אופיר שריד
צילום: סיון פרג
דוחות

מליסרון: ה-NOI עלה ב-18%, אך הרווח הנקי ירד ב-4.8%

ה-NOI בשנה החולפת - 1.22 מיליארד שקל. גם בשורת ההכנסות, החברה רשמה שיפור. ה-FFO עלה ב-23% ל-887 מיליון שקל. לעומת זאת, הרווח הנקי רשם ירידה, בין היתר בשל גידול בהוצאות המימון. הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של 260 מיליון שקל
איציק יצחקי |

חברת מליסרון , בעלים ומפעילה של קניונים ושטחי משרד ברחבי הארץ, פרסמה את הדוחות שלה לרבעון האחרון ולשנת 2022 כולה. החברה, שבשליטת עופר השקעות ובניהולם של ליאורה עופר ואופיר שריד, מוכרת כמי שפועלת תחת מותג הקניונים "עופר".

נתחיל עם השורה העליונה. ה-NOI בשנת 2022 עלה בכ-18% לכ-1.22 מיליארד שקל. ברבעון הרביעי של שנת 2022 רשמה מליסרון עלייה של כ-12%.

בשורה התחתונה, ה-FFO בשנת 2022 עלה בכ-23% לכ-887 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-723 מיליון שקל ב-2021. בחברה מסבירים כי העלייה נובעת מהעלייה האמורה ב-NOI, לצד חיסכון בהוצאות הריבית כתוצאה מפעולות שנקטה החברה למחזור החוב. ברבעון הרביעי, ה-FFO עלה בכ-11% לכ-226 מיליון שקל - מה שמשקף קצב שנתי של כ-900 מיליון שקל. להערכת החברה, לאחר השלמת אכלוס הפרויקטים החדשים המצויים בשלבי ביצוע, ואשר הצפי לסיום בנייתם בשנת 2028, צפוי ה-FFO השנתי לגדול לכ-1.2 מיליארד שקל.

הרווח הנקי לבעלי המניות בשנת 2022 הסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, שזו ירידה של 4.8% לעומת השנה הקודמת. גידול בהוצאות המימון הוא אחת הסיבות לכך.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בסך של 260 מיליון שקל. עוד עולה מהדוח, כי ניכר שיפור בשיעורי התפוסה לצד המשך עלייה בדמי השכירות, עלייה בפדיונות בקניונים על אף 'החזרה לשגרה' בכמות הנוסעים לחו"ל.

 

עוד נתונים מהדוח:

ראשית, הנתונים היבשים: מליסרון מחזיקה ומנהלת כיום 28 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-872 אלף מ"ר בתוספת 26,000 מקומות חנייה. שטחי ההשכרה מאוכלסים בשיעורי תפוסה גבוהים של כ-98.8%. בין הנכסים המרכזיים של מליסרון: עופר רמת אביב, עופר הקריון, עופר גרנד קניון באר-שבע, עופר גרנד קניון חיפה, עופר רחובות, עופר הקניון הגדול פתח-תקוה, עופר בילו סנטר outlet, פארק עופר פתח תקווה East, פארק עופר פתח תקווה West ועוד.

פדיונות השוכרים עלו השנה בממוצע בכ-5% לצד עלייה של כ-8% בממוצע בדמי השכירות הריאליים בחוזים חדשים. במקביל, בשנת 2022 האיצה החברה את יישום תוכניתה האסטרטגית לפיתוח מנועי צמיחה נוספים, כאשר רכשה מחצית מחברת אביב ייזום, וכן נכסים וקרקעות לייזום בהיקף של מאות מיליוני שקלים. במקביל המשיכה החברה בפיתוח פעילות הייזום הנוכחית ב-19 פרויקטים הנמצאים בשלבי ביצוע ותכנון שונים.

 

החברה מיישמת את התוכנית האסטרטגית לפיתוח מנועי צמיחה נוספים – בשנה האחרונה רכשה 50% מחברת אביב ייזום עם מלאי של כ-2,600 יחידות דיור (חלק אביב ייזום) וכן נכסים וקרקעות תמורת כ-600 מיליון שקל.

ומה עם הפדיוניות בקניונים? ובכן, הם עלו בשנת 2022 בכ-9% לעומת שנת 2021 ובכ-5% לעומת שנת 2019, כאשר המגמה החיובית נמשכה גם אל תוך שנת 2023 עם עלייה נוספת של כ-13% בפדיונות בפועל קניוני החברה בחודש ינואר השנה (לעומת 2022) ועליה של 9% בפדיונות לפי דוחות RIS בחודש פברואר השנה (לעומת 2022). העלייה בפדיונות ובכמות המבקרים בקניונים בשנת 2022 תורגמה גם לעלייה ממוצעת של כ-8% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים ומימושי אופציות, זאת בהמשך לעלייה ממוצעת של כ-5% בשנת 2021. במקביל לכך עלה שיעור התפוסה הכולל בנכסי החברה בשנת 2022 לכ-99%, לעומת כ-98% בשנת 2021.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ה-NOI המיוחס לבעלים בשנת 2022 עלה בכ-18% לכ-1.22 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.03 מיליארד שקל בשנת 2021. הרווח נקי המיוחס לבעלי המניות של מליסרון בשנת 2022 הסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.47 מיליארד שקל בשנת 2021.

כמו כן, לחברה עשרה פרויקטים נוספים בשלבי תכנון מוקדמים יותר שטרם נקבעו בגינם אומדני עלות ומועדי הקמה, כאשר העיקרי שבהם הוא הפרויקט להגדלת קניון רמת אביב בכ-90 אלף מ"ר בעירוב שימושים (מסחר, משרדים, מלונאות ודיור להשכרה). מתחילת שנת 2022 ועד היום חתמה מליסרון על מספר עסקאות להרחבת פעילות הליבה בתחום המסחר, משרדים ולוגיסטיקה בסכום כולל של כ-600 מיליון שקל. במהלך תקופה זו רכשה החברה את מלוא הזכויות בקניון "הראל" שבמבשרת ציון המניב NOI שנתי של 15 מיליון שקל, לצד זכויות בנייה נוספות של כ-9,500 מ"ר של שטחי מסחר, תעסוקה, מגורים ומוסדות ציבור על שטח הקניון.

בנוסף, רכשה החברה קרקע בשטח של כ-4.5 דונם ברחוב לינקולן ת"א בעלת זכויות בנייה לבניית כ-17.5 אלפי מ"ר משרדים כשבכוונתה לפעול להגדלת זכויות הבנייה לכ-25,500 מ"ר. עוד רכשה החברה 70% מקרקע ביבנה להקמת מרכז מסחרי ומשרדים בשטח של כ-24 אלף מ"ר יחד עם חברת יוחננוף, קרקע בטירת הכרמל בסמיכות לפארק עופר הכרמל המיועדת להקמת 18 אלף מ"ר משרדים, וכן קרקע בשטח של כ-20.5 דונם בצומת כנות המצויה בהליך שינוי ייעוד ללוגיסטיקה.

 

במקביל לאישור הדוחות ולאור התוצאות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של 260 מיליון שקל (כולל דיבידנד חד פעמי בסך 200 מיליון שקל בנוסף לחלוקה רבעונית של 60 מיליון שקל), וזאת לאחר שבמהלך שנת 2022 חילקה החברה דיבידנד לבעלי מניותיה בסך של כ-180 מיליון שקל.

 

יו"ר מליסרון, ליאורה עופר: "מליסרון מסכמת שנה של המשך צמיחה ופיתוח מנועי צמיחה משמעותיים נוספים. במהלך 2022 ובתחילת שנת 2023 המשיכה החברה ביישום התוכנית האסטרטגית שנועדה לחזק את ליבת הפעילות באמצעות השבחת הקניונים ופארקי המשרדים, וזאת במקביל לפיתוח פעילויות בתחומים חדשים בענף הנדל"ן. מליסרון נהנית מחוסן פיננסי, מנכסים איכותיים ומניהול מקצועי אשר יאפשרו לה לצלוח את התקופה הכלכלית המאתגרת".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?