מקרי שימוש ספציפיים של בינה מלאכותית כמו צ'אטבוטים ומחוללי תמונות, בעוד מודלי הבסיס יוגדרו מראש כך שיכילו הגבלות. הכוונה של האיחוד בסופו של דבר הייתה להימנע מהטלת רגולציה מכבידה על חברות AI אירופיות מקומיות.
לבסוף הושגה פשרה. במסגרת החוק, מודלים בסיסיים ידרשו לחובת שקיפות בלבד, כלומר יהיה עליהם לחשוף חומר, כמו את התוכן המשמש לאימון המודלים ואת התאימות שלהם לחוקי זכויות יוצרים. עם זאת, החוק מגדיר משטר מחמיר יותר עבור מודלים שאומנו עם כוח המחשוב הגדול ביותר ומשמשים בין היתר להערכת ביצועים של מודלים, הפחתת סיכונים מערכתיים ודיווח על תקריות.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מודלים המבוססים על קוד פתוח קיבלו פטור מחובות מסוימות במסגרת החוק החדש, כל עוד הם לא מהווים "סיכון מערכתי", כלומר מודלים חזקים יותר בקוד פתוח עדיין יצטרכו להתמודד עם רגולציה.
ארה"ב לעומת אירופה
בארה"ב עדיין לא העבירו שום חקיקה מקיפה הקשורה לבינה מלאכותית, למרות הקריאות בממשל ביידן לעבוד על חוק כזה בכל הקשור לפרטיות נתונים.
במקום זאת, הנשיא ג'ו ביידן הוציא צו ביצוע וכמה חברות אמריקאיות הבטיחו שורה של התחייבויות מרצון הנוגעות לביטחון בינה מלאכותית. בנוסף, הבית הלבן הקים גם את המכון לבטיחות בינה מלאכותית של ארה"ב על מנת לפתח הנחיות בנוגע לטכנולוגיה.
בעוד הרבה תלוי ביישום, הרגולציה האירופית על פניה מעניקה לרשויות האיחוד סמכות משפטית ברורה יותר לפעול נגד הפרות של חוק הבינה מלאכותית לעומת הצו של ביידן. עם זאת, החוק החדש עלול להגביל את השוק עבר יישומי AI מסוימים באירופה.
- 2.אזרח 17/03/2024 22:00הגב לתגובה זומי שיקשור את הרגליים שלו שלא יתפלא שיהיה בסוף בתחתית של החברה. שטויות כאלו יכולים לגמור את הכלכלה באירופה.
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/03/2024 21:33הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
