שלומי ויוסי אמיר פרשמרקט
צילום: מורג ביטן

מאבק השליטה בשופרסל - לאיזה מחיר תגיע המניה?

למה המוסדיים רוצים למכור את מניות שופרסל? מה יעשה בעל הבית החדש, איזו משוכה גדולה הוא צריך לעבור ואיפה נמצאת ההזדמנות של שופרסל?
אבישי עובדיה | (5)

אין הרבה נכסים ומותגים גדולים בארץ, ולכן יש סיכוי טוב שגם בהאטה וחולשה כלכלית יהיה לנכסים כאלה ביקוש. שופרסל -3.33% היא נכס כזה. מותג חזק, רשת מובילה, הכי מובילה בארץ בתחום הקמעונות. שלושה גופים לוטשים עיניים לגרעין השליטה בשופרסל - הקבוצה האמריקאית בראשות מייקל אלפרט ובן אשכנזי שאמורה להגיש היום הצעה; האחים אמיר שמכרו את פרשמרקט לפז לפני כשנתיים וחצי והבינו ש-1.5 מיליארד שקל בבנק זה נחמד, אבל חסרה להם התעסוקה; וקבוצה שלישית שאותה מוביל צביקה ויליגר. 

האחים אמיר מציעים למוסדיים 1.5 מיליארד שקל על כ-25% ממניות שופרסל, כלומר לפי שווי של 6 מיליארד שקל. 1.5 מיליארד זה הסכום שהם נפגשו אתו באקזיט בפרשמרקט, ויהיה עליהם לשלם סכום נוסף לפז בשל הפרת הסכם שלפיו הם יכולים לחזור לתחום רק בסוף השנה. המוסדיים נוטים להצעה של האחים, מכיוון שהם מנוסים יותר מהקבוצה האמריקאית שאין לה ניסיון בקמעונות, אלא בנדל"ן. המוסדיים בינתיים לא מבינים עד הסוף את העסקה שמציע ויליגר - שווי לכאורה גבוה יותר של 6.5 מיליארד שקל, אבל הוא רוצה את המוסדיים בתמונה. כלומר  בעוד שלאחים הם מוכרים חלק משמעותי ממניותיהם - כ-60% של החזקות הגופים הגדולים, במקרה של ויליגר הם ימכרו סביב 25%. 

מעבר לכך, העסקה של ויליגר היא טכנית לא פשוטה. הקמת חברה חדשה שתקלוט את המניות של ויליגר עצמו (קרוב ל-5%) ועוד 20% של המוסדיים. החברה תיסחר בבורסה כחברת החזקות. הם יודעים שיהיה דיסקאונט על המחיר בחברת ההחזקות והתהליך המורכב והדיסקאונט הצפוי, מרחיקים את ויליגר - אף שהוא לא אמר את המלה האחרונה.

הקבוצה האמריקאית היא נעלם גדול. מחכים להצעה שלה, וזה יכול להיות שובר שוויון. לקבוצה הזו יש יתרון אחד גדול - בעל הבית האמיתי בשופרסל, היו"ר איציק אברכהן, רוצה אותה. הקבוצה הזו תשאיר אותו בתפקיד, תשמר את כוחו. האחים אמיר וויליגר מאיימים על אברכהן. הם כנראה לא יצטרכו אותו ואת שדרת הניהול שסביבו. אבל אברכהן מחזיק לא רק בשדרת ניהול - השטח אוהב אותו. הסניפים הם הבייס שלו. כשהוא מבקר בסניף של הרשת, רואים את ההערצה-הערכה של העובדים כלפיו. 

לכן צפוי מאבק. זה כנראה ייגמר בכסף, אם בעלי שליטה החדשים לא ישאירו את אברכהן, אבל זה עלול ליצור גם זעזועים בשדרת הניהול, אם כי זעזועים הם לפעמים טובים - שופרסל צריכה זעזוע גדול, יש בה חלקים רבים לא יעילים. 

מה יהיה בהמשך?

ההצעות ישתפרו. גם ויליגר שההצעה שלו אטרקטיבית פחות לכאורה, צפוי לשפר אותה. הוא חולם על ניהול שופרסל כבר תקופה ארוכה. הוא מגיע מהשטח, סוחר מעולה, בעל חזון, והוא רוצה לעשות מהפכה כפי שעשה כמה פעמים בוויליפוד. הוא רוצה לקנות בזול ולמכור בזול. הוא רוצה להוריד את המחירים ברשת, ועל הדרך טוען שיהיה אפשר להרוויח יותר. 

ויליגר הצליח בעשורים האחרונים לייבא לארץ מוצרים רבים וזולים, גם כשזה נראה לא אפשרי, אז צריך לתת לו קרדיט. אבל לשנות את המדף בשופרסל יהיה לא פשוט מול התחרות מסביב, וצריך אומץ וגם יכולת לקחת סיכונים פיננסיים. כשאתה מוריד חלק מהמוצרים של 12 הספקים הגדולים בשוק המזון שאחראים ל-60% מהמוצרים ברשתות, במטרה להוריד את המחירים לצרכן, אתה מסתכן שהם יילכו לרשתות ליד. 

האם הכל מחיר, והאם האסטרטגיה הזו תתפוס? ויליגר נחוש מאוד להתקדם לרכישת גרעין השליטה, והוא איש אמיד (עשה כמה פעמים אקזיטים בוויליפוד, ובכל פעם מחדש קנה שוב את השליטה בזול), אבל כדי להביא סכום גדול של 1.5 מיליארד שקל - הוא צריך שותפים או מערכת בנקאית תומכת מאוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בינתיים נראה שהמחיר יעלה. משיחות עם מקורבים, זה יכול לעלות ב-5%-10% מעל ההצעה האחרונה לפי שווי של 6.5 מיליארד שקל, אבל הם מסבירים שזה דינמי מאוד, ושיש סיכונים. הסיכון הגדול הוא תפעולי - התקופה חלשה, התחרות גדולה, קרפור מתעוררת ובקרוב תעבור לרווח. שופרסל נשחקה במחירים ולא בטוח שהיא מציאה במחיר הזה.

6.5 מיליארד שקל, השווי המוצע, הוא בעצם לחברה עם חוב נטו של 1.5-1.4 מיליארד שקל. כלומר מדובר על שווי לפעילות של כ-8 מיליארד שקל. לשופרסל יש שתי פעילויות מרכזיות - הקמעונות והנדל"ן. לצד זה יש לה פעילות פיננסית (פייבוקס, מועדון ועוד).

 

כמה שווה הנדל"ן של שופרסל וכמה שווה החברה כולה?

בשוק מסתובבת הערכת שווי של הנכסים שמדברת על יותר מ-5 מיליארד שקל, כך שלכאורה ובגדול, היתרה - כ-3 מיליארד שקל - היא שווי פעילות הקמעונות (אפילו פחות כי פעילות הפיננסית שווה כנראה כמה מאות טובות). 3 מיליארד שקל לגוף שמוכר ביותר מ-15 מיליארד שקל, ובשנה מייצגת אמור להרוויח יותר מ-3% תפעולית, זה בערך מכפיל תפעולי (אחרי מס) של 8. זה מחיר טוב לפעילות כזו.

אבל הנדל"ן שווה על הנייר יותר מ-5 מיליארד, וזה נדל"ן שייקח זמן להשביח אותו. זה נדל"ן שברובו משמש את הרשת. יש כאן מחירי העברה, עסקות פנימיות, והצפת ערך בנדל"ן לא תהיה בטווח הקרוב. זה 5 מיליארד שקל על העץ. המשקיע רואה סכום נמוך יותר. 

סכום נמוך יותר לנדל"ן, זה סכום גבוה מיותר לפעילות, ובהתאמה מכפיל הרווח הנגזר יעלה. זאת ועוד: רווחיות מייצגת זה עניין תיאורטי, ואם הולכים לשנה קשה, זה בשטח, במציאות, ובהחלט יכולות להיות שנים קשות על רקע יוקר המחיה וההאטה הכלכלית. בשנים כאלה, הרווחיות כמובן נשחקת.  

ההצעות הן במחירים נוחים ועם פוטנציאל השבחה מבחינת המגישים. משקיעים עם טווח השקעה ארוך, צפויים להרוויח. אבל מה שמעניין בהליך הזה הוא הגישה של המוסדיים.

 

למה המוסדיים רוצים למכור? 

המצב שבו מוסדיים בעצם מחליטים מי יהיה בעל הבית אינו נכון לחברה. המוסדיים צריכים לנהל השקעות ולא להכתיר בעלי שליטה. המצב שבו המוסדיים מוכרים חלק מהחזקתם וחלק אחר נשאר הוא בעייתי - אתם מאמינים או לא מאמינים בעסק? אם מאמינים אל תמכרו, ואם לא מאמינים - תמכרו הכל. זה סוג של חצי הריון.

אם האחים אמיר, ויליגר והקבוצה האמריקאית רוצים לרכוש מניות - שיגישו הצעת רכש. ככה יתאפשר לכל בעלי המניות מקרב הציבור למכור מניות, וכך הכוח העודף של המוסדיים לא יתבטא במחיר. הרי מה יכול להתרחש כאן? המוסדיים יזכו למחיר גבוה מול גוף שירצה רק חלק מהמניות שלהם (כאמור, המוסדיים מחזיקים בעצם ברוב המניות בשופרסל), אבל יתר המשקיעים לא בהכרח ייפגשו עם מזומן, ולא בטוח שהמניה תגיע ליעד המחיר של העסקה.

קונים בעסקה הזו 25% ממניות שופרסל, אבל קונים שליטה. המחיר שהמציעים מגישים הוא כזה בגלל שהם נהפכים לבעלי השליטה. כל ה-75% האחרים שנסחרים בשוק ביום שאחרי הם בלי שליטה, אז למה שמחיר המניה יהיה זהה?

אם בעל הבית החדש ישכנע, יציג תוכניות, ספינאוף לנדל"ן, ארגון מחדש וכו', אז ייתכן שזה יתבטא במחיר המניה. אם לא, אז מניית שופרסל יכולה לרדת.

וזו הסיבה שהמוסדיים מעדיפים את האחים אמיר. הם רוצים שינוי. אבל הם רוצים על הדרך לממש כי הם לא מאמינים מאוד במחיר המניה. בסוף זו תמיד שאלה של מחיר. מבחינתם זו הזדמנות לממש חלקית. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אוקסנה 08/02/2024 18:23
    הגב לתגובה זו
    שופר סל חייבת להיכנס לתחום המזון הלא כשר. גם זול יותר וגם יותר טעים, והרווחיות בשמיים.
  • 4.
    ARTICK19 08/02/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
    אני קונה בו מיומו הראשון,לשביעות רצוני.ניסיתי את האונליין בשאר הרשתות והן לא באותה ליגה.
  • 3.
    אנליסט 08/02/2024 14:07
    הגב לתגובה זו
    הרשת הייתה ותישאר של העובדים אין שם ערך
  • 2.
    גיא 08/02/2024 13:16
    הגב לתגובה זו
    שופרסל מלאת שומנים מיותרים ויקרה מרשתות אחרות. מי שיקנה עלול להסתבך עם הוצאות מימון, תחרות עזה, קשי מול מונופולים. בקיצור, לא לחינם המוסדיים רוצים למכור..
  • 1.
    לא הייתי נוגע עכשיו במניות הקמעונאות (ל"ת)
    כלכלן 08/02/2024 11:58
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.