איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני
דוחות

עליית הריבית בלמה את הגידול ברווח של אלקטרה - 57 מיליון שקל

הוצאות המימון זינקו ב-130% ל-37 מיליון שקל. ההכנסות גדלו ב-13% ל-2.9 מיליארד שקל, ה-EBITDA עלה ב-6% ל-217.5 מיליון שקל. צבר ההזמנות עלה ל-29.8 מיליארד שקל 
נתנאל אריאל |

חברת אלקטרה אלקטרה 1.75%  מדווחת על תוצאות יפות לתקופה, כאשר ההכנסות גדלו ברבעון הראשון של 2023 ב-13% ל-2.9 מיליארד שקל, לעומת 2.6 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. צבר ההזמנות של החברה בסוף הרבעון עמד על 29.8 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-28.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2022. ה-EBITDA ברבעון עלה ב-6% לכ-217.5 מיליון שקל, לעומת כ-205.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד - האינפלציה ועליית הריבית פגעה בתוצאות בשורה התחתונה. הוצאות המימון נטו זינקו ב-130% לסכום של 37.3 מיליון שקל, לעומת 16.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, מה שגרם לכך שהרווח הנקי של החברה עלה ב-1.7% בלבד לסכום של 57.1 מיליון שקל, לעומת 56.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

 

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה: "ברבעון הראשון של השנה חווינו שיפור וצמיחה בתוצאות בכל מגזרי הפעילות. השיפור במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נבע בעיקר בשל מעבר לרווח בפעילות בארה"ב לאחר תקופה הקורונה אשר השפיעה באופן שלילי על תוצאות ארה"ב בשנים 2021-2022.

"לאחרונה זכינו בפרויקט משמעותי לתכנון ולהקמת הקטע התת-קרקעי בפרויקט ה'קו הכחול' של הרכבת הקלה בירושלים תמורת כ-620 מיליון שקל, ואנחנו מתמודדים על מכרזים משמעותיים נוספים".

החברה ונמצאת בשליטת האחים זלקינד באמצעות חברת האחזקות אלקו אלקו 2.04% (47.7%). בשנה שעברה המניה ירדה ב-11% וגם מתחילת השנה היא יורדת ב-11% נוספים. היא נסחרת תמורת 167.7 שקל למניה ולפי שווי שוק של 6.43 מיליארד שקל.

  

תוצאות המגזרים:

ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו ברבעון בכ-15.3% לכ-1.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעליה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבניה ותחום התשתיות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-13.6% לכ-29.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022.

 

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בתקופה בכ-12.2% לכ-717.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-639.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הפעילות במגזר וכן מאיחוד תוצאות אלקטרה טרגט אשר לא נכללו בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם לכ-52.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-55.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. הירידה נובעת מסיום פעילותה של מעבדת הקורונה, שלא תרמה השנה לתוצאות המגזר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-11.9% לכ-387.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-345.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. הגידול נבע בעיקר מגידול בהיקפי הפעילות של הקבוצה בארה"ב. הרווח התפעולי במגזר  ברבעון הראשון של 2023 צמח לכ-5.6 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-9.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה בעיקר מעלייה ברווחי החברות בנות של Electra USA.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום עלו ההכנסות ברבעון בכ-4.5% לכ-179.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-171.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם לכ-20.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-23.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. בתקופה המקבילה אשתקד נרשם רווח משערוך נדל"ן להשקעה בהקמה.

 

במגזר הזכיינות עלו ההכנסות בכ-18.4% לכ-299.1 מיליון שקל, לעומת כ-252.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נבע מעלייה בהכנסות אלקטרה אפיקים. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-15.8% לכ-16.9 מיליון שקל, לעומת כ-14.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022.

במרץ 2023 זכתה אלקטרה תשתיות (מוחזקת ב-85%) במכרז לביצוע עבודות הקמה של המקטע התת-קרקעי בפרויקט 'הקו הכחול' של הרכבת הקלה בירושלים. העבודות צפויות להימשך כ-58 חודשים מיום קבלת צו תחילת העבודה. סך התמורה בפרויקט תעמוד על כ-620 מיליון שקל לפני מע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).