אלירן גלזר רועי מן מאנדיי
צילום: נתנאל טוביאס
ראיון

מאנדיי וצ'ק פוינט לא רואות פגיעה בגלל הרפורמה המשפטית - וגם לא מוציאות את הכסף מהארץ

"אנחנו רוצים לא לרדת מקצב צמיחה שנתי של 30%", אומרים רועי מן מנכ"ל מאנדיי, אלירן גלזר סמנכ"ל הכספים; אם מאנדיי תעמוד בכך - החברה תגיע להכנסות של יותר ממיליארד דולר עד 2025
נתנאל אריאל | (21)

"ברמה האישית אני בהחלט מודאג ואני בעיקר חושב שחייבים למצוא דרך לחיות פה יחד. ברמת החברה אנחנו לא רואים כרגע שינוי מבחינה עסקית בהקשר של הרפורמה המשפטית. מאנדיי נוסדה כחברה ישראלית והיא צמחה וממשיכה לצמוח באופן חזק בישראל ואנחנו מאוד גאים על כך וחשוב לנו לשמור על זה גם הלאה" כך אומר מייסד משותף ומנכ"ל מאנדיי רועי מן בראיון לביזפורטל, אחרי הדוחות הטובים שפרסמה החברה, בהם מאנדיי מאנדיי , עקפה את צפי האנליסטים - וגם סיפקה תחזיות טובות לשנה הקרובה (להרחבה). המניה מגיבה בזינוק בוול סטריט. לא מיותר לציין שבניגוד לחברות אחרות שמאיימות להוציא את הכספים מישראל בעקבות הרפורמה המשפטית - מאנדיי לא מוציאה את הכספים שלה מישראל.

גם גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט אמר היום בשיחה עם עיתונאים אחרי הדוחות שהם לא מזהים פגיעה: "לא שואלים אותנו על הרפורמה המשפטית. לא שינינו דבר בחשיפה שלנו לישראל, אנחנו מחזיקים סכומים לא קטנים בשקלים - וחוץ מזה, שקל חלש טוב לנו כיצואנים" (לדוחות צ'ק פוינט - לחצו כאן).

הדברים הללו מגיעים על רקע הביקורת החריפה נגד הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה החדשה מול בית המשפט העליון, כאשר עוד ועוד מנהלי חברות מאיימים להוציא את הכסף מישראל. גם ראשי המגזר העסקי, כלכלנים ואחרים הביעו את הדאגה שלהם לכלכלה.

הכנסתם השנה 519 מיליון דולר, מתי תגיעו להכנסות של מיליארד דולר בשנה?

סמנכ"ל הכספים של החברה אלירן גלזר: "מקווים שנגיע לכך בשנים הבאות. אנחנו מקווים לשמור על קצב צמיחה שנתי גבוה ולא רוצים לרדת מ-30%. בשנת 2023 אנחנו צופים כ-690 מיליון דולר, ואתה יכול לחשב ולראות מתי זה יוצא". בפועל, המשמעות היא שהחברה צופה שהיא תגיע להכנסות של מיליארד דולר עד שנת 2025, אולי קודם. צמיחה של 30% בשנת 2024 תוביל אותה ל-900 מיליון דולר, ובשנת 2025 ל-1.17 מיליארד דולר.

גלזר: "יש לנו תוכניות ל-3 ו-5 שנים קדימה. אנחנו מחשבים לוקחים בחשבון מה אנחנו צריכים, כמה אנשים, כמה להשקיע וכו'. בוודאי שאנחנו בונים את המודלים האלה ויש לנו תוכנית מסודרת. אבל אם תסתכל על השוק - מי ידע לפני שנה מה יקרה בשוק? (מדד ה-S&P500 ירד ב-20%, מדד הנאסד"ק ירד ביותר מ-30%) אנחנו עושים תסריטים - אופטימי, פסימי וריאלי, ויש לנו הגמישות והיכולת לקבל החלטות בזמן אמת. הבנו השנה שהשוק משתנה והשתנינו מהר יחד איתו - ניתוב הכנסות, קמפיינים, נושאים תפעוליים. אננו בודקים את עצמנו כל הזמן. זה אולי נשמע כמו קלישאה אבל זו עבודה קשה כל הזמן, - צריך למדל ולבדוק את עצמך כל הזמן".

ומתי תגיעו לרווחיות תפעולית ורווח נקי?

גלזר: "על פי התוכנית הרב שנתית נגיע לרווחיות תפעולית ולרווח נקי עד 2025. אם נצליח אז אולי אפילו קודם".

ומה לגבי התזרים?

מן: "יש לנו בקופה 886 מיליון דולר ואנחנו מייצרים מזומנים. הקשפלואו שלנו חיובי כך שלא תהיה בעיה. יש לנו תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 27.1 מיליון דולר, ותזרים מזומנים חופשי מתואם של 8.1 מיליון דולר".

קיראו עוד ב"גלובל"

גייסתם השנה המון עובדים. זה יימשך גם בשנה הבאה?

גלזר: סיימנו את השנה עם 1,550 עובדים, זה גידול של 50%, אבל אנחנו משתדלים לשמור גם בתוך הגידול הזה על אווירת סטרטאפ ועל התרבות הארגונית".

מן: "גייסנו השנה המון עובדים. גידול של 50% זה לא מה בכך. נמשיך לגייס גם בשנה הקרובה אבל ככל שגדלים אז זה מן הסתם יהיה באחוזים נמוכים יותר. אנחנו מרגישים שיש לנו את כמות העובדים הנכונה, אבל אנחנו בהחלט חושבים על היערכות לשנה הבאה.

איך הצלחתם ברבעון וגם לספק תחזית טובה, למרות השווקים ובמה תתמקדו בשנה הקרובה?

גלזר: "המטרה שלנו היא 'צמיחה יעילה'. יש את גישת 'צמיחה בכל מחיר', אבל אנחנו צומחים בשורת ההכנסות אבל גם מסתכלים על שורת הרווחיות. גדלים בהכנסות ומתייעלים בשורת ההפסד התפעולי. סיימנו את השנה בהפסד תפעולי אבל ברבעון האחרון היינו ברווח תפעולי.

"אנחנו מתמקדים בחדשנות, להביא מוצרים חדשים לשוק. יש לנו מעל 186 אלף לקוחות, ואנחנו ממשיכים לצמוח בלקוחות. יש לנו תוכנית סדורה, מסתכלים שנה שנתיים שלוש קדימה, בונים מודלים לפי מדדי יעילות. יש לנו מערכת שמודדת יעילות תפעולית גם על קמפיינים והוצאות אחרות ואם אנחנו בודקים את כל היעדים הללו ועומדים בהם - אז אנחנו ממשיכים להשקיע. כשאנחנו מסתכלים על השנה הבאה הסביבה עולמית עדיין מאתגרת. אבל בסביבה כזו גם יש הזדמנויות. יש לנו תנועה בראיה של לקוחות חדשים ואנחנו רוצים לתפוס ולקחת נתח שוק של שחקנים אחרים בתחום שלנו. עיקר ההשקעה בשנה הקרובה תהיה במוצר (product) ומחקר ופיתוח (R&D). אנחנו עובדים על פיתוחים חדשים שיגיעו השנה לשוק".

איפה אתם רואים את החברה בעוד 5 שנים?

מן: "השאיפות שלנו גדולות. אנחנו רוכבים על שני גלים גדולים של האצה בעולם. הראשון הוא דיגיטציה - כל הארגונים, במיוחד אלה שהם לא ההייטק, עוברים תהליכי דיגיטציה. הם עוברים ליותר מחשבים וגם רוצים לייעל תהליכים ולהיות יותר חכמים ואנחנו פשוט מאוד טובים בלעזור לארגונים 'להתמחשב', להיות יותר טובים ויעלים. הגל השני הוא שארגונים מאמצים כלים מלמטה למעלה - מהצוותים. לא מההנהלה שמכתיבה לעובדים 'הנה הכלים, תשתמשו בזה', אלא מלמטה למעלה. אנחונ מגיעים לעובדים עצמם דרך גוגל והרשתות החברתיות, הם מאמצים את הכלים, וזה יתרון ענק ביכולת שלנו לצמוח. אם אני מסתכל עוד כמה שנים יהיה לנו מרקט פלייס ענק עם אלפי מוצרים. זו דוגמה טובה לכך שהשוק שלנו הוא אינסופי, ההזדמנות שלנו לצמוח היא ענקית. זו מהפכה שקורית בתחום התוכנה ואנחנו חלק ממנה. אז בהחלט, הציפיות שלנו גבוהות לשנים הקרובות".

איפה אתם בקשר למיזוגים ורכישות?

מן: "אין לנו כרגע משהו על הפרק. המחירים עדיין יקרים אבל אנחנו בהחלט מתכננים להתחיל להסתכל גם על צמיחה לא אורגנית".

בדוחות לרבעון הרביעי של 2022, דיווחה מאנדיי על הכנסות של 150 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-141 מיליון ובנוסף היא רשמה שוב רווח מתואם מפתיע של 47 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 37 סנט.

גם התחזית להמשך טובה: ברבעון הבא מאנדיי צופה הכנסות של 155 מיליון דולר (אמצע טווח - המייצג גידול של 43% לעומת אשתקד), מעל הצפי ל-150 מיליון דולר. בשנה כולה היא צופה הכנסות של 690.5 מיליון דולר (אמצע טווח - גידול של 33%) מעל הצפי ל-661.7 מיליון דולר (להרחבה על הדוחות של מאנדיי).

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    גולדפינגר 14/02/2023 10:21
    הגב לתגובה זו
    גלי ההדף של המהפכה החוקתית יקחו זמן, זה לא שמחר בבוקר נקום והשמש תעלה מהים. מאחורי המהפכה החוקתית וביחוד פסקת ההתגברות ממתינים שלל חוקים ובתוכם חוקי דת כמו חוק הגיוס שמבדיל בין דם לדם, חוקים שיגרמו לצעירים לשקול האם מרכז חיים הוא במדינה הזו? האם כל יעודם בחיים זה לשלם מיסים ולסכן את חיים השרות צבאי? ולאט לאט הדמוגרפיה והכלכלה ישתנו ללא הכר.
  • 17.
    גם השווקים בפולין והונגריה לא נפלו באותה שנה. (ל"ת)
    אודי 14/02/2023 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אבי סין 14/02/2023 08:17
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף שומעים את השפויים , לא הבנתי מדוע הרפורמה במערכת המשפט תשפיע על העסקים הבינלאומיים . כל הבעיה היא האנטי ביבי בלבד . דולר חלש טוב ליצואנים , חוץ מיזה הגיע הזמן שהשופטים לא ייבחרו דרך חדרי המיטות ואינטרסים אישיים . כל המאיימים למינהם יוחרמו על ידי הציבור בארץ . אין מקום לפחדנים ומפחידים .
  • 15.
    כל הכבוד לחברה הציונים האמיתיים עם הרבה שכל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 14/02/2023 06:13
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אורנה 14/02/2023 05:27
    הגב לתגובה זו
    רק יזניק אותנו קדימה. כל השופטים אשכנזים חילוניים קיצוניים שמאלנים ומהווים מיעוט מבוטל של העם. הרפורמה תעבור וגמרנו. מי שלא ירצה שייסע לגרמניה לאוושויץ
  • גולדפינגר 14/02/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
    תגובה איפולסיבית של ילד בן 3, כנראה שעבר את שטיפת המוח של אמסלם
  • 13.
    "שקל חלש טוב לנו כיצואנים" = הם לא כופרים בעובדות... (ל"ת)
    הון פרטי 14/02/2023 02:37
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    נוני מוזס מושך בחוטי 13/02/2023 23:38
    הגב לתגובה זו
    כי ידיעות אחרונות מזמן הפך להיות מסתם "עיתון" לפרופגנדה שמאל לפנים
  • 11.
    נאור 13/02/2023 23:28
    הגב לתגובה זו
    לא פשוט מול העידריות בתחום ההייטק.
  • 10.
    כלכלן 13/02/2023 23:14
    הגב לתגובה זו
    לא נורא נמצא חברה קיקיונית שתסכים
  • 9.
    רואה חשבון 13/02/2023 22:19
    הגב לתגובה זו
    אבל השמאל המטורלל, ההזוי, המסומם והמושחת אף פעם לא יתן לעובדות לבלבל אותו.
  • 8.
    כל הכבוד לאתר שאתם מאוזנים (ל"ת)
    יוסיפון 13/02/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
  • ביזפורטל היחיד האובייקטיבי מול דה מרקר כלכליסט ועוד (ל"ת)
    משה ראשל"צ 14/02/2023 06:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כל כך צודקים כל כך צודקים (ל"ת)
    אלירן 13/02/2023 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמוליק 13/02/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    גם אם כל היום תעשה מניפולציות ותנסה לגרום לאנשים לחשוב שלא תהיה פגיעה בכלכלה בעקבות הרפורמה, זה לא יהפוך אמת. אבל כל האומללים שיקשיבו לך ויפגעו האם תפצה אותם? במקרה הכי גרוע תפסיד עבודת סטודנט בביזפורטל.
  • 5.
    כל הכבוד לכם ישר כח פטריוטים אמיתיים 13/02/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכם ישר כח פטריוטים אמיתיים
  • 4.
    ישר כוח ובהצלחה לכם (ל"ת)
    13/02/2023 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי שעורר את המחאה בהייטק ? יש אומרים חמי פרס ? למה? (ל"ת)
    נועם 13/02/2023 20:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה הזוייה (ל"ת)
    שי 13/02/2023 20:29
    הגב לתגובה זו
  • רואה חשבון 13/02/2023 22:21
    הגב לתגובה זו
    ברור שחסר מוח, הבנה והשכלה כמוך לא הבין את בכלל את הכתבה. תחזור לקרוא ספרי ילדים מנוקדים.
  • 1.
    יש גם נורמלים בארץ הזאת ! (ל"ת)
    ארי 13/02/2023 20:29
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.