אל על: המלחמה תשפיע לשלילה גם על הרבעון הראשון
חברת אל על אל על 2.32% מדווחת כי על רקע הימשכות מלחמת חרבות ברזל ובין היתר, על רקע הימשכות הירידה בהיקף הביקושים לטיסות החברה, מבצעת החברה התאמות בלוח טיסותיה בנתיבים הפעילים, לרבות שינויים במסלולי הטיסה הקיימים (בהתאם להנחיות גורמי הביטחון המוסמכים במדינה), השהיית פעילות טיסתית למספר יעדים, הפסקת פעילות ליעדים עונתיים ודחיית פתיחת הפעלת טיסות למספר יעדים.
כמו כן, החברה הגבירה את היקף פעילות המטענים בין אם בבטן מטוסי הנוסעים ובין אם במטוסים ייעודיים. בנוסף, ובהתאם להערכות החברה, כפי שצוינו בדיווח הקודם, החברה מעדכנת כי חלה ירידה בצבר ההזמנות העתידי לטיסות החברה ולפיכך, החברה מעריכה כי צפויה השפעה שלילית על תוצאות החברה גם ברבעון הראשון לשנת 2024.
השפעה שלילית על התוצאות
השפעה שלילית תהיה כמובן גם ברבעון הרביעי שגם כך נחשב לרבעון החלש ביותר בשנה. הרבעון השלישי הוא הרבעון החזק ואל על שמשתפרת בהתמדה בשנה וחצי האחרונות, צפויה לדווח בקרוב על תוצאות רבעון שלישי טובות. הבעיה כמובן שאלו הן החדשות של אתמול והמשקיעים מסתכלים קדימה. רבעון רביעי אבוד, רבעון ראשון עלול להיות גם קשה, אבל צריך לזכור שביציאה ממלחמה יש בום כלכלי ורצון של הציבור לפצות את עצמו - הטיסות יחזרו ואפילו בקצב גבוה יותר.
אל על עשויה להרוויח מזה, אבל אף אחד לא יודע מתי ובאיזה אופן וגם לא ברור כמה זמן ישארו אזהרות המסע. המל"ל נזכיר ממליץ לישראלים שלא לטוס לחו"ל על רקע גלי האנטישמיות וההפגנות בעד החמאס ונגד ישראל, ברחבי העולם.
- השמיים נפתחים: דלתא חוזרת לישראל יחד עם עוד גל של חברות זרות - כל הפרטים
- המלחמה נגסה ברווח של אל על כ-70 מיליון דולר; הדוחות סבירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, אל על מעדיפה שלא לעשות מהלך דרמטי של צמצום בהוצאות ולא הוצאת עובדים לחל"ת. היא מתייעלת, אבל שומרת על כוח האדם מחשש הוצאתו תוביל לעזיבה ואז כשהביקושים יחזרו לא יהיה לחברה את היכולת לצמוח כפי שהיא חוזה.
מכל מקום, דווקא מוקד הפניות של החברה קלט עובדים מהארגון כדי לטפל בפניות הרבות שהיו בשבועות הראשונים של המלחמה מישראלים בחו"ל שחיפשו כל דרך לחזור לארץ. אל על החזירה את הישראלים שקיבלו צו 8 בחינם, וסיפקה תמחורים נוחים לישראלים החוזרים בכלל.
מנגד, החברה ניצלה את היציאה של חברות תעופה רבות, לרבות החברות שהחזיקו בקו ישראל-ארה"ב כמו דלתא איירליינס ויונייטד איירליינס, כדי להעלות את המחירים בקו זה בעשרות אחוזים. זה נכון מבחינתה, כי גם כך כמות הטיסות ירדה ומבחינת חישובי הרווח והרווחיות, כדי להצדיק טיסה עם פחות אנשים (ויותר מטען; ואפילו חזרה רק עם מטען), התמחור של הכרטיסים משתנה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הבעיה בתזרים
כך או אחרת, אל על בסוג של הישרדות, והיא זקוקה לעזרת המדינה, אם כי לא מדובר בבעיה קשה של דוח רווח והפסד, אלא בבעיה של תזרים. אל על תפסיד ברבעון הרביעי כשעל פי ההערכות זה יכול להסתכם במעל 50 מיליון דולר ועדיין היא תהיה ככל הנראה רווחית ב-2023. הבעיה הגדולה היא בתזרים שכן , אין רכישת כרטיסים לחודשים הבאים ואין תזרים להמשך. אל על בעצם נסמכת על רכישות כרטיסים שמשמות סוג של "מימון לקוחות" מעונה לעונה. כעת, אין לה את המימון הזה.
על רקע זה, אל על פונה לאוצר בבקשה לסייע לה בעיקר בתזרים המזומנים. השאלה אם היא יכולה לעשות זאת, בשעה שהיא לא באמת מתייעל בצורה חדה בתקופה הזו. מצד אחד, זה נכון שעדיף לשמר את כוח האדם ולא להוציא לחל"ת, אבל ברגע שמבקשים סיוע מהמדינה, צריך גם להראות שנעשו מאמצים מצד החברה או בעלי השליטה בה - משפחת רוזנברג.
- 4.Judge Dredd 12/11/2023 03:56הגב לתגובה זואני מתקשה להבין איך זה אפשרי שעם עזיבת כל המתחרים והעלאת מחירי הטיסות, אל על שוב מפסידה כסף. הרי קרה הדבר האידאלי מבחינתם. אז הבעיה כנראה לא במלחמה אלא במשהו אחר. אחד הדברים שאני יכול להעלות בדעתי זה שהחברה לא טסה בשבת. מטוסים בשווי מיליארדי דולרים עומדים ומעלים אבק במקום להרוויח כסף. מעניין גם שלא שומעים בכי כזה מארקיע וישראיר. אולי הם כן מתנהלים נכון מבחינה עסקית?
- 3.חיים 10/11/2023 13:54הגב לתגובה זועושה מעל ומעבר ומעבר לסייע לצבא ולכל אזרח ישראלי אנחנו תמיד טסים אל על ומחבקים אותם
- 2.משה 10/11/2023 10:30הגב לתגובה זומנצלים את המצב
- 1.בן 09/11/2023 23:10הגב לתגובה זומגיע לכם. תתחילו לטוס בשבת כמו כל חברה נורמלית בעולם. זה אחת הבעיות בבעלים חרדים שלא חיים בארץ ושרת תיירות ברמת יכולת וביצוע אפסית (חוץ מלהביא וישים בישבן לביב ולמפלגות החרדיות) כמו מירי רגב
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
