בשנה האחרונה היה עודף תקציבי - אבל זה יהיה קשה יותר בשנה הקרובה
הממשלה סיימה את 2022 בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל, כך על פי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. כאשר לוקחים בחשבון גם את הרשויות המקומיות מדובר על עודף נמוך יותר של 0.1%. המיקום ביחס לעולם הוא טוב מאוד - רק אצל 10% מהמדינות המפותחות העודף הציבורי גבוה יותר מאשר בישראל, בהחלט ציון טוב לכלכלה הישראלית.
רק שהשאלה החשובה היא "מאיפה הגיע הכסף הזה?" באוצר מסבירים: "בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים, קיטון בהוצאות הקורונה וכן צמיחת המשק" - כלומר בשנת 2022 היה לממשלה 'קל יותר' לא להיות בגירעון כי נכנסו מחו"ל השקעות עצומות שלא היה להן לאן ללכת (הריבית בעולם הייתה אפסית) וחיפשו השקעות 'מסוכנות' יותר.
על אלו כספים מדובר? קרנות הפנסיה האמריקאיות השקיעו בישראל בשלוש השנים האחרונות 30 מיליארד דולר מעל הצפי. מבחינת המדינה זו הייתה מתנה - היא קיבלה 15 מיליארד דולר של מסים. "זו לא חכמה להיות שר אוצר בתקופה של אביגדור ליברמן או ישראל כץ ולהגיע לאפס גירעון כשנכנס לפה כל כך הרבה כסף. יהיה הרבה יותר קשה לסמוטריץ' לעשות את זה כשהכסף יוצא מישראל" אומר לביזפורטל ד"ר עדו קאליר ראש ההתמחות ניהול סיכונים בקריה האקדמית אונו.
לדבריו, "אנחנו נחווה בישראל ירידה בהשקעות הזרות. ירידה כזאת הייתה צפויה גם בלי קשר לממשלה החדשה. הסיבה היא שקרנות הפנסיה בארה"ב לא צריכות יותר השקעות מסוכנות. כשהריבית היתה מאוד מאוד נמוכה הם הלכו למקומות מסוכנים - מניות, קרנות הון סיכון וגם מחוץ לארה"ב. אם תחפש מאיפה מגיע הכסף של קרנות ההון סיכון ובכלל הזרמות הכספים לשוק הישראלי, תראה שזה הקרנות האלו ועכשיו הכסף הזה נעלם. הוא נעלם כי קרנות הפנסיה משקיעות באג"ח אמריקאי ומקבלים 4-5%. אז אם הן מקבלות 5% ובאג"ח קונצרני אפילו אפשר יותר, זה בהחלט מספיק להן. מה הן צריכות השקעות אצלנו? ככה הן גם מורידות את הסיכון. ישראל היא חלק מאוד קטן מהאלוקציה שלהן - אבל מבחינת השוק הישראלי הקטן זה המון כסף".
ובחזרה לדוח של משרד האוצר, שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי (שנה שבה לא אושר תקציב מדינה) קטן ב-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ- 459 מיליארדי ש"ח (כולל קורונה) השנה הסתימה בעודף. אני מודה לחטיבת מקרו ותקציב בחשב הכללי אשר לאורך כל השנה מייצרת תמונה אמינה ומליאה של הכנסות, הוצאות והגרעון הממשלתי תוך ביצוע ניתוחים כלכליים וסטטיסטיים מתקדמים".
סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדוח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".
נחזור ונזכיר - אפשר היה לסיים את שנת 2022 בעודף תקציבי הרבה יותר גבוה - אבל משרדי הממשלה מרשים לעצמם לחגוג בחודשים האחרונים של השנה (כל שנה) וכך התאדו להם עוד עשרות מיליארדי שקלים (20-30 מיליארד) שהיו יכולים להביא לעודף תקציבי גבוה פי שלושה מזה שהיה בפועל. זה חבל, כי זה אומר שהמדינה לא חסכה כסף שהיא הייתה יכולה - וצריכה - לחסוך - לזמנים קשים יותר:
- 3.תנו ליריבלוין להרוס 07/02/2023 12:40הגב לתגובה זוזו רק ההתחלה.
- 2."שקרן בן שקרן " 07/02/2023 12:16הגב לתגובה זוב- 25.1.2023 אמר " כלכלה מצויינת מהטובות בעולם " .
- 1.לדעתי 07/02/2023 11:53הגב לתגובה זוהם ימשיכו להשקיע בתעשיה הישראלית.וזה ישמר ויגדיל את מקומות העבודה.וכך נמשיך לשמור על המעגל החיובי של הכלכלה הישראלית.נקודת המפתח זה החדשנות של התעשיה.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
