המפקח על הבנקים: נדחו הלוואות של 4.9 מיליארד שקל בעקבות המלחמה
הבנקים בישראל דחו במהלך החודשיים הראשונים למלחמה החזרים של 244 אלף הלוואות בהיקף כולל של 4.9 מיליארד שקל - כך חשף המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי המגזרים העיקריים שנקלעו לקשיים ומימשו את ההקלות של המערכת הבנקאית בהחזרי הלוואות הם עסקים קטנים ומשקי בית שנטלו הלוואות צרכניות רגילות והלוואות לדיור. חחיאשוילי אמר: "איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית".
מספר הלוואות לדחיה
חחיאשוילי דיבר בכנס מקוון בנושא "המערכת הבנקאית בעת מלחמה וביום שאחרי" שנערך ע"י המכון לבנקאות ותיווך פיננסי באוניברסיטת תל אביב. הוא התייחס למקומם של הבנקים בעת המלחמה, ועל הציפיות שלו לגבי תפקודם ביום שאחרי. הכנס עסק במקומם של הבנקים במשבר ובכלל זה- כיצד יוכלו לסייע למשק, מהי מחויבותם לציבור הישראלי, האם יש סכנה ליציבותם אם ישראל תידרדר למשבר פיננסי, כיצד תפקדו במשברי עבר והאם הופקו לקחים, תפקיד הרגולטור בזמן מלחמה ומה צפוי בשוק האשראי.
עוד הוא הוסיף: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של המלחמה וחוסר הוודאות עדיין גבוה. עם פרוץ האירועים באותה שבת ארורה, הפיקוח על הבנקים פעל במהירות כדי לשמר את הרציפות התפקודית של המערכת הבנקאית, לוודא כי הסיכונים המיידיים מנוהלים וניתן סיוע ראשוני ללקוחות המערכת. איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית. אנו בפיקוח ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות והשפעות המלחמה, תוך מיקוד בניטור ובניהול הסיכונים וביכולתה של המערכת הבנקאית להמשיך לספק סיוע לציבור ולתמוך במשק ובשיקום שיבוא אחרי המלחמה".
לדברי פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב "אני משבח את בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית על פעולות מהירות שנלקחו כבר עם תחילת המלחמה ולאורכה על מנת לשמור על יציבות המערכת ולהקל על הלקוחות, עם דגש על תושבי העוטף. אי הודאות על אורך ועוצמת המהלך הצבאי הולכות להמשיך לייצר אי ודאות במשק, אך כבר עכשיו ברור שיהיו עסקים ופרטיים שכבר נפגעו וימשיכו להיפגע קשות.
"בנוסף, כבר ברור שיצטרכו מקורות על מנת לממן את הוצאות המלחמה והשיקום שיבוא אחריה. אני רוצה להדגיש שבמצב הזה במיוחד, יותר מימים רגילים, שדחיפה לפירעון מיידי של החוב אינה בהכרח הדרך האופטימלית עבור הבנק למקסם את ההחזר. יותר מתמיד, אומנות הבנקאות של ההבנה של קציני אשראי, וועדות האשראי לאורך כל שדרת הבנק, חשובה על מנת להבין עם קשיי הלקוח מעידים על עסק חסר סיכוי או עסק חי שנקלע לקשיים שיוכל להתגבר עליהם, ויש לארגן מחדש את החוב. גם הציבור והתקשורת צריכים להבין שזה לא אומר שעושים הנחות לטייקונים. בנוסף, אני מעריך שבעקבות המלחמה, יועברו חוקים שמטרתם להביא את המערכת הבנקאית לסייע במימון הוצאות הממשלה בחלק יותר גדול מאשר רק המיסים שהמערכת משלמת היום. לדעתי על הבנקים, והמפקחים להיערך לסוגיה זאת, להקטין את הנזק מחוקים פופוליסטים, אם יהיו, ואולי אף ליזום בעצמם פעולות שייצרו את האיזון הנכון בין צרכי המשק וטובת המערכת הבנקאית".
- 1.המגיב 04/12/2023 21:31הגב לתגובה זואם מדובר בסך התשלומים שנדחו - זה אומר שהתשלום הממוצע הוא 20 אלף שקל. מה שאומר שהיקף ההלוואות הוא כמה מאות מיליארדים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
