רשות המסים: הכופר הגבוה ביותר ששולם בשנת 2021 עמד על 250 אלף שקל: סך כל הכופר ששולם עמד על כ-6 מיליון שקל
רשות המסים פרסמה היום את החלטות ועדות הכופר לשנת 2021. בשנה זו הגיעו לסיום 98 תיקים בתשלום כופר, מתוכן 29 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, 67 החלטות בתיקי מכס ומע"מ ו-2 החלטות משותפות. הכופר הגבוה ביותר הוטל על אניית "הופ" על שם יוהניס טאסו, בגין הברחת סיגריות
רשות המסים פרסמה היום את החלטות ועדות הכופר לשנת 2021 המכיל 98 החלטות, מתוכן 29 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, 67 החלטות בתיקי מכס ומע"מ ו- 2 החלטות משותפות למכס ומע"מ ומס הכנסה (החלטות רשות המסים). סך כל הכופר ששולם בתיקים הללו עמד על כ-6 מיליון שקל.
לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קניה. נציין כי סכום הכופר המוטל הוא בנוסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.
על פי החוק לאחר שנה וחצי מסגירת ההליכים מפרסת רשות המסים את ההחלטות של הכופר. הכופר הגבוה ביותר עמד על 250 אלף שקל והוטל על אניית "הופ" על שם יוהניס טאסו. הכופר הוטל בגין הברחת סיגריות מהאנייה בשנת 2021, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מס בסך 164 אלף שקל. כופר גבוה נוסף, שעמד על 240 אלף שקל, הוטל על ג'מאל חרבאוי, בעל מאפיה מירושלים, שהעלים קניות בעסק בין השנים 2011- 2014 בגובה של 800 אלף שקל.
רשות המסים גם הטילה על ירון, תושב חו"ל. כופר בסכום של 240 אלף, שקל, בגין השמטת הכנסות מחברה להפקת זהב שבבעלותו בחו"ל, בין השנים 2012 – 2013 בגובה של כ-800 אלף שקל.
- חברת ESET חושפת תוכנת כופר על בסיס AI
- רשות המסים גבתה כופר של 9 מיליון שקל ב-2023
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשות המסים מסבירים כי לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי בהטלת כופר נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד.
בין ההחלטות הנוספות שהתקבלו בוועדות: דניס מאזור הדרום העוסק בתחום אספקת עובדים ונחשד בניכוי מס תשומות שלא כדין בשנת 2015 בסכום של 105,303 שקל וישלם כופר של 10 אלף שקל.
גם באשיר מאזור הצפון ישלם כופר. באשיר העוסק בשיפוצים חשוד בהעלמת עסקאות בין השנים 2015-2019 בסכום מס של 182,887 שקל ישלם כופר של 35 אלף שקל.
איתן ואיתן מאזור הצפון העוסקים בבנייה ונחשדו בניכוי מס תשומות שלא כדין בין השנים 2015-2018 בסכום של 275,449 שקל וישלמו כופר של 82 אלף שקל לשם סיום ההליכים כנגדם.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
עוד תיקים שהסתיימו בתשלום כופר: דקל מאזור הצפון העוסק בייעוץ עסקי חשוד בהעלמת עסקאות בין השנים 2016-2020 בסכום מס של 187,896 שקל וישלם כופר של 37 אלף שקל.
גם פאדי מאזור הצפון העוסק בשיפוצים נחשד בהעלמת עסקאות ובניכוי מס תשומות שלא כדין בין השנים 2018-2020 בסכום של 231,591 שקל וישלם כופר של 60 אלף שקל לשם סגירת ההליכים כנגדם.
עוד תיק שהגיע לסיומו על ידי תשלום כופר היה כנגד מרעי מאזור הצפון העוסק בעבודות עפר ונחשד בהעלמת עסקאות בין השנים 2016-2020 בסכום מס של 272,688 שקל, וישלם כופר של 81 אלף שקל.
פראג' העוסק בהפעלת מועדונים לילדים מאזור הצפון שנחשד בהעלמת עסקאות בין השנים 2015-2020 בסכום מס של 352,305 שקל ישלם כופר של 105 אלף שקל לשם סגירת ההליכים.
שי מאזור הצפון העוסק במכירת סולר ודלק חשוד בדרישת הישבון על סולר ובניכוי מס תשומות שלא כדין בין השנים 2016-2019 בסכום של 488,874 שקל, ישלם כופר של 146 אלף שקל.
הסעיפים בחוק מכוחם שואבים ברשות המסים את האפשרות להטיל כופר כחלופה להליך הפלילי הם סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 231 א' לפקודת המכס, סעיף 25 לפקודת מס קניה וסעיף 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים.
הוועדות ברשות המסים בוחנות את התיקים ומחליטות אם לקבל או לדחות את בקשת העוסק לכופר. לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועו"ד .
הפרסום כולל את פירוט התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות שמו של החשוד ומקצועו,
סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות המס הרלוונטיות, החלטת הוועדה ותמצית נימוקיה.
בקובץ החלטות זה פורסמו רק בקשות להסדרי כופר שהתקבלו.
מאחר שקיימת שונות בחקיקה בתחומי המסים השונים, ישנם הבדלים בין התהליכים בדיוני
הכופר ביחס לעבירות על חוקי המס לדוגמא, בתיקי מס הכנסה מושם דגש בדיוני הכופר על סכום המחזור שלא דווח, ואילו בתיקי מע"מ ההתייחסות הינה לסכום המס ולא לסכום
- 1.ברוך מירושלים 10/07/2023 18:22הגב לתגובה זואם ועדת הכופר הייתה מחליטה שאין כופר על עבירות המס - כל הנישומים מקבלים כתב אישום פלילי וכולם היו מקבלים מאסר או עבודות שירות - לשופט לא הייתה ברירה אלא להרשיע - אז בעצם ועדת הכופר שאנשיה הם פקידונים במס הכנסה ללא רקע משפטי - הם הריבון. מצד שני יש את כל אילו שלא זכו לקבל כופר - הם המסכנים שדנו אותם לתלייה - בושה בושה בושה

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
