הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דניאל ספיר מנכל סלקום
צילום: יואב אלון
ניתוח

הדיכאון של מניות הסלולר מתחזק - המינוף גדול, התחרות קשה וה-eSIM צפוי לנגוס ברווחים

מה הרווח של שירותי הנדידה (רומינג) מתוך הרווח של חברות הסלולר? (לא תאמינו), למה הוא עלול להישחק דרמטית, איך זה ישפיע סלקום, פרטנר, פלאפון ומה זה אומר על הפירמידה של אלקו-דסק"ש? (לא רק נכסים ובניין מאכזבת)

ארז ליבנה | (7)
נושאים בכתבה דסק"ש סלולר סלקום

האטה בצריכה וחדירת טכנולוגיות רומינג דיגיטליות ה-e-SIM יכולות להוות אבן נגף לסקטור התקשורת הסלולרית הממונף למרות שהתחום עומד כנראה לפני העלאת מחירים מסוימת. איך זה עלול לפגוע בסלקום, ובחברה האם - דסק"ש שבשליטת הזלקינדים וצחי נחמיאס?

הזלקינדים - צילום: ישראל הדר 

     הזלקינדים - צילום: ישראל הדר   

 

אחרי למעלה מעשור של מלחמות מחירים, נדמה ששוק הסלולר והתקשורת מתחיל להתייצב עם הכניסה לדור 5 ופריסת הסיבים, יחד עם יתר השירותים שמספקות החברות הכולל גם שירותי תוכן טלוויזיוני ומכירת ציוד קצה.  הרפורמה המוצדקת של כחלון בשוק, שהובילה למרוץ לתחתית בכל הקשור למחירי הסלולר, הביאה את המחירים בארץ לרצפה העולמית. מדי שנה אומרים לנו שזה הולך להשתנות, אבל התחרות הקשה, בינתיים נמשכת. גם עכשיו האנליסטים מצפים להתאוששות קלה במחירים, אבל מכאן לא תבוא הבשורה לתחום.

היום לא רק שבמקרים רבים המעבר בין ספקי הסלולאר הופך לטרחה שמצריכה להחליף גם את האינטרנט וגם את השירותים הטלוויזיוניים, אלא שגורמים המעורים בשוק אמרו כי החברות עצמן כבר "לא נלחמות על לקוחות הפסדיים" ומעדיפות פשוט לוותר עליהם. 

 

כרגע הצריכה של הישראלים לא נעצרת, אבל כן מאטה. בחודש אוגוסט האחרון אמנם נשבר שיא כשהוצאות האשראי חצו את רף ה-42 מיליארד שקל, עלייה של למעלה מ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – אבל חודשי הקיץ והחופש הגדול ידועים ככאלה שבו ההוצאות המשפחתיות גדלות. 

 

אבל לפי נתוני הלמ"ס, בחודשים מאי-יולי, הייתה ירידה של למעלה מ-5% בהוצאות הישראלים על שירותי תקשורת ומחשבים ותוכנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – כשבכל 2022 הסגמנט של מוצרים שבתוכו נכללים ההוצאות הנ"ל היוו 47% מסך כלל ההוצאות של משק הבית הישראלי הממוצע. אגב, זה לא מצב ייחודי לישראל. לפי מכון המחקר IDC הבינ"ל, יש ירידה של למעלה מ-3% בשילוח של טלפונים חכמים השנה ביחס לאשתקד. כלומר, אנשים לא ממהרים לקנות מכשירים חדשים ומכירת מכשירים חדשים  היא זרוע חשובה לחברות הסלולר. 

 

המצב השברירי של השוק – שנובע הן מהמשבר בהייטק, בשוק הנדל"ן והאינפלציה שלא נגמרת שמביאה עמה העלאות ריבית חוזרות ונשנות – יכול להוות לאבן נגף עבור חברות התקשורת מכמה סיבות - ראשית, הוצאות המימון שלהן מזנקות. שנית, הן כאמור נפגעות במכירות ציוד קצה, כמו טלפונים חכמים, טאבלטים וציוד היקפי, אבל גם נפגעות בהכנסות נוספות כמו שירותי הרומינג הבינ"ל, שלפי הערכות בשוק מהוות את אחד המרכיבים המרכזיים של החברות המאפשר להן להישאר עם הראש מעל המים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרומינג מהווה 35%-40% מהרווח התפעולי של חברות הסלולר 

כזכור, הקורונה יצרה לא מעט זעזועים בשוק. מצד אחד הייתה נהירה לרכישת ציוד חשמלי ושדרוגים של מחשבים, טלפונים וציוד אלקטרוני באופן כללי, שהיווה בוננזה אמיתית ליצרנים וגם למשווקים ולספקי שירותי התקשורת. אבל לא הכול היה ורוד. לפני הקורונה, שוק הרומינג הישראלי נע בין 500 ל-600 מיליון שקל בשנה, כשההערכות הן כי שולי הרווח של סגמנט זה נעות בין 80 ל-90%. או איך הגדיר זאת אנליסט תקשורת בכיר, "זה לא הדובדבן שבקצפת, זה עדיין כמעט כל הגלידה". בתקופת סגרי הקורונה זו הייתה הפגיעה הקשה ביותר בחברות, אבל מאז שיצאנו מהסגרים והנהירה ההמונית לחו"ל, הערכות של אנליסטים היא ששוק זה חזר לרמתו שלפני הקורונה. 

המכירות המצרפיות בשוק הסלולר מסתכמות בכ-14 מיליארד שקל בשנה, הרווח הגולמי הוא 4 מיליארד שקל. הרווח התפעולי של התחום הוא באזור מיליארד שקל. ומכאן שתחום הרומינג הוא אומנם רק 5% מההכנסות, אבל הוא קרוב ל-12% מהרווח הגולמי המצרפי ומכיוון שאין לו עלויות תפעול משמעותיות, הרי שהוא עם שוליים תפעוליים גדולים - רווח תפעולי שהוא סדר גודל של 35%-40% מתוך הרווח התפעולי. 

זו בוננזה ענקית, אבל אליה וקוץ בה. זה לא יישאר. האופק של סגמנט זה עלול להיות בעייתי עם ההתחלה של חדירת ה-SIM הדיגיטלי, הידוע כ-e-SIM ,שאמור להחליף את כרטיס ה-SIM המסורתי. אמנם מדובר בשוק בתולי עדיין, כשלפי חטיבת המחקר של פורצ'ן מדובר בשוק גלובלי של קצת יותר ממיליארד דולר בשנה וכזה שצפוי לצמוח בממוצע שנתי (CAGR) של 21% ללמעלה מ-4.5 מיליארד דולר בשנה בסוף העשור, אבל הוא מהווה סיכון, במיוחד עבור הישראלים שמחפשים להוזיל עלויות.

האיום הגדול - ה-e-sim

השירות שמעניקים חברות ה-e-SIM הבינ"ל מגיע לכ-10 דולר לשירות לפרק זמן של שבועים-חודש, בעוד המחירים של החברות בארץ - סלקום, פרטנר, פלאפון, גולן יכולים להגיע ל-200 שקלים, תלוי להיכן ולכמה זמן ניתן השירות. זה פער משמעותי וזה רק ברומינג, המעבר ל-e-SIM יכול בעתיד גם למשוך לקוחות להתנתק לגמרי מספקי התקשורת הסלולרית הישראליים. "אני לא מעריך שנראה פגיעה בשירותים אלה בזמן הקרוב", העריך אנליסט התקשורת לירן לובלין מ-IBI, "יש קהל צרכני מבוגר שסביר להניח שלא ישתמש ב-e-SIM, כשגם השירותים העסקיים שניתנים לעובדי חברות לא ישתנה וגם הם ימשיכו לצרוך את השירותים של חברות הסלולר". 

 

מנגד, יש כאלה שפחות אופטימיים. שוק ה-e-SIM הוא איום בטווח הבינוני על חברות הסלולר. נכון שבהתחלה יהיו בעיקר early adopters, וכרגע המנכ"לים של החברות, לפחות כלפי חוץ, לא מתרגשים בכלל מהטכנולוגיה, אבל זה בהחלט יכול להתחיל לנגוס בהכנסות הרומינג של חברות התקשורת ככל שהטכנולוגיה תהיה זמינה וקלה יותר.

סלקום -  עוד משקולת על דסק"ש

נעבור לסלקום. לפי המצגת למשקיעים האחרונה של החברה, היא השחקנית הגדולה בתחום הסלולר בישראל ומהווה 31% מהשוק הישראלי. החברה מציגה שיפור במצבה הפיננסי, כשהחוב הפיננסי שלה ירד מתחת ל-2 מיליארד שקל והיא מראה שיפור ברווחיות וירידה ביחס החוב ל-EBITDA המתואמת מ-1.8 ל-1.6. על בסיס החציון הראשון, תזרים המזומנים החופשי עומד כרגע על קצב שנתי של 240 מיליון שקל, שמהווה עלייה של כ-4% ביחס לשנה שעברה, אבל ירידה ביחס ל-2021, אז התזרים עמד על 267 מיליון. ההכנסות הן סדר גודל של 4.3 מיליארד שקל בשנה והרווח התפעולי בסדר גודל של 300 מיליון שקל. לפי לובלין עלות החוב שלה עומדת על 5.5%, כלומר 110 מיליון שקל בשנה. ההוצאות ההוניות של החברה, הכוללות הנחת תשתיות עומד על כ-900 מיליון שקל. 

 

סלקום, באמצעות רשת דינמיקה, היא גם מוכרת ציוד הקצה הגדולה בתחום בישראל, אבל כפי שציינו, ישנה ירידה במכירות, כאשר בתחום מכירות מכשירים סלולאריים היא נפלה ב-18% (מכירות של 247 מיליון שקל בלבד ברבעון שעבר). במצב הנוכחי של השוק והעלאות הריבית, קיים חשש להמשך ההאטה, מה שיחייב את החברה לסגור חלק מהסניפים ולהעלות מחירים לשירותים, כדי לכסות גם על הירידה וגם על הפסדי סלקום TV.

 

אבל הבעיה האמיתית של סלקום, היא זה שאינה Stand alone. היא חלק מדסק"ש, ודסק"ש, התלויה בהחזקות הנדל"ן שלה, שנמצא גם הוא במצב בעייתי, נמצאת בסחרור (הסחרור של דסק"ש) כי אם אכן המיתון יגיע ויחלחל למכירות הקצה וגם יפגע בהכנות הרומינג בגלל מעבר לסים הדיגיטלי, היכולת שלה לשרת את החוב הכולל של הקבוצה הולך ויורד, ובמקום להיות סלע איתן המאפשר לבעלי העניין להשאירה עם ראש מעל המים, היא עלולה להפוך לסלע שיכול לעזור בשקיעה של הקבוצה, שכבר הטביעה את נוחי דנקנר במימיה.

שוויה של סלקום אחרי נפילה של 36% מתחילת השנה מתחת ל-2 מיליארד שקל, היא נסחרת מתחת להון העצמי. השוק מביע חשש גדול מהרווחים בהמשך וגם משירות החוב. אם החברה מצליחה לייצר בשנה תזרים חופשי של 230-250 מיליון שקל ויש לה עלות חוב של 110 מיליון שקל, יש לה תזרים לאחר חוב של כ-120-140 מיליון שקל. האם זה יכול לתמוך בקרן חוב של מעל 2 מיליארד שקל? לחברה שהיא בתנופה ובגידול ברווחים ובתזרים - כנראה שכן. בסלקום לא בטוח שזה המצב ה-ה-e-sim הוא איום גדול בטווח הבינוני על סלקום.

וזה עוד בלי לקחת בחשבון שבעתיד ענקיות הטכנולוגיה ישתלטו על כל שרשרת הערך ויספקו בעצמם דרך שיתופי פעולה עם חברות סלולר מקומיות חבילות תקשורת מה שישאיר פירורים לחברות המקומיות. אז מניית סלקום במבט ראשון נראית בשפל ובמחיר אטרקטיבי, ממש לא בטוח שזה נכון כשבוחנים את האיומים שיש על השוק שמהווים רוח נגדית להתאוששות הצפויה במחירים. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בעז שנקר 15/09/2023 08:54
    הגב לתגובה זו
    הכנסה בטוחה
  • 5.
    אלעד 15/09/2023 06:45
    הגב לתגובה זו
    חבל שנותנים לכתב שלא מבין דבר וחצי דבר בשוק התקשורת ובטח לא בפיננסים לכתוב כתבות כאלו. נראית כתבה מג
  • 4.
    מבין 15/09/2023 05:54
    הגב לתגובה זו
    ולא רק סלקום, כל שאר חברות הסלולאר בישראל מבחינה כלכלית נטו, כל השוק מתייקר וכך גם ההוצאות של החברות (שכירות, חשמל, מים, ארנונה, שכר עובדים, עלות ספקים, עלות ציוד ועוד) מספיק עלייה של 5 שקלים לכל מנוי מה שלא יגרום לזעזוע בשוק אבל יתן תוספת הכנסה של מעל 40 מיליון שקל ברבעון.
  • סווינגר 15/09/2023 10:57
    הגב לתגובה זו
    פחות מ20 שח, לכל החיים. לא מבין למה להמשיך להאכיל את החברות הישנות, שאין להן שום ערך מוסף.
  • 3.
    לרון 15/09/2023 04:37
    הגב לתגובה זו
    גרשון זלקינד ז"ל היה משקיע גדול ויציב,היציבות אצל הבנים פחותה והשוק מפחד מנוחי 2
  • 2.
    כמה כתבות בשבוע ? 14/09/2023 22:12
    הגב לתגובה זו
    כמה כתבות בשבוע ?
  • 1.
    שימו לב ! 14/09/2023 19:57
    הגב לתגובה זו
    שנה טובה. לא שחסרות דוגמאות לקניות טהורות ו'פחות טהורות' של חבילות מניות ע"י גופים מוסדיים ובכל זאת אציין כתגובה למניית סלקום. המניה עלתה מ-900 נק' ל1900 ואז, ב-11 באוגוסט 2022, דסק"ש מכרה 10 אחוזים מתוך 45 האחוזים שהיו ברשותה לגופים המוסדיים בשער 1925. ראו גם קניית מוסדי/ים במניית טלסיס אחרי זינוק של 805% (כן) בחמש השנים האחרונות.. אגב סלולר: לא לשכוח שהקבוצה שרכשה את פרטנר מופסדת כ-50% בפרק זמן קצר יחסית.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



להמשך הכתבה לחץ כאן
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

להמשך הכתבה לחץ כאן