11 שנים לאחר הפיגוע; פירמת רו"ח דלויט אנד טוש תוכל להגיש את עמדתה בתביעה של ה-511 מיליון כנגד החיזבאללה
בשנת 2012 נרצחו חמישה נופשים ישראלים בפיגוע טרור שהתרחש בשדה התעופה בעיר בורגוס שבבולגריה, בפיגוע נפצעו גם 39 נופשים. 72 בני המשפחה והיורשים של הנרצחים והפצועים בפיגוע הגישו תביעה בסכום של 511 מיליון שקל כנגד ארגון חיזבאללה, ג'וסיף אל-פצ'ל, פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון), The Lebanese Canadian Bank SAL, Socite Generale de banque au liban SAL.
התביעה הוגשה בשנת 2019 ובמסגרתה נתבע מחמשת הנתבעים פיצוי כספי בסך 510,985,000 שקל. התובעים הם אזרחים ישראלים, בני משפחה ויורשיהם של חמישה נופשים ישראלים שנרצחו בפיגוע הטרור בבורגוס.
על-פי הנטען בכתב התביעה, ארגון חיזבאללה אחראי לפיגוע והוא זה שביצע אותו ואילו שאר הנתבעים אחראים מכוח פעילותם הבנקאית ששירתה את חיזבאללה סייעו ואפשרו את פעילות תשתית הטרור של הארגון, לרבות את ביצוע הפיגוע.
מאז הגשת התביעה התנהלו הליכים רבים וממושכים בין השאר, בכל הנוגע להמצאת כתב התביעה אל כל הנתבעים. בשנת 2022 ניתנה החלטה המאשרת את ההמצאה אל פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון). החברה הגישה בסוף חודש מאי בשנת 2022 כתב הגנה וכן בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף משום שטעה כי התביעה הוגשה בפורום לא נאות; היעדר עילה; היעדר יריבות; התיישנות ושיהוי ניכר; אי צירוף מסמכים והיעדר פירוט טענות.
- הצעת חוק "בורגס" של ח"כ איציק שמולי תעלה מחר להכרעת וועדת השרים
- לחץ הולך וגובר: כיל צללה עוד 3.2%, הסיבה - דו"חות מוזאיק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום במסגרת ערעור בבית המשפט המחוזי הפכה השופטת תמר בר אשר את החלטתה של השופטת פנינה נויבירט שלא לאפשר לפירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) לנקוט עמדה בעניין הבקשה למתן פסק הדין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים האחרים. השופטת בר אשר קבעה כי פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) תוכל לנקוט עמדה בעניין הבקשה למתן פסק הדין.
ארבע שנים של הליכים
בחודש יולי האחרון כארבע שנים לאחר הגשת התביעה, הגישו התובעים בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד ארגון החיזבאללה והבנקים שלא הגישו כתב הגנה.
בעקבות הגשת בקשה זו פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) בקשה להרשות לה להשיב לבקשה. החברה טענה כי יש לאפשר לה להשיב לבקשה מאחר שאם יינתן פסק-דין כאמור ובייחוד אם במסגרתו ייקבע סכום הפיצוי שעל הנתבעים האחרים לשלם, הדבר עשוי להשליך גם עליה וזאת עוד בטרם הוכרעו כלל טענותיה ובכלל זה, טענותיה המקדמיות בעניין התביעה.
השופטת פנינה נויבירט דחתה את בקשת פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) לאפשר לה לנקוט עמדה קודם למתן החלטה בעניין הבקשה למתן פסק הדין בהיעדר הגנה.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
השופטת כתבה כי "אין לדלויט אנד טוש (מזרח התיכון) מעמד בבקשת התובעים למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד צדדים אחרים מעצם היותה בעלת דין בתיק או מכוח חובתה כOfficer of the Court - להפניית תשומת ליבו של בית המשפט לעובדות הנוגעות בבקשה. ממילא אף אין לקבל את טענת הנתבעת 1 בדבר פגיעה בזכויותיה הפרוצדורליות והדיוניות. על כן תינתן ההחלטה בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה מבלי להידרש לטענותיה הנתבעת 1 בעניין".
הפסיקה תשפיע גם עליה
פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) ערערה לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטה זו וטענה כי "מתן פסק-דין בהיעדר הגנה, אשר במסגרתו ייקבע סכום הפיצויים שעל הנתבעים האחרים או מי מהם, לשלם לתובעים עשויה לפגוע ביכולתה להתגונן ובאפשרותה לחלוק על סכום הפיצוי שהתובעים זכאים לו; קביעת הפיצוי בשלב הנוכחי אף עשויה להוביל להחלטות סותרות; לנוכח טענת התובעים כי אחריותה של המערערת נגזרת מאחריותם של הנתבעים האחרים, כל קביעה לגביהם, לרבות בעניין סכום הפיצויים, תפגע בזכויותיה המהותיות והדיוניות; אם תתקבל בקשת המערערת להפניית התביעה לבירור לפני פורום מתאים אחר, שאינו ישראל, כי אז עצם פסק הדין נגד נתבעים אחרים יזכה את התובעים ביתרון דיוני".
התובעים מנגד טענו כי יש לדחות את הערעור הנדון. לטענתם, הם כבר הצהירו שהם מנועים מלהשתמש נגד פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) בקביעות אשר ייקבעו בפסק הדין שיינתן בעניין הנתבעים האחרים וכי הם חוזרים על התחייבות זו. מכאן לטענתם, אין לומר כי זכויותיה של המערערת ייפגעו מעצם מתן פסק הדין נגד הנתבעים האחרים.
עוד טענו התובעים, כי מתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד מקצת הנתבעים, בעוד התביעה נמשכת נגד נתבעים אחרים, נעשה כדבר שבשגרה וכי אין בכך כדי לפגוע בנתבע שהתגונן; מעת שהנתבעים האחרים בחרו שלא להתגונן, נשללה מהם האפשרות להתגונן ולכן אין לאפשר למערערת לנקוט פעולות שונות בשמם; מתן אפשרות למערערת להגיב לבקשה, תטריד את התובעים ותעכב את בירור התביעה.
השאלה טרם הוכרעה
השופטת תמר בר אשר מבית המשפט המחוזי בירושלים ציינה כי טרם הוכרעה השאלה אם ההמצאה אל הנתבעים האחרים בתיק הייתה כדין ואם התובעים זכאים לכך שיינתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעים אלו. השופטת ציינה כי "אם אמנם תתקבל הבקשה למתן פסק-דין כאמור, אף טרם נדונה מידת ההוכחה שעל התובעים להציג כתנאי למתן פסק-דין זה וממילא טרם נקבע מה יהיה תוכנו".
השופטת קבעה כי "השאלה הטעונה הכרעה היא האם למערערת - פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון), אשר התגוננה מפני התביעה ואף העלתה כלפיה טענות סף כבדות משקל, ישנה זכות לנקוט עמדה בעניין הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים האחרים.
השופטת בר-אשר ציינה כי כידוע לפי תקנה 130 בתקנות סדר הדין האזרחי, "נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד".
השופטת ציינה כי על-פי תקנה זו, אם תובע מבקש שיינתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד נתבע, כי אז בית המשפט רשאי לדרוש ממנו "הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה". מובן כי הוכחה זו אינה נוגעת רק להיקף הנזק, אלא לעצם התביעה ובכלל זה, לגבי עצם עילת התביעה, היריבות בין הצדדים וכל דבר אחר העשוי לבסס את ההצדקה למתן פסק הדין.
צריכים להוכיח
השופטת ציינה כי עולה השאלה אם לנוכח העובדה שכתנאי למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים שלא התגוננו על התובעים להוכיח את תביעתם במדיה מספקת, אף המערערת רשאית לנקוט עמדה לעניין הוכחה זו ובכלל לגבי הבקשה למתן פסק הדין. שאלה נוספת נוגעת לעצם מתן פסק הדין נגד חלק מהנתבעים, בעוד התביעה נגד הנתבעת שהתגוננה (המערערת) עתידה להתברר.
בנוסף, שאלת מתן פסק-דין נגד חלק מהנתבעים שלא התגוננו, אשר במסגרתה נטען כי הנתבעים אחראים יחד ולחוד כלפי התובע, מעלה שאלות מורכבות בעניין פסק הדין שיינתן נגד הנתבעים שלא התגוננו ובעניין המועד שיינתן.
השופטת תמר בר-אשר ציינה כי לפי האפשרות השלישית בספרו של רוזן-צבי, שלפיה יינתן פסק-דין נגד הנתבעים שלא התגוננו (בכפוף לקביעה כי ההמצאה אליהם אמנם הייתה כדין), כי אז כלשונו, תידרש מידת הוכחה גבוהה כתנאי למתן פסק הדין, תוך שקילת חלקה של המערערת, שכן התגוננה.
4 נתבעים לא התגוננו
השופטת קבעה כי "תמצית טענת התובעים כלפי המערערת היא כי הסתרת הפעילות הבנקאית הנטענת של הנתבע 5 (חיזבאללה) באמצעות הנתבעים 3 ו-4 (התאגידים הבנקאיים), נעשתה באמצעות פעילותה של המערערת - פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) באמצעות הנתבע 2. השופטת ציינה כי מדובר בטענות מורכבות וסבוכות הטעונות הוכחה מסוימת בטרם מתן פסק דין נגד הנתבעים שלא התגוננו, אשר מידת הוכחתן תצריך בחינה תוך מתן משקל לחלקה היחסי של המערערת במכלול העובדות הנטענות.
השופטת בר-אשר קבעה כי לאור זאת, אפילו אין לומר כי בכל מקרה יש לאפשר לנתבע שהתגונן לנקוט עמדה לעניין מתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעים שלא התגוננו, קשה לומר כי בנסיבות המורכבות הנדונות אין מקום לשמיעת טענותיה של המערערת, שהיא הנתבעת היחידה שהתגוננה, בטרם תוכרע הבקשה למתן פסק הדין נגד הנתבעים 5-2 שלא התגוננו.
כמו כן, בלי שיהיה בכך כדי לחייב בעת מתן ההחלטה בעניין הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 5-2, לנוכח מורכבות העובדות הנטענות בכתב התביעה ולנוכח טענות הסף המהותיות שהעלתה המערערת, אשר טרם התבררו, לא מן הנמנע כי יש מקום לשקול שמא בנסיבות מורכבות כמו אלו הנדונות, מוטב כי ההכרעה בבקשה תפוצל. בהתאם לכך, בשלב הנוכחי תתברר רק עצם המצאת כתב התביעה אל הנתבעים אשר לא התגוננו ואם הייתה כדין וכפועל יוצא מכך, תיבחן שאלת האפשרות למתן פסק-דין בהיעדר הגנה. לעומת זאת, תוכנו של פסק הדין (עצם אחריותם של מי מהנתבעים והיקף הפיצוי), ייקבעו רק בשלב מאוחר יותר ולנוכח מידת הוכחת התביעה.

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.