בועז פאר קוואלקום
צילום: ביז
ראיוןTV

"ההייטק הישראלי יתאושש; אני מאמין ביזם הישראלי, מתחילים לראות שיפור עולמי בטכנולוגיה וזה יגיע גם אלינו"

בועז פאר, מנכ"ל קוואלקום ונצ'רס ישראל מאמין שההייטק המקומי מושפע בעיקר מהעולם ופחות מאירועים פנימיים

צחי אפרתי | (7)

הכל מסביב נראה שחור, התחזיות קדימה על ההייטק המקומי עגומות, כל מיני גופי מחקר, הייטקיסטים ומומחים מטעם עצמם, מופיעים בתקשורת עם בשורות קשות. אבל, יש סיכוי לא רע שיהיה בדיוק ההיפך. הגורם שהכי משפיע על ההייטק הישראלי הוא הנאסד"ק. הנאסד"ק המריא 44% בשנה שעברה ופתח גם את השנה בדהרה, כשבמקביל מדד ה-S&P 500 שהפך גם מוטה טכנולוגית, בשיא של כל הזמנים. המדדים מרמזים גם על שיפור בחברות הטכנולוגיה הפרטיות מכמה סיבות - ראשית, הערכים שלהן עולים כאשר הנאסד"ק עולה. שנית, חברות הטכנולוגיה הנסחרות צריכות להראות צמיחה כדי להצדיק את שווין בשוק ולהמשיך למשוך משקיעים נוספים והן עושות זאת גם דרך רכישות. 

ישראל היא קרקע נוחה לגידול סטאטראפים שהופכים לפיצ'רים בחברות גדולות. אלו מעדיפות לרכוש את הטכנולוגיה מאשר לפתח בבית מטעמים שונים ולאלו אין בעיה של כסף - יש להן מזומנים בשפע ומחיר מניה שאפשר לעשות איתו עסקאות. אז היקף העסקאות ירד בשנת 2023 ומשדרים לכם שנה קשה, אבל זה יכול להשתנות תוך חודשים ספורים. אל תתפלאו אם השנה ההייטק יצמח, חברות יגייסו כספים מקרנות הון סיכון וחברות ינפיקו בוול סטריט.  

"היתה שנה מאתגרת ברמה הגלובאלית, אינפלציה גבוהה וריבית עלתה", אומר בשיחה עם ביזפורטל, בועז פאר, מנכ"ל קוואלקום ונצ'רס ישראל מבית קוואלקום העולמית, "ב-2022 היו ירידות בשווקי ההון שמשפיעים על קרנות וגיוס קרנות והשקעות בסטארט אפים. 2023 התאוששה בשווקים וזה צפוי להשפיע לטובה בהמשך על שוק הטכנולוגיה בכללותו. יש עיכוב בין השווקים לבין המצב בחברות הפרטיות. אנחנו מושפעים ממכפילים של חברות שמוכרות ושהמכפילים ירדו בשוק ההון הם ירדו בשוק הפרטי וזה מייצר לחץ אצל החברות הפרטיות. בצד של המכירות המון החברות נפגעו בשנה הזאת, היה קשה למכור והרבה חברות התקשו לעמוד ביעדי המכירות שלהם".

היו גם איומים וסיכונים ספציפיים לישראל.

"בישראל העניין הפנימי של הרפורמה-מהפכה יצר עוד אי וודאות וזה השפיע בנוסף על המגמה העולמית. ההשפעות של המגמות הגלובאליות משפיעות בכ-80% על המצב בישראל. ופה זה היה עוד השפעה של 20%. המלחמה הוסיפה עוד אי וודאות וקושי ולכן 23 הייתה אחת השנים המאתגרות להייטק הישראלי".

 

ואיך אתה רואה את שנת 2024?

"ברמה הגלובאלית מתחילים לראות שינוי, האינפלציה נבלמת. ויחד עם הצפי להורדות ריבית וזה יגרום לעלייה בשוקי ההון וכפועל יוצא מזה יגיע לשוק הפרטי בדיליי. וזאת מגמה חיובית..יש הרבה גיוסים שנעשו ב-2021-22 בשווי מופרך ומכפילים לא היגיוניים והחברות האלו נענשו ויענשו. חלק מהחברות לא ישרוד או שהגיוסים יהיו במחירים ריאליים יותר.

"קשה להעריך את משך זמן המלחמה אבל כשמסתכלים מעבר אני מאוד אופטימי על ישראל. אני מאמין ביזם הישראלי. למרות שיש אנשים במילואים וקשיים, היכולת להתאושש ולייצר ערך לא נעלמה. לכן בהסתכלות על ההייטק הישראלי לקראת סוף 2024 אני לגמרי חיובי".

 

מה התכונות שאתה מזהה ביזם הישראלי שיכולים לתת את הקפיצה בשנים הבאות?

"גמישות, יוזמה, התקפיות נמצאים ביזם הישראלי. החברות עומדות ביעדים. מנכ"ל אינטל אמר בראיון שהישראלים הם העם הכי עמיד שהוא ראה".

 

על איזה תחומים אתם מסתכלים בקוואלקום?

"קוואלקום משקיעה בתחומים של דור 5 ומוביליטי, IOT שזה כולל ערים חכמות, רובוטים, בית חכם, סייבר, AI. AI זה תחום שקיים שנים ומה שקרה בשנה וחצי האחרונות של GenAI עם  CHAT GPT פתח את זה לכל הציבור, זה מייצר ערך מיידי שמראה את היתרונות של הטכנולוגיה. זה יצר מירוץ לבנות מודלי שפה גדולים - LLM. ולבנות תשתית להמשך המהפכה, על סמך התשתית הזאת שאנחנו לא יודעים איך היא תראה ומתהווה בימים אלו, נראה הרבה מאוד חברות שבונות אפליקציות עם שימושים ספיציפיים בחינוך, רפואה, סייבר ועוד.

"לכן אנחנו רואים תעשייה שלמה שמשתמשת ב-AI ו- GenAIלבנות מוצרים יותר טובים.  AI זה לא המוצר עצמו הוא מאפשר לייצר מוצרים הרבה יותר טובים. למשל עורך וידאו שיכול לייצר סרטי וידאו או תמונות באמצעות פקודות ותקבל סרטון וידאו. דוגמא נוספת, עד היום לתכנת רובוט היה דבר מורכב אבל באמצעות מודל שפה ניתן לתקשר בצורה חופשית.

 

"תחום נוסף שמעניין זה נראות של שרשרת האספקה, יש המון כסף ששחקנים גדולים מאבדים שהם לא יודעים איפה נמצאים הדברים שלהם. סטארט אפים בתחום הזה מאפשרים לאותן חברות לייצר אופטימזציה. עד עכשיו זאת הייתה נקודה עיוורת ועכשיו זה מתחיל לראות טכנולוגיות וחברות שמאפשרות נראות הרבה יותר טובה וזה שווה הרבה מאוד כסף".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איפה מרב ואיפה הוא... (ל"ת)
    בכלל מבצע עסקאות? 07/08/2024 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יודע דבר 22/01/2024 11:02
    הגב לתגובה זו
    ההייטק היה קטר וימשיך להיות , וסולאראדג׳ נערכת מחדש לפריצה , כך הנהלה עם יד על הדופק מנהלת אירוע יוצא דופן .הבחור מוצלח ולכול המלעיזים,לילה טוב .
  • 5.
    ההייטק יתאושש-ראה 16% פיטורין בסולאראדג'.... (ל"ת)
    סיבל 21/01/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ניר 21/01/2024 12:38
    הגב לתגובה זו
    טוב נו סתמו
  • 3.
    חחחח חי בסרט עם הריבית לא תרד אין שום סיכוי להיייטק (ל"ת)
    רועי 21/01/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ראיון מצוין, מציג את התמונה האימית ולא החמוצה והתובסנית (ל"ת)
    דנון 21/01/2024 11:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אייל 21/01/2024 11:15
    הגב לתגובה זו
    מי שיש לו דירה זה טוב לו , מי שאין לו דירה קיבל זין ערבי.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.