"נכסים ריאליים ששומרים על ערכם לאורך זמן - נדל"ן ותשתיות"
מנהל ההשקעות הראשי של מגדל ביטוח, ארז מגדלי, התארח אתמול בוועידת ההשקעות של ביזפורטל. בשיחה עם מתן חודורוב הוא דיבר על ניהול השקעות תחת מלחמה והשפעת דירוג מוד'יס. מגדלי התייחס גם לפיזור בין אפיקים שונים והחשיפה ביניהם - עניין שעומד במוקד השיח של מנהלי תיקים. מגדלי נשאל גם האם יש יתרון לקרן פנסיה על פני מדדי מניות ואפיקי השקעה נוספים וסיפק תשובות לשאלות חשובות על השקעות בתקופה הנוכחית.
ארז מגדלי בכנס (שלומי יוסף)
תחילה, מגדלי נשאל על התשואות הנמוכות בתל אביב בהשוואה למדדים מובילים בעולם. "שני הגורמים המרכזים שהובילו לחוסר בתשואה הם אי הוודאות והטלטלה עוד לפני המלחמה, שהובילה ליציאה של משקיעים זרים מהשוק. הבורסה הישראלית יותר מוטה לנדל"ן וענפים מקומיים, בעולם ההטיה היא למניות טכנולוגיה כשמדד הסנופי הוא בעצם המדד המוביל".
האם זו תקופה שנכון יותר להיחשף בה לשוק המקומי כי יש פער ארביטראז' או שעדיף לצמצם השקעות כי סנופי מתאים יותר ויש חשש להתלקחות בצפון?
"יש הסתכלות רחבה יותר. אנחנו גוף חסכון ארוך טווח, משקיעים לעשרות שנים, מנהלים סיכונים וסיכויים. היינו באופוריה גדולה ב-2021, גם בעלייה של מדד 35, ובתקופות דפרסיה כמו עכשיו צריך להסתכל על הסיכון והסיכוי. נוצר פער תמחור גדול מול העולם וצריך זרז כדי לסגור את הפער. איננו יודעים מתי זה יבוא, אבל החיים נעים במעגלים. תמחורים נמוכים של ישראל מאפשרים לגוף כמונו, שלא פועל בצורה ממונפת אלא על בסיס ניתוח כלכלי, לאסוף מניות ואג"חים. אנחנו עדין בסביבה גדולה של אי ודאות. היום אנחנו במקום אחר לעומת אוקטובר ונובמבר".
מגדלי מספק לנו מספרים יפים לגבי התשואה הפנימית של תיקי ההשקעות במסלולים הכללים לטווח ארוך. מדובר על 7% וזה נובע מהפרמיה שמגדל מקבלת על השקעות לא סחירות לצד תשואה צפויה בשוק המניות ותשואת אג"ח גבוהה יחסית לעבר. זה נתון חשוב במיוחד מכיוון שעד לפני 2-3 שנים הריבית היתה נמוכה במיוחד והתשואה הפנימית בהתאמה היתה נמוכה. עם 7%, כבר אפשר לחסוך לפנסיה ולהנות מרווחים ריאליים שיעזרו לקצבה להיות משמעותית מבעבר.
החשב הכללי יהלי רוטנברג טען כאן שלא נראה מרווחים משמעותיים. מסכים עם הניתוח האופטימי?
"הסיכון בישראל עלה ופרמיית הסיכון תישאר כמו שסברו במוד'יס ולכן השווקים לא הגיבו. זה כבר מתומחר. מרווח האשראי בחו"ל באג"ח הדולריות או נגזרי אשראי נסחרים מעל מה שהיה עכשיו גם במדינות כמו צ'ילה. המלחמה יצרה מציאות אחרת בהיקפי המימון שהממשלה תצטרך והשוק יצטרך לספוג היצע ברמות ריבית גבוהות יותר.
"כמנהלי חיסכון ותיקים פעלנו בסביבה לא נורמלית כמו ריבית 0% והעדפה למניות. גם אם אתה אופטימי ורוצה איזון לימים גשומים הריבית לא אפשרה השקעה שתניב פנסיה ראויה. עוד לפני המלחמה אנחנו רואים שהמצב היה שונה: אג"ח מספקות כבר תשואה בסיסית ראלית חיובית שלא ראינו הרבה זמן. אנחנו רואים באג"ח ממשלתית ככזאת שחוזרת לתפוס מקום בתיק".
עד כמה בתקופה הזו החשיפה לשקל מסוכנת והאם לא צריך לגוון תמהיל ובכך להביא לידי ביטוי סיכון מקומי?
"אחד הכלים להתמודד עם אי הודאות זה פיזור. ראינו את מגדל והתעשייה שלנו עוברים בצורה מתונה יחסית את מה שקרה בישראל. היה צורך לנהל את התיק בצורה יותר מתוחכמת. היציאה לחו"ל מתרחשת ונמשכת - רוב התיקים שלנו הם בחו"ל אבל החוסכים הם בארץ, עושים שימוש בשקלים. הפרמטרים הבסיסיים של הכלכלה בישראל קובעים את העודף במאזן תשלומים ויחס חוב תוצר שעולה ל-67%, אבל באירופה זה הרבה מעבר.
"לגבי אפיק לא סחיר, אנחנו רואים בזה גורם שמשלים את בניית החשיפה. זה משלים דברים שאין בשוק הסחיר ואפשר לעבור תקופות קשות יותר. בישראל נוצרו הזדמנויות לפעול באופן ישיר כמו ההשקעה שלנו בסלקום ובמקומות נוספים".
כלומר, אין לכם בעצם הרבה מתחרים על הנכסים האלו.
"גם פחות מתחרים וגם התיק הוא ארוך טווח. אם אנחנו יכולים לקנות נכסים יותר בזול, גם בסלקום וגם בנדל"ן זה יתרון".
יש לכם מחלקת נדל"ן פנימית ואלה ההשקעות שאתם מחפשים במגדל?
"ההתמקדות שלנו באפיקים לא סחירים באסטרטגיה שאימצנו לפני כמה שנים – קשה למצוא להם תחליף בעולם הסחיר. כשאנחנו מסתכלים על נכסים ריאליים ששומרים על ערכם לאורך זמן - אלה נדל"ן ותשתיות. הנטייה שלנו מקומית יותר בנדל"ן ויש לנו יתרון במומחיות בתחום. יש לנו חברת נדל"ן פנימית שהיא שלישית בגודלה בישראל. אנחנו מסתכלים גם על שוק המגורים. יש כאן מחסור בהיצע דירות, שכירות נוחה למשפחות. זו סביבה אחרת".
לגבי הטרנד של השקעה בסנופי - אנשים אומרים אנו יודעים מה טוב לנו. זה הכי בולט בפירמות ההייטק, שלא רוצים שיגידו להם במה להשקיע. מה דעתך על המגמה?
"כמו בתחומים אחרים, צרכנים נעשים מתוחכמים יותר, רוצים אפשרות בחירה או תיק שמכיל כבר את הכל. אנחנו כיצרן וספק פנסיה רוצים לספק את זה".
אבל יש סיכון בנהירה לסנופי?
"תלוי באיזה שלב אתה נמצא ואם אתה יודע מה אתה עושה. צריך לזכור איך הגענו לשם - זה מניות של 6-7 חברות מעולות והמדד נמשך ל-6-7 חברות סנופי ומייצג את הכלכלה האמריקאית. אלה חברות מעולות. אבל, צריך לבנות תיק מאוזן, מי שרוצה ללכת על הסנופי צריך לדעת שזה לא מאוזן ויש סיכון משמעותי".
אתה מתאר סימפטום של בעיה כללית כשאנו בוחנים תיק השקעות לטווח קצר מדי. התנפלות על טרנד בלי יכול לבחון ביצועים לטווח ארוך
"מחקר של חברת ברוקרים בדק ביצועים של חוסכים וראו שאנשים עושים טעויות בחיסכון לטווח ארוך. מי שזגזג בין אפיקים, מי שלקח פנסיה לכיוון של מדד אחד או חיפש רק דולר או מניות היה יותר פגיע. המטרה שלנו היא לחסוך את הכספים לטווח ארוך ולכן התיקים שלנו מאוזנים בין איגרות חוב למניות, בין השקעות בארץ לחו"ל ובין נכסים סחירים ללא סחירים".
- 3.בן 14/02/2024 21:59הגב לתגובה זולא להיבהל מדמי הניהול שקצת גבוהים מהממוצע בענף, זה שווה את זה בלונג ראן.
- 2.קונה את זה עד לפנסיה (ל"ת)עמית 14/02/2024 20:19הגב לתגובה זו
- 1.7% זו תשואה מצוינת (ל"ת)עדי 14/02/2024 15:00הגב לתגובה זו

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
