הציבור ממשיך לשלם ביוקר: 92% מניהול הכסף נשאר בבנקים. למה?
עוד סיבה לחגיגה של הבנקים שהרוויחו 6.3 מיליארד שקל ברבעון ו-22 מיליארד שקל בשנה האחרונה - הם גובים דמי ניהול גבוהים על ניהול התיקים והציבור מפסיד; מדובר על 314 מיליארד שקל שמשלמים סתם דמי ניהול גבוהים לבנקים, כך על פי דוח רשות ניירות ערך; 89% מנוהלים בחמשת הבנקים הגדולים
גם מי שכבר חכם ומשקיע את הכסף שלו עושה טעות חמורה - הוא משאיר את הכסף בבנק ולכן משלם דמי ניהול מופרזים וגבוהים של אלפי שקלים בשנה לבנקים. תחשבו על זה: אם יש לכם תיק השקעות דרך הבנק של 100 אלף שקל ואתם משלמים 1000-2000 שקל בשנה דמי ניהול לבנק אתם בעצם נותנים לבנק 'במתנה' 1-2% דמי ניהול. למה לשלם כל כך יקר? הבנקים גם לוקחים לאנשים יותר מזה. אבל עדיין מתברר ש-92% מהתיקים המנוהלים של הציבור מרוכזים בבנקים, 89% מתוכם בחמשת הבנקים הגדולים.
יש אלטרנטיבות - אתם יכולים וצריכים להעביר את הכסף לבתי ההשקעות. דמי הניהול שם נמוכים משמעותית, לפעמים אפילו ב-80% ביחס לבנקים. לא חבל סתם לתת כסף טוב שלכם לבנקים? לא עדיף לשמור לעצמכם את הכסף שלכם ולשלם פחות דמי ניהול?
בכל מקרה, על פי דוח רשות ניירות ערך לשנת 2022, פועלות בישראל 127 חברות ניהול תיקים אשר מנהלות שווי כולל של כ-314 מיליארד שקל עבור כ-91,500 לקוחות, ביניהם לקוחות פרטיים, תאגידים, עמותות, מוסדות אקדמיים ועוד, כך עולה מדו"ח שמפרסמת רשות ניירות ערך, המפקחת על ענף מתן שירותי ניהול תיקי השקעות. בין היתר, מציג הדו"ח את הרכב מקורות ההכנסות של מנהלי תיקים, נתוני הפעילות של מנהלי התיקים במסחר בבורסה, ועוד.
נכון למועד פרסום הדו"ח, פועלים בישראל 789 יחידים בעלי רישיון ניהול תיקים, ו-483 יחידים בעלי רישיון שיווק השקעות אשר מציעים ללקוחות המנוהלים שירות אישי בתמהיל השקעות הכולל קרנות נאמנות וניירות ערך המותאמים לצרכי הלקוח.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2022 חל גידול של 4,032 תיקים בקטגוריית התיקים הקטנים (עד חצי מיליון שקל), וקיטון של 856 תיקים (13%) במספר התיקים הגדולים (מעל 5 מיליון שקל). הדו"ח מצא כי 74% מהלקוחות בענף הינם בעלי תיק ששוויו בטווח של עד 1.5 מיליון שקל. בשנת 2022 רכשו מנהלי התיקים 5,818 ניירות ערך ומכשירים פיננסים שונים, מתוכם 1,694 קרנות נאמנות. בהשוואה לפעילות מערכי הייעוץ בבנקים, מנהלי התיקים פועלים במגוון גדול יותר של נכסים.
בתיקים קטנים (בשווי עד חצי מיליון שקל) שיעור ההשקעה באמצעות קרנות נאמנות גדול יותר ביחס לתיקים המנהלים שווי נכסים גדול יותר. בשנת 2022 משקלם של קרנות נאמנות בתיקים אלו עמד על כ-68%. 192 מיליארד שקל (60% משווי הנכסים המנוהל), מנוהל עבור לקוחות פרטיים שאינם מוסדיים - בעיקר לקוחות פרטיים וחברות. סה"כ שווי הפעילות במסחר (קניות ומכירות) עמד על כ-167.6 מיליארד שקל. מתוך שווי זה, פעלו מנהלי התיקים בקרנות נאמנות בשווי של 34.2 מיליארד שקל.
בבחינת 50 המוצרים הפופולריים ביותר בשנת 2022, נמצא שסוג הנכס הבולט ביותר, מעל 70% מהשווי המנוהל בחשבונות המנוהלים, הוא אג"ח ממשלתיות. כ-65.4% מהכנסות מנהלי התיקים הינן הכנסות ישירות מדמי הניהול. דמי הניהול הממוצעים נעים בין 0.35%-0.65% מהשווי המנוהל. סך ההכנסות מדמי ניהול ישירים והכנסות עקיפות עמדו על כ-753 מיליון שקל, בשנת 2022. כ-65.4% מהכנסות מנהלי התיקים הינן הכנסות ישירות מדמי הניהול. דמי הניהול הממוצעים נעים בין 0.35%-0.65% מהשווי המנוהל. סך ההכנסות מדמי ניהול ישירים והכנסות עקיפות עמדו על כ-753 מיליון שקל, בשנת 2022.
- 4.אלי 07/06/2023 13:20הגב לתגובה זולהיכנס לארץ, רק כך התחרות תגדל. משרד האוצר ישן בעמידה.
- 3.כספים באלף מקומות 07/06/2023 12:19הגב לתגובה זוסיוט הריצה בין אלף חברות ודוחות..וזה גם כשחס וחלילה צריך למשוך כספי ירושה מקרנות השתלמות או גמלשל נפטר לך ותביא להם חתימות עורכי דין ואלף מסמכים לכל אחת גם כשיש צו ירושה.
- 2.בתי ההשקעות לא עושקים פחות מהבנקים (ל"ת)קלבסיאלה 07/06/2023 11:54הגב לתגובה זו
- 1.שלא למות בודד גלמוד 07/06/2023 11:34הגב לתגובה זואם יש לי 3 מליון שח שאלו כל חסכונותיי ועתידי האם אסתכן אפילו ב1% שאם אשים כספי בבית השקעות והוא יקרוס? אם בנק גדול קורס ברוב המקרים (לא כולם כמו בנק למסחר) אבל בכל המקרים המדינה מתערבת. אם בית השקעות יקרוס אני אשאר לבד. לכן אם כבר להעביר כספים לברוקר זה רק חלק מהכספים. אותה סיבה זה גם לא להיות רק במזומן ולהחזיק קצת נדלן הכל למקרה של אסון
- אלי 07/06/2023 15:35הגב לתגובה זולבית ההשקעות אין גישה לניירות אלה אלא לפי פקודותיך
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
