בוועדת הכספים מתעלמים מהמציאות: אישרו את תקציב המדינה למרות שהאוצר מודה שחסר כסף
אחרי שבועות רבים של דיונים ואחרי סערות רבות על סעיפי חוק התקציב ועדת הכספים אישרה את הצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2023 – 2024. לפי הצעת התקציב שאושר, תקציב המדינה יעמוד על סך 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024.
בקואליציה כמובן חוגגים. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הודה לכל מי שעסק בנושא התקציב, וציין כי הוא "שמח שאחרי זמן יש תקציב למדינת ישראל, וכי יש לכך חשיבות עצומה לחברה ולכלכלה בישראל". בוועדה הודיעו כי מליאת הכנסת תתכנס בשבוע הבא לאישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר היום -בצדק - לגבי האינפלציה שממשיכה לדהור כי "זה המס הכי גדול על אזרחי ישראל והמאבק באינפלציה הוא המאבק החשוב ביותר עבור אזרחי ישראל. אנחנו מגדילים את ההכנסה הפנויה לאזרחי ישראל. משפחה סטנדרטית עם ילדים תקבל מאתנו במצטבר כמעט 37 אלף שקל מדי שנה".
אז אם הכל כל כך טוב למה הכל כך כך רע?
שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים אומנם שמחים על אישור הצעת התקציב בוועדת הכספים אבל הם לא באים בידיים נקיות לציבור ואומרים את האמת: אין לנו באמת את הכסף הזה. ויהיו לנו הרבה בעיות בהמשך השנה ובשנה הבאה: ההכנסות מההייטק בצלילה, ההכנסות מנדל"ן נופלות גם הן. איך אפשר לומר ברצינות שעם היקף התקציב הזה הגירעון באמת יהיה רק 1%? אי אפשר לטעון את זה ברצינות והקואליציה לא אומרת את האמת לציבור.- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר לפני שלושה חודשים התרענו בביזפורטל על הבעיה תקציבית, על העובדה כי תחזית לגירעון של 1% להשנה זה פשוט לא ריאלי. התרענו כי במשרד האוצר לא מחשבים נכון את הנתונים וחושבים כי תקבולי המיסים יהיו כמו בשנה שעברה. הם התבדו.
הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג פרסמה היום תחזית מעודכנת. במשרד האוצר טוענים כי בשנת 2023 יעמדו הכנסות המדינה על 464 מיליארד שקל. ירידה של 5 מיליארד שקל. ואילו בשנת 2024 הירידה בהכנסות תעמוד כבר על 10 מיליארד שקל, גם זה כמובן עוד יכול לרדת. באוצר גם הורידו את תחזיות הצמיחה ל-2.7%. וגם העריכו שהאינפלציה לפי התחזית המעודכנת תעמוד על 3.2% בסוף שנת 2023, מעל תחום היעד של בנק ישראל.
אז השאלה הנשאלת היא - שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מאיפה תביא את הכסף?
- 4.דודו 19/05/2023 09:03הגב לתגובה זוהוא יביא את זה מהפנסיות של כולנו (גם מהפנסיות החדשות לא רק התקציבית). כשאנשים יתעוררו לנזק שהוא גרם לכל אחד ואחד מאיתנו זה יהיה מאוחר.
- 3.זה לא פעם ראשונה ותמיד הסתדרו רק הפעם כואב הלב למתנגדים (ל"ת)שלמה 16/05/2023 22:13הגב לתגובה זו
- 2.החרדים ישדדו והחילונים ישלמו (ל"ת)צסים 16/05/2023 22:03הגב לתגובה זו
- 1.יותם 16/05/2023 19:19הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
