אבי יעקובוביץ גב ים
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

גב-ים: NOI של 168 מיליון שקל ברבעון הרביעי, FFO של 101 מיליון שקל

חברת הנדל"ן דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנה כולה - ההכנסות ב-2023 הסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל, רווח נקי של 682 מיליון שקל
רוי שיינמן |

חברת הנדל"ן גב-ים  גב ים 1.32% דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2023 כולה - ההכנסות מהשכרת מבנים ודמי ניהול ברבעון הרביעי הסתכמו ב-198 מיליון שקל בהשוואה ל-173 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 14.5%. ה-NOI ברבעון הרביעי הסתכם ב-168 מיליון שקל לעומת 144 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר ה-NOI מנכסים זהים הסתכם ב-147 מיליון שקל לעומת 142 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה-FFO הסתכם ב-101 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי הסתכם ב-77 מיליון שקל לעומת 133 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר לדברי החברה הקיטון נובע מקיטון בהכנסות מעליית השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה של חברות בת.

הכנסות החברה בשנת 2023 כולה הסתכמו ב-1.19 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.87 מיליארד שקל בשנת 2022, ירידה של 36%. הרווח התפעולי הסתכם ב-1.03 מיליארד שקל (86% מההכנסות) לעומת 1.71 מיליארד שקל (91.5% מההכנסות) ברבעון המקביל, ירידה של 40%. 

ה-FFO המיוחס לבעלי המניות הסתכם בשנת 2023 בסך של 401 מיליון שקל, גידול של 28%. ה-NOI של החברה בשנת 2023 הסתכם בסך של 657 מיליון שקל, עלייה של 18%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בשנת 2023 בסך של 499 מיליון שקל, לעומת סך של 936 מיליון שקל אשתקד, ירידה של 47%. לדברי החברה הקיטון נובע בעיקר מהקיטון בהכנסות מעליית שווי הוגן - אשר הסתכמו בשנת 2023 בסך של 436 מיליון שקל, לעומת סך של 1.22 מיליארד שקל בשנת 2022.

צבר הפרויקטים של החברה כולל 10 פרויקטים, בשטח כולל של כ-430 אלף מ"ר (חלק גב-ים במאוחד), בהשקעה כוללת של כ-4.6 מיליארד שקל. כ-51% מהשטחים העיליים בפרויקטים אלו שווקו. לחברה נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.2 מיליון מ"ר, בתל-אביב, הרצליה, מתם, ירושלים, באר-שבע, רחובות, רעננה ואחרים, שאינם משועבדים, בשיעור תפוסה של כ-98%.

בשנת 2023 השקיעה החברה סך של כ-1.2 מיליארד שקל בפרויקטים שנמצאים בתכנון, רישוי והקמה, וכן בפרויקטים שהקמתם הושלמה במהלך השנה. 

בהתייחסות להשפעת מלחמת חרבות ברזל על הפעילות, החברה ציינה: "נכון למועד דוח זה ונוכח העובדה שמדובר באירוע דינמי המאופיין באי ודאות רבה, מידת ההשפעה של המלחמה על פעילותה העתי דית של החברה אינה ידועה. עם זאת, מתוך הנחות, עליהן מתבסס גם בנק ישראל בתחזיותיו, לפיהן ההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של שנת 2023 המלחמה תימשך אך בעצימות הולכת ופוחתת ותמשיך להתרכז 11 בחזית הדרומית בעיקר - הנהלת החברה כי צופה השפעת המלחמה על פעילותה של החברה או על תוצאותיה הכספיות תהיה זניחה".

"בצל מלחמה מתמשכת וחוסר הוודאות ביחס למשך המלחמה, גב-ים מנהלת שגרת פעילות עסקית, בראיה לטווח ארוך, תוך המשך הייזום, השבחת נכסי החברה, וניהול התזרים", מסר אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב-ים. "החברה ממשיכה לשמר פורטפוליו נכסים ייחודי ואיכותי, לצד תמהיל שוכרים חזק, הכולל בין היתר, חברות מובילות כגון אפל, גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אינטל, אלביט ואחרות, אשר קבעו את משכנן בגב-ים לאורך שנים, וממשיכות להרחיב את מרכזי הפיתוח שלהן בפארקים ובמרכזי ההייטק של גב-ים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני מספר חודשים רכשה כלל  כלל עסקי ביטוח 2.15% 4% ממניות גב-ים מנכסים ובניין  נכסים ובנין 1.3% בתמורה ל-245 מיליון שקל באג"ח.העסקה נעשתה בשווי גבוה מהמחיר של מניית גב ים אז, 29.01 שקל לעומת שווי המניה אז שהיה כ-22.46 שקל.

מנית גב ים נסחרת לפי שווי של 6.29 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה ב-10.3%, ומתחילת השנה היא ירדה ב-2.5%.

מנית גב-ים ב-12 החודשים האחרונים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?