אביחי שניר 2023
צילום: אביחי שניר

מה זה עקום תשואה ומה אפשר ללמוד ממנו?

אחד מהמושגים שמנהלי השקעות אוהבים להגיד זה "עקום תשואה".  כשהם מדברים עם מי שלא נמצאים ברזי עולם ההשקעות, הם משתמשים בביטוי כדי להראות שהם מקצוענים. כשהם מדברים עם קולגות, הם משתמשים בביטוי בכל פעם שהם רוצים להסביר למה הם חושבים שהשוק (או מניה) עומד בפני תקופה של צמיחה או מיתון.
ד"ר אביחי שניר | (4)

עקום התשואות זכה למעמד האייקוני שלו משתי סיבות. הראשונה, אפשר לצייר אותו, ואין יותר טוב ממשהו שאפשר לראות בעיניים. השנייה היא שלעתים, אפשר ללמוד מעקום התשואות על הציפיות בשוק.

כדי לצייר את עקום התשואות, צריך לבחור את החברה, או את המדינה, שמעוניינים לחשב את עקום התשואות שלה. אחרי שבחרנו את החברה (מדינה), צריך לקחת אג"ח מסוג דומה שהחברה הזאת הנפיקה לטווחי זמן שונים. לדוגמה, אם ניקח את ממשלת ישראל, נמצא שיש לה בשוק אג"ח שקלי לא צמוד לתקופות של חודש, 3 חודשים, חצי שנה, 9 חודשים, שנה, שנתיים, 3 שנים, 5 שנים, 10 שנים, 20 שנים, ו- 30 שנים.

על פי המחירים שבהם נסחרים אג"ח לכל אחת מהתקופות הללו, אפשר לחשב את התשואה הצפויה על כל אחד מהאג"ח הללו למי שמחזיק אותם עד לפדיון. לדוגמה, אם קניתי היום ב- 95 אגורות אג"ח שישלם בעוד שנה 100 אגורות, אז התשואה הצפויה שלי היא 5 אגורות (100 פחות 95) על השקעה של 95 אגורות, כלומר תשואה של כ- 5.3%.

לאחר מכן, אפשר לצייר את התשואות הצפויות על אג"ח בכל נקודת זמן, ולקבל את עקום התשואות עבור החברה, או המדינה שבחרנו. לדוגמה, עקום התשואות של ממשלת ישראל ב-18 בפברואר 2024 נראה כך:

אם נתעלם רגע מהתשואות על אג"ח שיש להן טווח קצר משנה, משום שהמחירים שלהן מושפעים מכך שהן עומדות בפני פקיעה, נראה שהתשואה על אג"ח של ממשלת ישראל יורדת בטווח שבין שנה לשנתיים, ולאחר מכן עולה. עקום תשואות עולה הוא הנורמה בשוק ההון – משקיעים בדרך כלל מאמינים שהסיכוי שחברה או ממשלה לא תצליח להחזיר את החובות שלה עולה ככל שמשך הזמן ארוך יותר, ולכן הם דורשים תשואה גבוהה יותר על אג"ח עם משך זמן ארוך לפריון מאשר על אג"ח שעומד לפקוע בזמן הקרוב.

הירידה בתשואות בטווח שבין שנה לשנתיים היא מפתיעה יותר, כי היא מנוגדת למגמה הצפויה של עלייה בתשואות. ההסבר הסביר ביותר הוא שנכון ל-18 בפברואר 2024, המשקיעים חושבים שהריבית בשוק צפויה לרדת בטווח של השנה-שנתיים הקרובות. זה יכול להיות בגלל שהם חושבים שבנק ישראל הצליח להתגבר על האינפלציה ולכן הוא יוכל להוריד את הריבית. זה יכול גם להיות בגלל שהם חושבים שבשנה–שנתיים הקרובות הכלכלה הישראלית עלולה לסבול מהאטה שתאלץ את בנק ישראל להוריד את הריבית כדי לעודד את ההשקעות. זה יכול גם להיות שילוב של הסיבות הללו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אפשר ללמוד על עקום התשואות גם מהשוואה שלו לעקומי תשואות אחרים. לדוגמה, אפשר להשוות את עקום התשואות של ממשלת ישראל ב-18 בפברואר 2024 לעקום התשואות של ממשלת ארה"ב באותו תאריך. תרשים 2 מראה את שתי העקומות על אותה מערכת צירים. אפשר לראות שבטווח של עד 10 שנים בערך, עקום התשואות של ישראל נמצא מתחת לזה של ארה"ב. בנוסף, אפשר לראות שהעקומה של ארה"ב יורדת בחדות עד לטווח של 7 שנים, ולאחר מכן היא נשארת די שטוחה.

ניתן ללמוד מההשוואה הזאת כמה דברים. ראשית, למרות שישראל ירדה בדירוג האשראי שלה, משקיעים עדיין מוכנים להחזיק באג"ח ישראלי שהונפק בש"ח למרות שהתשואה עליו יותר נמוכה מזאת שהם יכולים לקבל על אג"ח של ממשלת ארה"ב. זה קורה למרות שהאינפלציה וציפיות האינפלציה לשנה-שנתיים הקרובות עבור ישראל וארה"ב הן די דומות, כך שלא ניתן להסביר זאת בציפיות לגבי תשואה ריאלית.

דבר שני שאפשר ללמוד הוא שבארה"ב קיימת ציפייה חזקה שהבנק המרכזי יוריד את הריבית בשנים הקרובות. זה לא מפתיע, לאור העובדה שהאינפלציה בארה"ב מאיטה, והמשקיעים מאמינים שהבנק המרכזי יחליט בקרוב שהריבית הגבוהה מיצתה את עצמה.

אפשר להשתמש בעקום התשואות כדי ללמוד על ציפיות בשוק ההון גם בעזרת השוואה של עקומי תשואות מתקופות שונות. לדוגמה, תרשים 3 מראה את עקום התשואות על אג"ח של ממשלת ישראל ב-18 בפברואר 2024 ולפני שנה. יש שני דברים שבולטים בתרשים. ראשית, עקום התשואות של לפני שנה נמצא מתחת לעקום התשואות של השנה. כלומר, לפני שנה, השוק ציפה רמת סיכון נמוכה יותר מאג"ח של ממשלת ישראל מאשר כיום. השני הוא שלפני שנה, העקום המשיך לרדת עד לטווח זמן של 10 שנים. כאשר התשואה על אג"ח ל- 10 שנים נמוכה יותר מהתשואה על אג"ח לשנתיים, אומרים לעתים שהעקום "התהפך." במקרה הנוכחי, אפשר לפרש את זה כציפייה שהאינפלציה תרד ושהריבית תרד בעקבותיה. אבל הרבה פעמים רואים בעקום הפוך ציפייה של השוק למשבר שיגיע ושיכריח את הבנק המרכזי להוריד את התשואות בחדות יחסית.

בין אם הפירוש הראשון הוא נכון, או שהשני הוא נכון, דבר אחד בטוח. עקום התשואות אולי מתאר את הציפיות של המשתתפים בשוק האג"ח אבל לא את העתיד. אם העקום היה מנבא את ה- 7 באוקטובר, עקום התשואות של לפני שנה היה נראה שונה מאוד.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הסבר בהיר וטוב (ל"ת)
    דרור 22/02/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דניז 21/02/2024 20:49
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה בדרך למיתון. רבעון אחד כבר במינוס וגם פתיחת השנה ניראת על הפנים עם תקציב שלא מראה שמכוונים לצמיחה שם בממשלה. בקיצור המצב בארה"ב הרבה יותר טוב מישראל ולא סתם הבורסה שם עולה יותר מאצלנו.
  • 2.
    המון מלל שלא נותן כלום.. (ל"ת)
    שירי 21/02/2024 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברגע שהריבית תרד התיקון יהיה אגרסיבי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 21/02/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.