האחים זלקינד
צילום: ישראל הדרי
פרשנות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס בעקבות נוחי דנקנר - האמונה העיוורת בדסק"ש עלולה לעלות להם ביוקר

מדרון מסוכן - בהתחלה מותחים את כללי החשבונאות ומשלמים על הערכת שווי שמחזיקה את המספרים בדוחות, בהמשך עסקאות עם מקורבים וחשד להעדפות נושים; זהירות: הגעתם לקו האדום 

אבישי עובדיה | (16)

נוחי דנקנר מאוד האמין בקבוצת אי.די.בי. גם כשהיא איבדה גובה הוא לא הפסיק להאמין שהנה מגיע המפנה. גם כשההון הכלכלי נמחק, הוא אמר שזה זמני. הוא לא רק האמין, הוא הזרים כספים שלו ושל משפחתו. האמונה עיוורת וגם מעוורת. הוא כל כך היה נחוש ובטוח שהקבוצה תחזור להמריא, שהוא אמר לחברים לקנות בהנפקה ("הנפקת חברים") והוא רכש-תמך ותמרן במניות החברה גם דרך מקורבים. כשמצילים את הבית לא מתעסקים ב"פרטים הקטנים", "שוכחים" שמדובר במניפולציה בניירות ערך. "שטויות", הוא בטח אמר לעצמו והאמין בזה - "אני מציל את העסק, כדי שיהיה שווה פי 5 עוד שנה-שנתיים. כולם ירוויחו".

נוחי דנקנר, הבוס של שוק ההון,    צילום:נמרוד סונדרס

  נוחי דנקנר, הבוס של שוק ההון,    צילום:נמרוד סונדרס

דנקנר בעיניי הוא גיבור טרגי, ממש לא פושע. הוא מעד, ישב בכלא, השתחרר ודי נעלם מהזירה הכלכלית שבעבר הוא היה הבוס הגדול שלה. התכונה הזו של דנקנר להיאחז באמונה בכל מחיר, היא זו שגרמה לו לשחק עם החוק והכללים החשבונאיים. בהתחלה זה עבירות קטנות, משחקים חשבונאיים מותרים, טריקים ושטיקים אפורים. כל זה נעשה כדי להציג הון עצמי גבוה, נכסים, לעמוד באמות מידה פיננסיות, כל זה כדי לא להגיע להסדר חוב, כדי לא ליפול. אבל אחרי שנגמרת התחמושת הלגיטימית וגם "האפורה", מגיעים לשטח האסור. 

 

דסק"ש נמצאת בשטח האפור

דסק"ש, הקבוצה שבעבר היתה היהלום שבכתר של דנקנר, נרכשה על ידי אלקו של האחים מיכאל ודני זלקינד  ומגה אור של צחי נחמיאס. הם רכשו את השליטה, אבל סיפרו שזו לא שליטה - נניח שזה "אפור". הם רושמים לדסק"ש הון של מעל 2 מיליארד כשבפועל השווי בשוק הוא 300-400. נקרא לזה "מאוד אפור". הם מגייסים חוות דעת של משרדי רואי חשבון ומעריכי שווי מדופלמים כדי להחזיק את השווי של דסק"ש בספרים שלהם (אלקו ומגה אור), כשכל טירון מתחיל בבורסה, יודע שזה קשקוש - זה עדיין כנראה חוקי, אבל "מאוד אפור", במיוחד כשמדובר על פערים ענקיים. 

  האחים זלקינד - מנסים להרוויח זמן

במקביל, הם עושים גם עסקאות אפורות כדי שהפירמידה לא תיפול. שתי עסקאות דווחו בשבוע האחרון, שתיהן מטרידות - האחת החלפת חוב של הבת נכסים ובניין במניות של גב ים (הבת של נכסים ובניין), והשנייה "תוכנית תמיכה" בדסק"ש דרך החלפת חוב והנפקת זכויות.  

שני המהלכים האלו נועדו למשוך זמן, עוד חודשיים, עוד חצי שנה, עוד שנה, אולי משהו ישתנה - אולי הביקושים למשרדים במנהטן יקפצו והשווי של מגדל HSBC יזנק. אולי גב ים שנרכשה ביוקר בגלל ענייני אגו תחזור לעלות, כי בסוף - "ישראל היא כלכלה חזקה". אולי סלקום שכבר נפלה מתחת להונה העצמי תצליח להעלות את התעריפים. נכון, מדברים על זה כבר 5 שנים, הנה זה מעבר לפינה וזה עדיין לא קורה, אבל תנסו להיות אופטימיים. במבט אופטימי סלקום תהיה חסינה מתחרות מול חברות ה-ESIM שמספקות שירותי תקשורת בחו"ל בהנחה של 50% במינימום ממה שחברות הסלולר גובות. וזו עלולה להיות בעיה כי שירותי נדידה הם התחום הכי רווחי בחברות הסלולר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מנסים להרוויח זמן - בינתיים הנכסים ממשיכים ליפול

הניסיון להרוויח זמן הוא ברור, וזה באמת יכול להצליח למרות שעד כה, זה רק הלך והידרדר. הערך הכלכלי של דסק"ש הוא מינוס מאות מיליוני שקלים. החוב בדסק"ש נסחר בתשואה של מעל 20% שמבטא את הסיכון הגדול ואת חוסר היכולת לשלם את החובות בעתיד. תרחיש קרוב יש גם בנכסים ובניין (הבת המרכזית של דסק"ש). יש שתי בעיות פיננסיות - בעיה של ערך הנכסים ובעיה של תזרים, ואת "חשיפת" הבעיות האלו מנסים האחים זלקינד וצחי נחמיאס לדחות. 

בדסק"ש יש מהלך של גיוס-החלפת חוב והנפקת זכויות. בהנפקת זכויות כל גוף רוכש את הנתח שלו (הזכות שלו), אבל תיאורטית יכול להיות מצב שלא כולם מממשים ואז בעלי המניות  עולים בשיעור ההחזקה. אם זה יקרה, יש בעיה - השולטים בפועל כאמור אומרים שהם לא שולטים, איך הם יסבירו עלייה בשיעור ההחזקה? אבל זה פתיר. שוק ההון מספיק משוכלל כדי לבנות את ההנפקה כך שהם לא ייפלו בעניין הטכני הזה. 

 

דסק"ש כבר בהסדר חוב

ובקשר לחוב, מתכננת דסק"ש שיש לה את הסדרות ו', י' ו־י"א בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, החלפת חלק מהסדרות האלה בסדרה חדשה - י"ב בסכום של 300-400 מיליון שקל. רוב הסדרה ייפרע ביוני 2027. למעשה, מדובר בהחלפת מח"מ קצר במח"מ ארוך. למה שמחזיקי הסדרות יסכימו? כי החברה תספק שיעבוד על מניות חברת סלקום שמוחזקת בשיעור של 36% (שווי ההחזקה כ-640 מיליון שקל). התשואות הנוכחיות של האג"ח - מעל 20% והמחליפים יקבלו ריבית של 8%, אבל עם בטוחה. 

מדובר בעצם על הסדר חוב פנימי - מחליפים באופן פרופורציונלי חוב ישן בחוב חדש. אבל זה לא פשוט. בעלי אגרות החוב מסדרה יא' אמורים ככל הנראה להתנגד כי החלק היחסי שלהם בסלקום (כבטוחה) במצב הנוכחי גבוה יותר ממה שהם יקבלו בסדרה החדשה. במילים אחרות, לוקחים להם את הבטוחה. מעבר לכך, כעת חסרים לדסק"ש מעל 500 מיליון שקל לתשלומים עד 2024. עסקת ההחלפה באם תאושר במתכונתה הנוכחית תשאיר עדיין חור של 250-300 מיליון שקל. 

כאשר חברה יודעת שהיא לא עומדת בחובותיה וזה לא רק שנה קדימה, היא צריכה לעצור ולהראות שיש לה תוכניות ומקורות להסדיר את החוב בעתיד, אחרת היא צריכה ללכת להסדר כולל. כל פעולה בתווך עלולה להיפרש כהעדפת נושים.

 

נכסים ובניין משתמשת בעתודות שלה כדי לרצות את כלל ביטוח

 

העסקה השנייה מהשבוע האחרון היא החלפת חוב של נכסים ובניין במניות גב ים. נכסים ובניין שהיא כאמור הבת של דסק"ש והיא עצמה בצרות פיננסיות, לקחה מניות לא משועבדות של גב ים בסכום של כ-250 מיליון שקל ובמקום למכור אותן בשוק ולקבל מזומנים שכל כך נחוצים לה כדי לפרוע את חובותיה (כבר בקרוב עלול להיות חור תזרימי), היא קונה את החוב שלה. אם זה היה חוב שעוד רגע גם ככה נפרע, איכשהו היה ניתן להבין, אבל זה החוב שאין לה איתו שום בעיה ושום לחץ. 

החברה פשוט לקחה מניות לא משועבדות וחילצה את כלל שהיא במקרה או שלא במקרה, בעלת עניין במגה אור ובנכסים ובנין עצמה. כלל פעלה נכון, נכסים ובניין לא פעלה לפי הגיון תזרימי. מעבר לכך, העסקה הזו מקבעת מחיר נמוך לגב ים לעומת המחיר בספרים - הפעם יהיה לה קשה להתחמק ממחיקה. 

  

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    רק רון זכאי עושה מזה קופה (ל"ת)
    קופה רושמת 09/11/2023 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אזרח 09/11/2023 08:35
    הגב לתגובה זו
    הם דואגים שהכסף ישאר במשפחה על חשבון כל המשקיעים והעובדים
  • 11.
    בעה דסקש תחזור לאלשטיין (ל"ת)
    א.ש 08/11/2023 20:16
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חרבו דרבו 08/11/2023 18:52
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות התפוח נופל רחוק מאד מהעץ. כמו פישמן הם מסתירים מאות מליונים בחו"ל אבל אם המדינה היתה מתוקנת, כמו זיגדון וגליה מאור מטבע, ופישמן , היו הולכים לכלא על שוד הקופה הציבורית, גם הם היו בדרך. אבל במדינת היהודים, אין דין ואין דיין . הפנסיות שלנו משלמות את כל החרבו דרבו
  • 9.
    יריב 08/11/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
    הזלקינדים אולי יכולים (למרות שהאימפריה שלהם חטפה חזק לאחרונה). צחי נחמיאס? לא בטוח. דסק"ש יכולה להיות תחילת הסוףשל קבוצת אלקו יחד עם הצרות באלקטרה צריכה. הייתי מתרחק מכל הפירמידה הזו.
  • 8.
    קרטיהיל 08/11/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    התשובה תמונה בחברת קרטיהיל. יימצאו שם רוכש וזה מעיף את אלרון לשמיים ומעלה את דסקש בגדול מעל ה-0.
  • 7.
    כנסו 08/11/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
    פשוט יש כאן בארץ בורסה מתה, אם נניח יימכרו את אלרון בחצי מיליארד שקלים - הם יקבלו נזילות ויפתרו את כל הבעיות
  • 6.
    שאול 08/11/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    כסף הולך בקלות .
  • 5.
    זה בסדר הציבור ישלם את התספורות במדינת השחיתות (ל"ת)
    יואל 08/11/2023 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    dw 08/11/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין המחיר בשוק של אלרון לבין שוויה הנאות. זו מחזיקה בכמה וכמה סטארט אפים מעניינים וסביר שחלקם יגיעו לאקזיט, ויציפו דיבידנד. תכל'ס? אף אחד לא מוכר אלרון כיום, מלבד סחרנים ותעודות סל. סלקום איננה חברת סלולר אלא... חברת תקשורת! מה זה סיבים בעצם? מדפסת מזומנים. נכס מניב. משקיעים הרבה כסף היום וחולבים את הפרה לאורך עשרות שנים (ע"ע נחושת אצל בזק או שדה גז אצל ניו מד, רציו, אנרג'יאן או ישראמקו). לא מיוחד לסלקום דווקא. אותו הדבר גם אצל בזק ופרטנר.
  • סוחר 08/11/2023 12:53
    הגב לתגובה זו
    יש לכל חברה שווי שוק ואתה מספר סיפורים. תעשה שווי אחזקות פחות חוב ותראה מה שווי חברת האחזקות. חיובי זה לא.
  • 3.
    אנונימי 08/11/2023 11:44
    הגב לתגובה זו
    לחפש השקעות אחרות לא שווה להסתכן שם.בסופו של דבר זה שווה 0
  • 2.
    יואל 08/11/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
    הפסדתי שם 10000 שקל אחרי שהמניה הגיעה לאפס ועד היום לא ברור לי איך מניית נדל"ן כזו נעלמת
  • 1.
    עובדיה לא מפספס כלום 08/11/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
    כ"גיבור טראגי"...אחרי התרגילים עם חברת המלח בעתלית, וההימורים על הבנק השוויצרי
  • אני 08/11/2023 20:45
    הגב לתגובה זו
    ..או מישהו שדנקנר יקשיב לו. עוד אפשרי שגם מי שמסביבו פחד לייעץ לו ההיפך. כבר בעת הכניסה לקרדיטסוויס השוויצרי היה ברור שהוא מתקרב למדרון חלקלק.. שלא לדבר על ירידת ערך סלקום, ירידת התעריפים. חברות הדירוג אז החזיקו לו דירוג של AA, הזויים. הזכרו להוריד דירוג כשדסק"ס היתה על עברי פי פחת, בפח.
  • אלוןבלון 08/11/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    דנקנר אכן גיבור טראגי. האיש אכן עשה כל מיני תעלולים והשקעות כושלות. אבל הוא האמים בהשקעות הללו, השקיע מכספו וכספי משפחתו, השקיע את הדיבידנדים כדי לרכוש עוד מניות בקבוצה, לקח מימון בחברות פרטיות כדי להשקיע. ולגבי קרדיט סווי, כאשר הוא הרוויח בסיבוב הראשון מאות מליונים רבים בתוך יומיים אזי הוא היה איש השנה. בסופו של דבר הכל אגו ולמי יש יותר גדול
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?