ביטוח לאומי פציעה
צילום: Shutterstock

41 מיליארד שקל בשנה לקצבאות זקנה - אבל איפה האחריות האישית של הציבור?

לאחר ההודאה מהבוקר של משרד האוצר כי תחזית הגירעון צפויה לעלות, וימים לפני הבאת תקציב המדינה לאישור מליאת הכנסת, בביטוח הלאומי מזכירים למקבלי ההחלטות: בישראל יש יותר ממיליון אזרחים ותיקים שמקבלים קצבת זקנה. 200 אלף מהם מקבלים גם השלמת הכנסה 
נחמן שפירא | (8)

בעקבות הצפי של האוצר להגדלת הגירעון מעבר לתחזית ולאחר הסערה בוועדת הכספים של הכנסת בהכנת חוק תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2024-2023 פורסמו היום נתונים על כמות מבקשי קצבת הזקנה בישראל מאת הביטוח הלאומי.

לפי הנתונים ישנם יותר ממיליון מקבלי קצבאות אזרח ותיק ושארים, או במדויק 1.128 מיליון אזרחים שקיבלו 41 מיליארד שקל, כאשר מתוכם יותר מ-205 אלף משפחות מקבלות השלמת הכנסה, ו-89 אלף מקבלות קצבת שארים.

בביטוח הלאומי לא סתם חשפו היום את הנתונים. אין ספק שכאשר רואים את הנתונים הללו וחושבים על קשישים שחיים אך ורק מקצבה זו כיצד הם יכולים להסתדר ולחיות הרי הסכום באמת מגוחך. אך במשרד האוצר לא ימהרו להתרגש מכך, יש להם הרבה מאוד בעיות אחרות ואין להם באמת מאיפה להביא עוד כסף. 

מנגד צריך לומר - אנשים, קחו אחריות על החיים שלכם. תחסכו, תוציאו פחות, תעבדו יותר. תיזהרו עם ההוצאות שלכם ואל תקנו מותרות. תשקיעו את הכסף לעתיד שלכם, תגדילו הפרשות לפנסיה. אל תחכו ליום שבו יוצאים לפנסיה כדי להתחיל לתכנן אותה. נכון, מי רוצה לחשוב על הפנסיה כשצעירים? אבל זו טעות. האחריות האישית קודמת להכל. אל תחכו ש'המדינה תסדר לכם את החיים' - תעשו את זה בעצמכם. נכון זה קשה, נכון יותר קל להתלונן על המדינה, אבל זה לא יפתור לכם את הבעיות.

 

35 מיליארד שקל מתקציב הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי שילם בשנה האחרונה 41 מיליארד שקל לקצבאות אזרח ותיק, שארים והשלמת הכנסה. 35.8 מיליארד שקל שולמו מתקציב ביטוחי של הביטוח הלאומי ו-5.3 מיליארד שקל שולמו במימון אוצרי שהם תשלומים שלא במסגרת 'ביטוח' אלא חקיקה ייעודית (כגון קצבת 'אזרח ותיק מיוחדת' לעולה חדש או תושב חוזר).

 

מספר מקבלי השלמת הכנסה לקצבאות אזרח ותיק ושארים, הוא כ-205 אלף משפחות, מתוכן 145 אלף אזרחים ותיקים, 25 אלף שאירים, 34 אלף מקבלי 'קצבת אזרח ותיק מיוחדת' לעולים חדשים ותושבים חוזרים ו-114 מקבלי קצבת 'שארים מיוחדת'.

 

בביטוח לאומי מציינים כי כ-23% מהמשפחות הן זוגות וכ-77% יחידים. בנוסף, כ- 70% מהמקבלים הן נשים, מתוכן 52% אינן נשואות ועוד 18% נשים נשואות.

קיראו עוד ב"בארץ"

128 אלף תביעות חדשות

לפי נתוני הביטוח הלאומי קצבת זקנה ליחיד עומדת על 1,680 שקל. אם יש לו תוספת ותק מקסימלית, אזי סכום הקצבה יעמוד על 2,520 שקל. הקצבה לאזרח יחיד בן 80 עומדת על 1,775 שקל, עם תוספת ותק על 2,663 שקל. בהנחה שלאזרח הוותיק יש בן זוג קצבתו תעמוד על 2,525 שקל, כאשר עם תוספת ותק על 3,7780 שקל.

וכמובן שהסיפור הרי הוא לא רק קצבאות זקנה, בביטוח הלאומי טוענים כי בכל שנה הם מטפלים ב-128 אלף תביעות חדשות לסיעוד, ויש כ-302 אלף זכאים בדרגות סיעודיות שונות. כאשר סכום קצבאות הסיעוד נאמדות בכ-15 מיליארד שקל.

לפי הנתונים, כ-28% מהאזרחים הוותיקים בישראל כיום מקבלים סיעוד, מתוכם 43% בדרגות 4-6 (הדרגות הגבוהות יותר המעידות על מצב רפואי מורכב)

 

"הביטוח הלאומי סבור שיש להעלות את קצבאות הזקנה ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לעשות כן" טוענת ירונה שלום, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי. לדבריה: "כיוון שהקצבה לא הועלתה באופן מהותי מזה שנים רבות וכחברה אינינו יכולים להרשות לעצמנו 'שזקן יבכה על זקנתו'. הביטוח הלאומי יציע מספר אפשרויות לשינוי החקיקה לגורמים הרלוונטיים". 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ענן 20/05/2023 22:54
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה לתת קצבה כזאת עלובה לקשישים שבנו את הארץ וכל חיהם עבדו בשביל המדינה אפילו לכדורים זה לא מספיק להם הקצבה אמורה להיות לא פחות מי 4000 שקל
  • 5.
    מבין2 17/05/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
    מעלים לכולם משכורות והזקנים כרגיל לא מעניינים את הפוליטיקאים.
  • 4.
    עובד סוציאלי 17/05/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
    זה לא רק ה41 מיליארד, . הקצבאות מעודדות בטלה . יש הרבה מאוד אזרחים בני הגיל השלישי בעלי מקצוע נדרשים שרוצים להמשיך לעבוד ולתרום לחברה . תנו להם ..עודדו אותם ..
  • 3.
    אבישלום 16/05/2023 22:39
    הגב לתגובה זו
    בנוסף אני ממליץ שלא יתנו קצבה ל2 העשירונים העליונים ואת הסכום שיחסך יתנו ל8 העשירונים התחתונים, וכך הקצבה תעלה ב25%
  • 2.
    להוריד לאברכים 16/05/2023 22:19
    הגב לתגובה זו
    זקן שתרם שרת ועבד נגזל.
  • 1.
    רון גל 16/05/2023 19:37
    הגב לתגובה זו
    אנשים, קחו אחריות על החיים שלכם. תחסכו, תוציאו פחות, תעבדו יותר. תיזהרו עם ההוצאות שלכם ואל תקנו מותרות. תשקיעו את הכסף לעתיד שלכם, תגדילו הפרשות לפנסיה. אל תחכו ליום שבו יוצאים לפנסיה כדי להתחיל לתכנן אותה. נכון, מי רוצה לחשוב על הפנסיה כשצעירים? אבל זו טעות. האחריות האישית קודמת להכל. אל תחכו ש'המדינה תסדר לכם את החיים' - תעשו את זה בעצמכם. נכון זה קשה, נכון יותר קל להתלונן על המדינה, אבל זה לא יפתור לכם את הבעיות.
  • תנסה לחסוך משכר מינימום (ל"ת)
    אלוהים 16/05/2023 22:49
    הגב לתגובה זו
  • רון גל 17/05/2023 08:54
    כי לא לקחת אחריות על החיים שלך ולא התפתחת. וגם זוג שמרוויח שכר מינימום יכול לחסוך אם הם יביאו רק ילד אחד ויגורו בפריפרייה.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.