פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

אל תצפו שהשקל יתחזק ל-3.2 שקלים לדולר - סימנים שנשברת המגמה של 23 שנים

פרדוקס השקל-דולר של ישראל: איך יתכן שישראל היא מהמדינות היקרות בעולם ולמרות זאת השקל חזק יחסית במשך עשרים שנה ויותר? אבל זה לא אומר שיוקר המחיה יירד - אלא שההתחזקות בשקל תיחלש

לפי המגזין CEOWORLD ישראל מדורגת בשנת 2022 כמדינה השמינית ביוקר המחיה בעולם, כאשר ארה"ב מדורגת רק במקום ה-20. לפי אתר אחר, ((NUMBEO ישראל היא המדינה השביעית ביוקר המחיה. יתירה מזו, ישראל עולה בדרוג יוקר המחיה כבר מספר שנים ברציפות.

 

צריך לומר שזה מוזר, כי אחת התאוריות המקובלות לקביעת הצפי לשינוי שער החליפין מתייחסת לשינוי היחסי בכוח הקניה ((PPP. כלומר, שער החליפין מתחזק במדינה שבה כח הקניה יורד בפחות. התאוריה עובדת בצורה מופלאה. כך למשל נבחן את הנתונים הבאים מינואר 2000 עד ינואר 2023 לגבי שער החליפין של השקל אל מול הדולר האמריקאי (מעט לפני השפעת הרפורמה המשפטית):

פירוש הדבר כי בשל פער האינפלציה (כ-0.9% נמוך יותר בישראל מידי שנה מאז שנת 2000), שיעור התחזקות השקל השנתי הנו דומה מאד, דבר המאמת את התאוריה. במילים אחרות - שיעור ירידת כוח הקניה בישראל היה נמוך ב-0.9% לשנה מזה שבארה"ב, דבר המסביר את שיעור התחזקות השקל ב-23 השנים האחרונות בשיעור דומה.

אבל זה מוזר, כי התנהגות שוק המט"ח סותרת לחלוטין את העובדה שישראל "מתייקרת" יותר מארה"ב, כך לפחות לפי דווח המגזינים, ואף עולה באופן עקבי בדרוג היוקר. מה ההסבר?

 

אפשרות אחת היא ששוק המט"ח "מאזין" לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אך זו אינה מדווחת על שיעור האינפלציה בר השוואה לארה"ב, למשל בשל משקלות שונים מאלו שבארה"ב לגבי מגזרים שונים, או בשל האפשרות שסל המוצרים המבטא את שיעור האינפלציה אינו כולל שורה ארוכה של מוצרי מותרות. זו אפשרות בלתי סבירה כי מי יעלה בדעתו שהלשכה המרכזית משתמשת בכלים המטים את הנתונים...

 

אפשרות שניה היא שנתוני המגזינים הנ"ל לגבי יוקר המחייה אינם מדויקים וישראל אינה באמת אחת המדינות היקרות בעולם, או לפחות אינה יותר יקרה מארה"ב. אפשרות זו גם היא אינה סבירה כי נתוני המגזינים מאומתים על ידי מספר מקורות.

 

אפשרות שלישית היא שנתוני המגזינים מתייחסים לעבר ואילו שוק המט"ח מתייחס לצפי השינוי בכוח הקניה. גם אפשרות זו אינה סבירה, כי הצפי לאינפלציה בישראל, כפי שבא לידי ביטוי ביחסי הריביות הנומינלי והריאלי, נמוך באופן קונסיסטנטי מזה שבארה"ב.

קיראו עוד ב"מט"ח"

 

כל האפשרויות הנ"ל אינן סבירות וספק רב שמישהו יכול לתת תשובה מדויקת לפרדוקס זה. מכל מקום, מה שחשוב הוא ששוק המט"ח "מאזין" לנתוני האינפלציה המדווחים על ידי לשכות הסטטיסטיקה הרשמיות ואינו "מאזין" לדיווחי המגזינים השונים.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    דוד 02/04/2023 12:19
    הגב לתגובה זו
    1. כניסת דולרים ואירו בכמות אדירה ממכירות אנרגיה ומיצוא הי-טק 2. גרעון מבני אדיר בארה"ב ובישראל אין גרעון מיבני 3. כוח הקניה בארץ מעוות ולא מייצג עקב השפעת השכר של ההי טק מצד אחד וריבוי האוכלוסיות שעובדות בשחור מצד שני
  • 18.
    חושב 02/04/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
    מדד המחירים בארה"ב מורכב 38% ממדד הנדלן הכולל מחירי דירות חדשות. מדד המחירים בארץ מכיל רק מדד מחירי השכירות - לא מחירי דירות. לא ניתן להשוות בין המדדים.
  • 17.
    אחד העם 31/03/2023 20:29
    הגב לתגובה זו
    פיקציה והטיה מובהקים מאיפה הגיע הנתון "שיעור שינוי שנתי"? הוא לא מתקבל על ידי חלוקה רגילה ב-23 ולא על ידי שורש של רבית דריבית - תחשבו ותראו. ולמה אין השוואה של תחילת וסוף תקופה כשרואים בבירור פער של פי 2.3 בין שינוי באינפלציה לשינוי בשער מטבע - 32% ו-14%. הגם שפערי המטבע לא נקבעים רק על ידי צריכה פרטית במדינות (שתרומתה בתמ"ג שונה לגמרי) אלא על ידי מדיניות מוניטארית במדינה.
  • 16.
    חנוך 31/03/2023 00:33
    הגב לתגובה זו
    סין כבר סוגרת עם הרבה מדינות (רוסיה, ברזיל, סעודיה, הודו ועוד) על שימוש ביואן או במטבעות אחרים במקום בדולר.
  • 15.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 30/03/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אזרח דואג 30/03/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    זה רק מוכיח שמה שהאופוזיציה מנסה להפחיד אותנו במשבר כלכלי הוא שקר!!!!!! האופוזיציה מנסה להפחיד את האזרחים!!!!!!!!!! מה לעשות האמת מכה להם בפנים!!!! אין יותר חזק וצודק מהאמת!!!!!
  • 13.
    היום אי אפשר לחזות כלום , כן זה יגיע פעם ל 3.4.... (ל"ת)
    דן 30/03/2023 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מבין 30/03/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי תנועות ההון ההון, הפרמטר העיקרי. כמות הדולרים שנכנסים גבוהה מאלט שיוצאים וזה רק הולך ומתגבר עם השנים.
  • 11.
    כמו תמיד בשערי המט"ח והנפט אין לאף אחד מושג אמיתי (ל"ת)
    דנה 30/03/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    נתנחהו מלסל את העמיים (ל"ת)
    עם. ישראל 30/03/2023 07:48
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יוסי 30/03/2023 05:56
    הגב לתגובה זו
    הכול בגללל הגנבים האשכנזים שדדדו את כול אדמות המדינה היקרות
  • 8.
    88 29/03/2023 23:36
    הגב לתגובה זו
    דולר זה מטבע שחי על זמן שאול. מתישהו המערכת תקרוס. אי אפשר להדפיס בלי סוף.
  • 7.
    דרור 29/03/2023 20:46
    הגב לתגובה זו
    רק הפיכה צבאית תחזיר השילטון לשפיות
  • 6.
    יעקב 29/03/2023 20:15
    הגב לתגובה זו
    ואף למעלה מזה
  • 5.
    הגורם שהכי משפיע על יוקר המחיה. חזירות קפיטליסטית (ל"ת)
    קרטל של בעלי הון 29/03/2023 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    השקל עוד יקרוס כל עוד ממשלת המדון וההרס שלנתניהו בשלטון (ל"ת)
    זו רק ההתחלה 29/03/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סמי 29/03/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    לא הצלחתי להשכיל מהכתבה שמתעלמת מחוסר יציבות פוליטית- כלכלית שיכולה לגרום לדולר להיות מטבע מקלט...
  • 2.
    או שנכנסו לארץ מיליארדים מרוסיה (ל"ת)
    דני הגבוה 29/03/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תגרום ל 5 שח לדולר. נתניהו מחסל אותנו (ל"ת)
    הרפןרמה 29/03/2023 17:31
    הגב לתגובה זו
  • סוסו 29/03/2023 22:10
    הגב לתגובה זו
    דווקא כל אלו שבוכים בהייטק מוכרים ומגייסים בדולר אבל לבכות ולהשמיץ זה הכי קל
  • פרשנדתא 30/03/2023 03:40
    כל היבוא יתיקר
לירה שטרלינגלירה שטרלינג

הליש"ט בצרה: מורגן סטנלי חושף תופעה מדאיגה במטבע הבריטי

המטבע הרביעי בגודלו בעולם מתנהג כמו מטבע של מדינה קטנה - ומגיב בחריפות לכל תנועת הון משמעותית



עמית בר |

דוח של בנק ההשקעות מורגן סטנלי חושף תמונה מטרידה על מצבו של הליש"ט הבריטי: למרות היותו המטבע הרביעי הנסחר בעולם עם נתח של 13% מכלל המסחר העולמי במט"ח, הפאונד מגיב לתנועות הון גדולות בצורה דרמטית - בדומה למטבעות של כלכלות קטנות כמו הפרנק השווייצרי או הדולר הניו-זילנדי.

הממצא המרכזי: בעוד שהיורו והין היפני מסוגלים "לבלוע" עסקאות ענק בהיקף של מיליארד דולר כמעט ללא שינוי בשער החליפין, הליש"ט מזנק או צולל באופן חד גם מעסקאות קטנות יותר.

לירה שטרלינג 0.13%  

הבעיה חמורה גם בשעות השיא

הניתוח של צוות האסטרטגים בראשות דייוויד אדמס, אנדרו ווטרוס וזואה שטראוס מגלה ממצא מדאיג במיוחד: התנודתיות החריגה של הליש"ט נרשמת גם בשעות המסחר הסואנות ביותר - בין 8:00 ל-12:00 בצהריים לפי שעון ניו יורק, כאשר הבורסות בלונדון ובוול סטריט פועלות במקביל והנזילות אמורה להיות בשיאה.

"הליש"ט כנראה פחות מסוגל לספוג זרימות הון גדולות ממה שמשקיעים נוטים לחשוב", כותבים האנליסטים בדוח. הם מבססים את מסקנותיהם על הדמיות מתוחכמות של פקודות לקוח בשוק הבין-בנקאי, תוך שימוש באלגוריתמים לחיפוש נזילות של הבנק עצמו.