אפל
צילום: טוויטר

פגעה בתחרות: האיחוד האירופי קנס את אפל בכ-2 מיליארד דולר

לפי הודעת הנציבות האירופית, "אפל הטילה הגבלות על מפתחי אפליקציות, שמונעות מהם ליידע את משתמשי iOS (מערכת ההפעלה של אפל) על שירותי מנוי מוזיקה חלופיים וזולים יותר מאפל מיוזיק"
עוזי גרסטמן |

אפל נקנסה ביותר מ-1.8 מיליארד יורו (1.95 מיליארד דולר) על ידי הנציבות האירופית, בעקבות "כללים פוגעניים של חנות אפליקציות" שלה לספקי שירותי מוסיקה בסטרימינג.

בהחלטה נכתב כי, "הנציבות מצאה שאפל הטילה הגבלות על מפתחי אפליקציות, שמונעות מהם ליידע את משתמשי iOS (מערכת ההפעלה של אפל, ע"ג) על שירותי מנוי מוזיקה חלופיים וזולים יותר (מאפל מיוזיק, ע"ג), שזמינים מחוץ לאפליקציה ('הוראות נגד היגוי'). זה לא חוקי לפי חוקי ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי".

נציבת התחרות והדיגיטל של האיחוד האירופי, מרגרת' וסטגר, אמרה שאפל, "ניצלה לרעה את מעמדה הדומיננטי" כמפיצת אפליקציות מוסיקה בסטרימינג, והוסיפה שלצרכנים אירופאים אין "בחירה חופשית היכן, איך ובאילו מחירים לקנות מנויים לשירותי מוזיקה בסטרימינג".

אפל מסרה בתגובה כי החלטת הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, התקבלה למרות "כישלונה לחשוף ראיות מהימנות כלשהן לפגיעה בצרכנים, ומתעלמת מהמציאות של שוק משגשג, תחרותי וצומח במהירות". החברה מסרה בהצהרה שמפתחי אפליקציות "מתחרים במגרש שווה" בחנות האפליקציות של אפל. הנציבות פתחה בחקירת הגבלים עסקיים רשמית בנושא ב-2020, לאחר שספוטיפיי הגישה תלונה נגד אפל בשנה הקודמת.

בהודעת ספוטיפיי נטען כי אפל דרשה מחברת שירותי המוסיקה השוודית ומספקי תוכן אחרים לשלם עמלה של 30% על רכישות שבוצעו באמצעות מערכת התשלום בתוך האפליקציה של אפל, בעוד שבשירות שלה, אפל מיוזיק, לא היה צריך לשלם את העמלה. ספוטיפיי גם טענה שאפל מנעה ממנה לשתף מידע על עסקות מנוי עם לקוחות שמשתמשים באייפון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.