חברת אבטחת הסייבר Sweet Security גייסה 12 מיליון דולר
חברת אבטחת הסייבר Sweet Security, הפועלת בתחום אבטחת הענן, השלימה סבב גיוס סיד של 12 מיליון דולר בהובלת קרן Glilot Capital Partners ובהשתתפות CyberArk Ventures.
במטרה להעלות את רף אבטחת הענן, בנתה החברה פתרון ״זמן ריצה״ שיאפשר לצוותי אבטחה למנוע, לזהות ולעצור מתקפות ענן בזמן אמת וברמת דיוק גבוהה. המוצר שפיתחה החברה מאפשר למנהלי וצוותי אבטחת מידע לשדרג את אבטחת הענן שלהם מחלקית למלאה, כשהיא מכסה את כל שלבי התקיפה. הסוויטה כוללת יכולות: זיהוי ותגובה (Detection & Response), מניעה (Prevention), וגילוי (Discovery) - כולן ב״זמן ריצה״ (runtime). החיישן של Sweet מותקן בתוך 5 דק׳ בסביבת הלקוח ומספק מיד נראות מלאה של אשכולות יישומי הענן של הארגון. הוא מזרים מידע קריטי וקונטקסט עסקי לשרתים של Sweet, ומשתמש בגישה חדשנית לסיווג אנומליות התנהגותיות שמועשרות בטקטיקות מסורתיות (TTPs).
החברה אשר הוקמה על ידי תא"ל (מיל.) דרור קשתי, לשעבר ראש חטיבת ההגנה בסייבר בצה"ל, אל"מ (מיל.) אייל פישר, לשעבר ראש מרכז סייבר ב-8200 ואוראל בן-ישי, לשעבר ראש מדור מו"פ בעולמות הסייבר ב-81, מעסיקה 17 עובדים, כולם בישראל.
"ההשקעה ב-Sweet Security הייתה החלטה קלה עבורנו", אמר קובי סמבורסקי, שותף מייסד בקרן Glilot Capital Partners. "החברה מטפלת בבעיה הולכת וגדלה בתחום אבטחת הענן - הגנה על המערכות בזמן ריצה במהלך פעולתן. דרור, אייל ואוראל מביאים עימם יכולות ייחודיות, מומחיות באבטחת ענן וניסיון בבנייה והדרכה של צוותים מוכשרים עם ביצועים איכותיים. תחילת הדרך של Sweet נהדרת ואנחנו מצפים ללוות אותה בהצלחתה בהמשך."
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- מחקר: רוב מתקפות הסייבר מתרחשות בסופ"שים ובחגים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.פחחחחח 10/08/2023 10:19הגב לתגובה זוזה כמו שתגיד שבנאדם מרוויח 10 שח משכורת. חברות רציניות כמו צק פוינט מדברות במיליארדים... חבל על הזמן חברות צצות כמו פטריות אחרי הגשם, ובאותה המהירות גם נסגרות ,אין תקציבים ויש שפע... לכן החברות האלו כבר לא רלוונטיות
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
