הבנקים בישראל דחו במהלך החודשיים הראשונים למלחמה החזרים של 244 אלף הלוואות בהיקף כולל של 4.9 מיליארד שקל - כך חשף המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי המגזרים העיקריים שנקלעו לקשיים ומימשו את ההקלות של המערכת הבנקאית בהחזרי הלוואות הם עסקים קטנים ומשקי בית שנטלו הלוואות צרכניות רגילות והלוואות לדיור. חחיאשוילי אמר: "איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית". מספר הלוואות לדחיה חחיאשוילי דיבר בכנס מקוון בנושא "המערכת הבנקאית בעת מלחמה וביום שאחרי" שנערך ע"י המכון לבנקאות ותיווך פיננסי באוניברסיטת תל אביב. הוא התייחס למקומם של הבנקים בעת המלחמה, ועל הציפיות שלו לגבי תפקודם ביום שאחרי. הכנס עסק במקומם של הבנקים במשבר ובכלל זה- כיצד יוכלו לסייע למשק, מהי מחויבותם לציבור הישראלי, האם יש סכנה ליציבותם אם ישראל תידרדר למשבר פיננסי, כיצד תפקדו במשברי עבר והאם הופקו לקחים, תפקיד הרגולטור בזמן מלחמה ומה צפוי בשוק האשראי. עוד הוא הוסיף: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של המלחמה וחוסר הוודאות עדיין גבוה. עם פרוץ האירועים באותה שבת ארורה, הפיקוח על הבנקים פעל במהירות כדי לשמר את הרציפות התפקודית של המערכת הבנקאית, לוודא כי הסיכונים המיידיים מנוהלים וניתן סיוע ראשוני ללקוחות המערכת. איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית. אנו בפיקוח ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות והשפעות המלחמה, תוך מיקוד בניטור ובניהול הסיכונים וביכולתה של המערכת הבנקאית להמשיך לספק סיוע לציבור ולתמוך במשק ובשיקום שיבוא אחרי המלחמה". לדברי פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב "אני משבח את בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית על פעולות מהירות שנלקחו כבר עם תחילת המלחמה ולאורכה על מנת לשמור על יציבות המערכת ולהקל על הלקוחות, עם דגש על תושבי העוטף. אי הודאות על אורך ועוצמת המהלך הצבאי הולכות להמשיך לייצר אי ודאות במשק, אך כבר עכשיו ברור שיהיו עסקים ופרטיים שכבר נפגעו וימשיכו להיפגע קשות. "בנוסף, כבר ברור שיצטרכו מקורות על מנת לממן את הוצאות המלחמה והשיקום שיבוא אחריה. אני רוצה להדגיש שבמצב הזה במיוחד, יותר מימים רגילים, שדחיפה לפירעון מיידי של החוב אינה בהכרח הדרך האופטימלית עבור הבנק למקסם את ההחזר. יותר מתמיד, אומנות הבנקאות של ההבנה של קציני אשראי, וועדות האשראי לאורך כל שדרת הבנק, חשובה על מנת להבין עם קשיי הלקוח מעידים על עסק חסר סיכוי או עסק חי שנקלע לקשיים שיוכל להתגבר עליהם, ויש לארגן מחדש את החוב. גם הציבור והתקשורת צריכים להבין שזה לא אומר שעושים הנחות לטייקונים. בנוסף, אני מעריך שבעקבות המלחמה, יועברו חוקים שמטרתם להביא את המערכת הבנקאית לסייע במימון הוצאות הממשלה בחלק יותר גדול מאשר רק המיסים שהמערכת משלמת היום. לדעתי על הבנקים, והמפקחים להיערך לסוגיה זאת, להקטין את הנזק מחוקים פופוליסטים, אם יהיו, ואולי אף ליזום בעצמם פעולות שייצרו את האיזון הנכון בין צרכי המשק וטובת המערכת הבנקאית".