אביחי שניר 2023
צילום: אביחי שניר

מה זה עקום תשואה ומה אפשר ללמוד ממנו?

אחד מהמושגים שמנהלי השקעות אוהבים להגיד זה "עקום תשואה".  כשהם מדברים עם מי שלא נמצאים ברזי עולם ההשקעות, הם משתמשים בביטוי כדי להראות שהם מקצוענים. כשהם מדברים עם קולגות, הם משתמשים בביטוי בכל פעם שהם רוצים להסביר למה הם חושבים שהשוק (או מניה) עומד בפני תקופה של צמיחה או מיתון.
ד"ר אביחי שניר | (4)

עקום התשואות זכה למעמד האייקוני שלו משתי סיבות. הראשונה, אפשר לצייר אותו, ואין יותר טוב ממשהו שאפשר לראות בעיניים. השנייה היא שלעתים, אפשר ללמוד מעקום התשואות על הציפיות בשוק.

כדי לצייר את עקום התשואות, צריך לבחור את החברה, או את המדינה, שמעוניינים לחשב את עקום התשואות שלה. אחרי שבחרנו את החברה (מדינה), צריך לקחת אג"ח מסוג דומה שהחברה הזאת הנפיקה לטווחי זמן שונים. לדוגמה, אם ניקח את ממשלת ישראל, נמצא שיש לה בשוק אג"ח שקלי לא צמוד לתקופות של חודש, 3 חודשים, חצי שנה, 9 חודשים, שנה, שנתיים, 3 שנים, 5 שנים, 10 שנים, 20 שנים, ו- 30 שנים.

על פי המחירים שבהם נסחרים אג"ח לכל אחת מהתקופות הללו, אפשר לחשב את התשואה הצפויה על כל אחד מהאג"ח הללו למי שמחזיק אותם עד לפדיון. לדוגמה, אם קניתי היום ב- 95 אגורות אג"ח שישלם בעוד שנה 100 אגורות, אז התשואה הצפויה שלי היא 5 אגורות (100 פחות 95) על השקעה של 95 אגורות, כלומר תשואה של כ- 5.3%.

לאחר מכן, אפשר לצייר את התשואות הצפויות על אג"ח בכל נקודת זמן, ולקבל את עקום התשואות עבור החברה, או המדינה שבחרנו. לדוגמה, עקום התשואות של ממשלת ישראל ב-18 בפברואר 2024 נראה כך:

אם נתעלם רגע מהתשואות על אג"ח שיש להן טווח קצר משנה, משום שהמחירים שלהן מושפעים מכך שהן עומדות בפני פקיעה, נראה שהתשואה על אג"ח של ממשלת ישראל יורדת בטווח שבין שנה לשנתיים, ולאחר מכן עולה. עקום תשואות עולה הוא הנורמה בשוק ההון – משקיעים בדרך כלל מאמינים שהסיכוי שחברה או ממשלה לא תצליח להחזיר את החובות שלה עולה ככל שמשך הזמן ארוך יותר, ולכן הם דורשים תשואה גבוהה יותר על אג"ח עם משך זמן ארוך לפריון מאשר על אג"ח שעומד לפקוע בזמן הקרוב.

הירידה בתשואות בטווח שבין שנה לשנתיים היא מפתיעה יותר, כי היא מנוגדת למגמה הצפויה של עלייה בתשואות. ההסבר הסביר ביותר הוא שנכון ל-18 בפברואר 2024, המשקיעים חושבים שהריבית בשוק צפויה לרדת בטווח של השנה-שנתיים הקרובות. זה יכול להיות בגלל שהם חושבים שבנק ישראל הצליח להתגבר על האינפלציה ולכן הוא יוכל להוריד את הריבית. זה יכול גם להיות בגלל שהם חושבים שבשנה–שנתיים הקרובות הכלכלה הישראלית עלולה לסבול מהאטה שתאלץ את בנק ישראל להוריד את הריבית כדי לעודד את ההשקעות. זה יכול גם להיות שילוב של הסיבות הללו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אפשר ללמוד על עקום התשואות גם מהשוואה שלו לעקומי תשואות אחרים. לדוגמה, אפשר להשוות את עקום התשואות של ממשלת ישראל ב-18 בפברואר 2024 לעקום התשואות של ממשלת ארה"ב באותו תאריך. תרשים 2 מראה את שתי העקומות על אותה מערכת צירים. אפשר לראות שבטווח של עד 10 שנים בערך, עקום התשואות של ישראל נמצא מתחת לזה של ארה"ב. בנוסף, אפשר לראות שהעקומה של ארה"ב יורדת בחדות עד לטווח של 7 שנים, ולאחר מכן היא נשארת די שטוחה.

ניתן ללמוד מההשוואה הזאת כמה דברים. ראשית, למרות שישראל ירדה בדירוג האשראי שלה, משקיעים עדיין מוכנים להחזיק באג"ח ישראלי שהונפק בש"ח למרות שהתשואה עליו יותר נמוכה מזאת שהם יכולים לקבל על אג"ח של ממשלת ארה"ב. זה קורה למרות שהאינפלציה וציפיות האינפלציה לשנה-שנתיים הקרובות עבור ישראל וארה"ב הן די דומות, כך שלא ניתן להסביר זאת בציפיות לגבי תשואה ריאלית.

דבר שני שאפשר ללמוד הוא שבארה"ב קיימת ציפייה חזקה שהבנק המרכזי יוריד את הריבית בשנים הקרובות. זה לא מפתיע, לאור העובדה שהאינפלציה בארה"ב מאיטה, והמשקיעים מאמינים שהבנק המרכזי יחליט בקרוב שהריבית הגבוהה מיצתה את עצמה.

אפשר להשתמש בעקום התשואות כדי ללמוד על ציפיות בשוק ההון גם בעזרת השוואה של עקומי תשואות מתקופות שונות. לדוגמה, תרשים 3 מראה את עקום התשואות על אג"ח של ממשלת ישראל ב-18 בפברואר 2024 ולפני שנה. יש שני דברים שבולטים בתרשים. ראשית, עקום התשואות של לפני שנה נמצא מתחת לעקום התשואות של השנה. כלומר, לפני שנה, השוק ציפה רמת סיכון נמוכה יותר מאג"ח של ממשלת ישראל מאשר כיום. השני הוא שלפני שנה, העקום המשיך לרדת עד לטווח זמן של 10 שנים. כאשר התשואה על אג"ח ל- 10 שנים נמוכה יותר מהתשואה על אג"ח לשנתיים, אומרים לעתים שהעקום "התהפך." במקרה הנוכחי, אפשר לפרש את זה כציפייה שהאינפלציה תרד ושהריבית תרד בעקבותיה. אבל הרבה פעמים רואים בעקום הפוך ציפייה של השוק למשבר שיגיע ושיכריח את הבנק המרכזי להוריד את התשואות בחדות יחסית.

בין אם הפירוש הראשון הוא נכון, או שהשני הוא נכון, דבר אחד בטוח. עקום התשואות אולי מתאר את הציפיות של המשתתפים בשוק האג"ח אבל לא את העתיד. אם העקום היה מנבא את ה- 7 באוקטובר, עקום התשואות של לפני שנה היה נראה שונה מאוד.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הסבר בהיר וטוב (ל"ת)
    דרור 22/02/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דניז 21/02/2024 20:49
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה בדרך למיתון. רבעון אחד כבר במינוס וגם פתיחת השנה ניראת על הפנים עם תקציב שלא מראה שמכוונים לצמיחה שם בממשלה. בקיצור המצב בארה"ב הרבה יותר טוב מישראל ולא סתם הבורסה שם עולה יותר מאצלנו.
  • 2.
    המון מלל שלא נותן כלום.. (ל"ת)
    שירי 21/02/2024 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברגע שהריבית תרד התיקון יהיה אגרסיבי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 21/02/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.