אסף שילוני קדימהסטם
צילום: אינגה אבשלום שיליאן

קדימהסטם מזנקת ב-14% לאחר הסכם שיתוף הפעולה עם חברת iTolerance

הפרויקט קיבל מענק של מיליון דולר מקרן BIRD שישמש לפיתוח משותף של טיפול בסוכרת ללא צורך בדיכוי מערכת החיסון

דור עצמון | (1)

חברת הביוטכנולוגיה קדימהסטם קדימהסטם -1.75% המפתחת טיפול תאי למחלות ניוון שרירים סופנית (ALS) וסוכרת, חתמה על הסכם שיתוף הפעולה עם iTolerance האמריקאית. קדימהסטם ו-iTolerance קיבלו אישור מקרן BIRD, קרן המו"פ הדו-לאומית התעשייתית של ארה"ב וישראל, והפרוייקט זוכה למענק של מיליון דולר (כ-3.65 מיליון שקל) לתמיכה בפיתוח של טכנולוגיה חדשנית לטיפול בתחום הסוכרת. פיתוח הטכנולוגיה יעשה על ידי קדימהסטם ו-iTolerance במשותף.

במסגרת שיתוף הפעולה, קדימהסטם תספק את מוצר ה-IsletRx, צבר תאי איי לבלב בעלי יכולת הפרשת אינסולין (הורמון חיוני להורדת רמות הסוכר בדם), וגלוקגון (הורמון המופרש אצל אנשים בריאים ומונע ירידה חריגה מדי ברמת הסוכר (היפוגליקמיה) שעלולה להיות מסוכנת) בתגובה לרמות הסוכר המשתנות (רמת הגלוקוז) בדם. iTolerance תספק את טכנולוגיית ה-iTOL100, המאפשרת להשתיל תאים אלוגניים ללא התאמת רקמות וללא דיכוי מערכת החיסון של המושתל (אימונוסופרסיה). טכנולוגיה זו הודגמה בהצלחה בניסויים פרה-קליניים בקופים, בהן ריפאו סוכרת בהשתלה אלוגנאית, ללא צורך במדכאי חיסון.

המימון ישמש לתמיכה בפרויקט המשותף המשלב את הטכנולוגיות האמורות ליישום קליני של iTOL-102, מוצר תאים אלוגניים המשתמש באיי לבלב שמקורם בתאי גזע המאפשרים אספקה בלתי נדלית של תאים מייצרי אינסולין שניתן להשתילם ללא הצורך בטיפולים כרוניים לדיכוי מערכת החיסון של המושתל.

בחברה רואים בזכייה במימון כהבעת אמון במדע והחדשנות שהוצגו בפרויקט המשותף לטיפול בסוכרת. תקציב הפרויקט עומד על 2 מיליון דולר (כ-7.3 מיליון שקל), ומתוכו המענק עומד כאמור על 1 מיליון דולר (כ-3.65 מיליון שקל), לתקופה של כ-30 חודשים. החלטת קרן BIRD התקבלה לאחר בחינת נאותות ותהליך הערכה תחרותי בין פרויקטים מתחומי טכנולוגיה שונים. בתהליך זה בחנו מומחים מטעם רשות החדשנות בישראל ומומחים מטעם ה-NIST בארה"ב את הפרויקט באופן מקיף, כולל את הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הפיתוח, המתווה הרגולטורי והיכולת וההיתכנות למסחר ולשווק את המוצרים שיפותחו.

קרן BIRD, שהוקמה בשנת 1977, משקיעה בשיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, לטובת פיתוח של מוצרים משותפים. בנוסף לתמיכה כלכלית במענקים, הקרן מסייעת לחברות באיתור שותפים אסטרטגיים פוטנציאליים וביצירת קשרים בין התעשייה האמריקאית לתעשייה הישראלית.

מניית קדימהסטם מזנקת כעת במסחר ל-93 אג' ושווי שוק של 34.3 מיליון שקל.

אסף שילוני, מנכ"ל קדימהסטם: "אנו שמחים להתחיל את שיתוף הפעולה שלנו עם iTolerance שפיתחה טכנולוגיה ייחודית להשתלת תאים ללא צורך בדיכוי מערכת החיסון. שילוב היכולות של קדימהסטם בתחום הסוכרת עם iTolerance עשוי לאפשר בעתיד לחולי הסוכרת חיים ללא צורך בהזרקות אינסולין בכפוף לעמידה ברגולציה הנדרשת לכך, ואני מאמין שנוכל להביא במהרה מוצר משותף לקליניקה, במטרה לשפר את חייהם של מיליוני חולי סוכרת ברחבי העולם".

ד"ר אנתוני ג'פור, מנכ"ל iTolerance: "אנו נרגשים להיכנס להסכם זה עם קדימהסטם כדי להעריך את השילוב של טכנולוגיית תאי איי הלבלב שלהם הממוינים מתאי גזע עם טכנולוגיית iTOL-100 הייחודית שלנו שהיא קניין רוחני שלנו. אנו מאמינים שלשיתוף פעולה זה יש פוטנציאל לספק תרופה נחוצה וחדשנית עבור החולים שאנו פועלים לשרת ולהניב ערך משמעותי עבור שתי החברות. בנוסף, אנו אסירי תודה לקרן BIRD ולהמשך תמיכתה ומימון העבודה כחלק מהסכם זה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה שמתחילה את היום ב 25% ומסיימת ב -12%,מריחה לי לא הכי טוב שבעולם.עוד קומבינה בתחום הרפואי???? (ל"ת)
    יוסף 09/05/2023 17:37
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?