בשנה האחרונה היה עודף תקציבי - אבל זה יהיה קשה יותר בשנה הקרובה
הממשלה סיימה את 2022 בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל, כך על פי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. כאשר לוקחים בחשבון גם את הרשויות המקומיות מדובר על עודף נמוך יותר של 0.1%. המיקום ביחס לעולם הוא טוב מאוד - רק אצל 10% מהמדינות המפותחות העודף הציבורי גבוה יותר מאשר בישראל, בהחלט ציון טוב לכלכלה הישראלית.
רק שהשאלה החשובה היא "מאיפה הגיע הכסף הזה?" באוצר מסבירים: "בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים, קיטון בהוצאות הקורונה וכן צמיחת המשק" - כלומר בשנת 2022 היה לממשלה 'קל יותר' לא להיות בגירעון כי נכנסו מחו"ל השקעות עצומות שלא היה להן לאן ללכת (הריבית בעולם הייתה אפסית) וחיפשו השקעות 'מסוכנות' יותר.
על אלו כספים מדובר? קרנות הפנסיה האמריקאיות השקיעו בישראל בשלוש השנים האחרונות 30 מיליארד דולר מעל הצפי. מבחינת המדינה זו הייתה מתנה - היא קיבלה 15 מיליארד דולר של מסים. "זו לא חכמה להיות שר אוצר בתקופה של אביגדור ליברמן או ישראל כץ ולהגיע לאפס גירעון כשנכנס לפה כל כך הרבה כסף. יהיה הרבה יותר קשה לסמוטריץ' לעשות את זה כשהכסף יוצא מישראל" אומר לביזפורטל ד"ר עדו קאליר ראש ההתמחות ניהול סיכונים בקריה האקדמית אונו.
לדבריו, "אנחנו נחווה בישראל ירידה בהשקעות הזרות. ירידה כזאת הייתה צפויה גם בלי קשר לממשלה החדשה. הסיבה היא שקרנות הפנסיה בארה"ב לא צריכות יותר השקעות מסוכנות. כשהריבית היתה מאוד מאוד נמוכה הם הלכו למקומות מסוכנים - מניות, קרנות הון סיכון וגם מחוץ לארה"ב. אם תחפש מאיפה מגיע הכסף של קרנות ההון סיכון ובכלל הזרמות הכספים לשוק הישראלי, תראה שזה הקרנות האלו ועכשיו הכסף הזה נעלם. הוא נעלם כי קרנות הפנסיה משקיעות באג"ח אמריקאי ומקבלים 4-5%. אז אם הן מקבלות 5% ובאג"ח קונצרני אפילו אפשר יותר, זה בהחלט מספיק להן. מה הן צריכות השקעות אצלנו? ככה הן גם מורידות את הסיכון. ישראל היא חלק מאוד קטן מהאלוקציה שלהן - אבל מבחינת השוק הישראלי הקטן זה המון כסף".
ובחזרה לדוח של משרד האוצר, שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי (שנה שבה לא אושר תקציב מדינה) קטן ב-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ- 459 מיליארדי ש"ח (כולל קורונה) השנה הסתימה בעודף. אני מודה לחטיבת מקרו ותקציב בחשב הכללי אשר לאורך כל השנה מייצרת תמונה אמינה ומליאה של הכנסות, הוצאות והגרעון הממשלתי תוך ביצוע ניתוחים כלכליים וסטטיסטיים מתקדמים".
סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדוח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".
נחזור ונזכיר - אפשר היה לסיים את שנת 2022 בעודף תקציבי הרבה יותר גבוה - אבל משרדי הממשלה מרשים לעצמם לחגוג בחודשים האחרונים של השנה (כל שנה) וכך התאדו להם עוד עשרות מיליארדי שקלים (20-30 מיליארד) שהיו יכולים להביא לעודף תקציבי גבוה פי שלושה מזה שהיה בפועל. זה חבל, כי זה אומר שהמדינה לא חסכה כסף שהיא הייתה יכולה - וצריכה - לחסוך - לזמנים קשים יותר:
- 3.תנו ליריבלוין להרוס 07/02/2023 12:40הגב לתגובה זוזו רק ההתחלה.
- 2."שקרן בן שקרן " 07/02/2023 12:16הגב לתגובה זוב- 25.1.2023 אמר " כלכלה מצויינת מהטובות בעולם " .
- 1.לדעתי 07/02/2023 11:53הגב לתגובה זוהם ימשיכו להשקיע בתעשיה הישראלית.וזה ישמר ויגדיל את מקומות העבודה.וכך נמשיך לשמור על המעגל החיובי של הכלכלה הישראלית.נקודת המפתח זה החדשנות של התעשיה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
