רון רוטר מנכל קסטרו
צילום: רפי דלויה
דוחות

קסטרו: הפסד נקי של 10.9 מיליון שקל, הרווח התפעולי צנח. המניה נופלת 9%

רשת האופנה רשמה הפסד ברבעון הרביעי, לעומת רווח של 20 מיליון אשתקד. הרווח התפעולי ירד בחדות מ-50 מיליון שקל ל-640 אלף שקל בלבד. גידול קל בהכנסות לעומת 2021
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה קסטרו רון רוטר

רשת האופנה קסטרו קסטרו 0.98% רשמה הפסד נקי של 10.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2022, זאת לעומת רווח נקי של 20.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשנה כולה, החברה הפסידה 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 108 מיליון שקל בשנה הקודמת.

גם הרווח התפעולי ירד: ברבעון הרביעי הוא הסתכם בכ-638 אלף שקל בלבד, לעומת 49.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון החד נובע מהירידה במכירות החנויות הזהות בתחום פעילות אופנת הלבשה. בשנת 2022 הוא הסתכם בכ-39.7 מיליון שקל לעומת כ-201.8 מיליון שקל  בשנת 2021. בנטרול ביטול ירידת ערך נכסים ורווח ממכירת נדל"ן להשקעה, הסתכם הרווח התפעולי אשתקד בכ-191 מיליון שקל. הקיטון ברווח התפעולי נובע מקיטון ברווחיות הגולמית וכן, מהכנסה כתוצאה מעליית ערך נכסים של כ- 9.3 מיליון שקל אשר נרשמה בשנת 2021. בנוסף, בשנת 2021 לא התהוו חלק מההוצאות התפעוליות עקב סגירת חנויות הקבוצה למשך 51 ימים עקב סגרים בשל מגפת הקורונה. 

עוד מהדוחות: הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-470.3 מיליון שקל, לעומת כ-474 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2022 צמחו בכ-4.5% והסתכמו בכ-1.671 מיליארד שקל לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בשנת 2021. הגידול נובע מגידול במכירות החנויות הזהות בתחום הפעילות אביזרי אופנה בארץ ותחום פעילות הטיפוח והקוסמטיקה.

 

הכנסות מגזר אופנת ההלבשה בשנת 2022 הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל, גידול של כ-1.5% לעומת 1.183 מיליון שקל בשנת 2021. תחום האביזרים בלט עם הכנסה של 429.5 מיליון שקל, צמיחה של כ-13.1% לעומת כ-379.8 מיליון שקל בשנת 2021. 

ההכנסות ממגזר אופנת ההלבשה ברבעון הרביעי לשנת 2022 הסתכמו בכ-361.8 מיליון ש"ח, לעומת כ-372.1 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד - קיטון של כ-2.8%.

ביולי האחרון חילקה החברה דיבידנד של 84 מיליון שקל. אגב, במהלך חודש ינואר 2023, לאחר תאריך הדוחות, ערכה החברה מבצע בחנויות קסטרו במסגרתו נמכרו מרבית יתרות המלאי אשר הצטברו בחברה בסך של כ-57 מיליון ש"ח (במונחי עלות מלאי), לעומת מכירות  של כ-16 מיליון ש"ח בינואר 2021. צעד זה הניב תזרים מפעילות שוטפת של כ- 36 מיליון שקל, וצפוי, להערכת החברה, להקטין את הוצאות האחסון בשנת 2023 בכ-5-10 מיליון ש"ח ולסגירת מחסן אחסון חיצוני. כמו כן, במהלך המבצע התווספו כ-74,000 חברי מועדון נוספים למועדון של המותג 'קסטרו' המונה כיום כ-1.15 מיליון לקוחות. כיום מונה רשת חנויות הקבוצה 355 חנויות ודוכנים בישראל, כמו גם 4 חנויות ודוכנים בחו"ל.

שווי השוק של קסטרו עומד על כ-300 מיליון שקל. מחיר המניה עומד על כ-40 שקלים. בשנה האחרונה ירד מחיר המניה ב-58%. מתחילת השנה ירד ערכה ב-12%.

 

רון רוטר, מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס אמר היום: "קבוצת קסטרו-הודיס מסכמת את שנת 2022 עם גידול בהכנסות בשלושת מגזרי הפעילות של הקבוצה. הצמיחה הושגה למרות סביבת אינפלציה עולה במשק והחורף החם ששרר בישראל. בתחילת שנת 2023 החברה ערכה מבצע בחנויות קסטרו מתוך מטרה להבטיח השקת קולקציית קיץ מיטבית, תוך הקטנה משמעותית של יתרות מלאי מעונות קודמות וחסכון בעלויות האחסון והלוגיסטיקה. מרבית יתרות המלאי שהצטברו בחברה מעונות חורף 22 ועונות קודמות נמכרו ברבעון הראשון של שנת 2023 ואנו מצפים לשיפור במכירות ובשיעורי הרווחיות כתוצאה ממכירת מלאים אלה בשנה הנוכחית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).