ולנס מפטרת 15% מהעובדים ומורידה תחזיות - המניה יורדת ב-4% בטרום
פרסום ראשון:
חברת השבבים הישראלית ולנס סמיקונדקטור ואלנס (סימול: VLN) של גדעון בן-צבי, מפטרת 15% מהעובדים שלה, כ-40 במספר מתוך כ-300 עובדים נכון לשנה שעברה, ומורידה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון השלישי של השנה וכן לשנה כולה, זאת במסגרת "תוכנית התייעלות" שצפויה לחסוך לחברה הוצאות תפעול שנתיות של 9 מיליון דולר. הפיטורים צפויים להתבצע עד סוף הרבעון השלישי של השנה. מצד אחד - הורדת תחזיות זו בשורה שלילית שמפילה מניות, אבל מצד שני פיטורי עובדים זה משהו שהמשקיעים בוול סטריט רוצים לראות כשחברה צריכה להתייעל ולהפסיד פחות (ובשאיפה להגיע לרווח).
החברה מנמיכה את תחזית ההכנסות שלה לשנה הקרובה וצופה 84 מיליון דולר, הרבה מתחת קונצנזוס האנליסטים בשוק להכנסות של 97.7 מיליון דולר, וגם משמעותית מתחת התחזית של החברה עצמה ברבעון שעבר ל-97-100 מיליון דולר. במקביל, החברה גם מורידה תחזיות להכנסות ברבעון השלישי ל-14.1 מיליון דולר אבל "ההתאוששות צפויה ברבעון הרביעי". היא צופה הפסד EBITDA מתואם שנתי של 16.5-18.3 מיליון דולר, העמקת ההפסד לעומת התחזית הקודמת (לטווח שבין 15.4 מיליון ל-13.6 מיליון). עוד היא צופה ירידה קלה בשיעור הרווח הגולמי שיעמוד על 61.9% עד 62.5%, לעומת התחזית הקודמת של החברה לטווח של 62% עד 62.7%.
הסיבה להורדת התחזיות על פי החברה היא ש"בשבועות האחרונים אנו עדים לקצב איטי משמעותית מהצפוי של הזמנות ובקשות נוספות של לקוחות לדחות את המשלוח, עקב עיכוב המלאי שלהם. כתוצאה מכך, אנו מצמצמים את ציפיות להכנסות למחצית השנייה של 2023".
בדוחות האחרונים שפרסמה, ולנס רשמה גידול בהפסד הנקי ל-5.4 מיליון דולר, אך שיא בהכנסות של 23.9 מיליון דולר. מניית ולנס נסחרת כעת במחיר של 2.35 דולר למניה ושווי שוק של 240.6 מיליון דולר, אחרי שאיבדה 26% משוויה בשנה האחרונה, כשבדרך היא עוד הספיקה לזנק משמעותית. מהשיא שאליו הגיעה המניה בחודש ינואר 2023 היא איבדה 60%.
- ולנס מאכזבת בתחזית ונופלת בטרום; ההכנסות ברבעון מעל לצפי
- אפסייד של 60% - ולנס קופצת אחרי המלצה מ-Needham
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתגובה לפיטורים אומר מנכ"ל החברה גדעון בן צבי: "שימוש יעיל יותר במו"פ ובמשאבים תפעוליים אחרים שלנו יאפשר לנו לשפר את ההתקדמות שלנו לעבר רווחיות בסביבה המאקרו-כלכלית המתמשכת הלא ודאית". כדאי לשים לב לניסוח הדברים של בן צבי - הוא עדיין לא מדבר על רווחיות, אלא על 'שיפור ההתקדמות לעבר רווחיות', או במילים אחרות: הניסיון לצמצם הפסדים.
בן צבי הוסיף: "אנחנו מתקרבים לזמינות ייצור המוני של מספר מוצרים חדשים לרכב ואנו יכולים כעת להפיק תועלת מייעול פלטפורמות הפיתוח שלנו."
- 3.משקע 10/06/2023 17:46הגב לתגובה זואתה עדיין מושקע שם?
- 2.SPAC 08/06/2023 17:59הגב לתגובה זוכל הדרך למטה
- 1.כנראה בגלל האתר הצפוני החדש. (ל"ת)אופיר חיים 08/06/2023 14:09הגב לתגובה זו

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.