סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

לאיזו מניה מבין רשתות המזון יש את האפסייד הכי גדול, ומה צפוי ב-2024?

בהפניקס בית השקעות סבורים כי התחרות בתחום תתגבר במחצית הראשונה של 2024 עקב פתיחת סניפים, אבל תיחלש במחצית השנייה; וגם - כל מניות רשתות השיווק באדום מתחילת השנה, אבל למי יש את האפסייד הכי גדול?
רוי שיינמן | (1)

זו הייתה שנה קשה למניות חברות המזון - כל החברות ירדו מתחילת השנה כאשר החברה עם השנה הכי טובה מהבחינה הזו היא רמי לוי  רמי לוי 2.57% שירדה ב-10% מתחילת השנה, זאת לעומת טיב טעם  טיב טעם -0.41% ויוחננוף  יוחננוף 0.38% שראו את המניות שלהן נופלות ב-21%. מה צופים בהפניקס בית השקעות לשנת 2024 ולאיזו מנייה האפסייד הכי גדול?

התחרות תתמתן לקראת סוף 2024

נתוני המכירות בחנויות שהושקו מחדש תחת המותג קרפור ממשיכים להיות גבוהים: השקה של כ-70 סניפי קרפור הניבו מכירות של 39 אלף שקל למ"ר, והביאו לצמיחה של כ-22.6% ב-SSS בפעילות קמעונאות המזון של אלקטרה מוצרי צריכה  אלקטרה צריכה -1.09% בתקופה של 9 החודשים הראשונים של 2023 לעומת התקופה המקבילה. למרות שכל הרשתות הושפעו מה"באז" סביב השקת קרפור, שופרסל  שופרסל 0.03% ופז (פרשמרקט) הושפעו יותר מהתעצמות התחרות במיקומים השכונתיים עקב החפיפה הגיאוגרפית עם המיקומים של קרפור. בהפניקס מעריכים כי על מנת לעבור לרווחיות, אלקטרה צריכה תצטרך להגיע לרמה של כ-40 אלף שקל מכירות למ"ר (לעומת 29 אלף שקל כיום) תוך הגדלת שולי הרווחיות הגולמית. כתוצאה מכך, בהפניקס מצפים להתמתנות ברמת התחרות על רקע הפסקת מבצעי השקת רשת קרפור לקראת סוף שנת 2024.

צפויות הוצאות תפעוליות גבוהות שישפיעו על הרווחיות

העלייה בשכ"ד, הוצאות שכר ועלויות אנרגיה, המהווים את עיקר ההוצאות התפעוליות, ימשיכו להוות רוח נגדית לרשתות המזון. בהפניקס צופים שעלייה בשכר דירה, עלייה של 5% בשכר המינימום (באפריל 2023) וצמיחת עלויות החשמל ימשיכו להביא לגידול של כ5%- ב-OPEX בשנת 2024 ויחלישו את השיפור בשולי הרווח התפעולי. כתוצאה מכך, בהפניקס מורידים את תחזית הרווח בסקטור לשנת 2024. בהפניקס צופים שיפור מתון של 20 נ"ב ברווחיות התפעולית ל-3.5% ב-2024 (לעומת 3.8% בעדכון שפורסם ביולי), בהשוואה ל-3.3% ב-2023. 

 

פז ופרשמרקט

בהפניקס נתנו המלצת קנייה לפז עם מחיר יעד של 400 שקל, המשקף אפסייד של 27% למחיר השוק וכ-35% כולל תשואת הדיבידנד של 8% וציינו כסיבה לכך את הטרנספורמציה מחברה עתירת הון ובעלת מחזוריות גבוהה לתחום קמעונאות האנרגיה והמזון היציבים יותר. בנוסף, בהפניקס מעריכים כי היציאה מבתי הזיקוק והמכירה של פזקר שאינה סינרגטית (צפי לסגירה בחציון הראשון של 2024) תפקס את מאמצי ההנהלה לצמיחת עסקי האנרגיה לתחבורה תוך הרחבת פלטפורמת קמעונאות המזון.

לאחר מספר רכישות במהלך 2021-2022, פז נהנית מנתח שוק של כ-4% משוק קמעונאות המזון בישראל עם כ-65 סופרמרקטים שכונתיים ועירוניים הכולל מובילות בנישת חנויות הנוחות בתחנות הדלק (כ-242 חנויות נוחות). למרות שסביבה הכלכלית הנוכחית מיטיב עם פורמט הדיסקאונט, בברוקראז' מצפים שהאתגרים של קרפור יקלו על הלחצים התחרותיים בשכונות ובמרכזי הערים לקראת סוף שנת 2024. בהפניקס צופים צמיחה שנתית של 5% ב-EBITDA (בתקופות 2023-2025) כתוצאה משילוב של רכישות ושיפור שולי הרווח עקב תוצאה מיתרונות לגודל.

 

ויקטורי - אפסייד של 39%

בהפניקס נתנו המלצת קנייה לרשת הסופרים עם מחיר יעד של 48 שקל בעקבות החלטת ההנהלה לצאת ממיקומים במרכזי הערים, סגמנט הסובל מהחרפת התחרות וגידול בעלויות תפעול (שכ"ד והוצאות שכר). בהפניקס צופים ירידה במבנה עלויות התפעול אשר תאפשר לויקטורי להשיג שיפור של 50 נ"ב בשולי הרווח התפעולי לכ-3% ב-2024. גם לאחר תשואת היתר של המניה לאחרונה, לפי הברוקראז' ויקטורי עדיין נסחרת במכפיל רווח זול יחסית של 11.1 לשנת 2024, כאשר מחיר היעד משקף אפסייד של 39% למחיר השוק.

רמי לוי - אפסייד של 38%

בהפניקס גם ציינו את רשת רמי לוי  רמי לוי 2.57%  שממשיכה להיות הנהנית הברורה מהאקלים הכלכלי הנוכחי. צמיחת SSS חזקה מהמתחרים בשבעת הרבעונים האחרונים מעידה על הגדלת נתח השוק של רשתות הדיסקאונט על רקע רגישות גוברת של צרכנים למחירי המזון. בהפניקס מצפים שרשת רמי לוי תחזור לפתיחה מואצת של סניפים בשנת 2024. בהפניקס חוזים שצמיחה חזקה יותר ב-SSS ופתיחת סניפים שיניבו צמיחה שנתית ממוצעת של 6% ו-7% במכירות מזון וברווח תפעולי, בהתאמה. המניה נסחרת במכפיל רווח של 13.9 לשנת 2024 ובהפניקס ממליצים על רמי לוי בקניה עם מחיר יעד של 285 שקל, אפסייד של 38%.

האפסייד הכי גדול - טיב טעם עם אפסייד של 60%

הפניקס אומנם הורידו את מחיר היעד שלהם על טיב טעם  טיב טעם -0.41% , שהיא גם המנייה שירדה הכי הרבה מתחילת השנה לצד יוחננוף  יוחננוף 0.38% , אבל מחיר היעד שמצביעים בהפניקס הוא 7.8 שקל, אפסייד של 60% לעומת המחיר הנוכחי שעומד על 4.85 שקל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 27/12/2023 09:48
    הגב לתגובה זו
    טיב טעם עם הביתא הגבוהה ביותר תעלה יותר אחרי שירדה יותר
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?