בשנה האחרונה היה עודף תקציבי - אבל זה יהיה קשה יותר בשנה הקרובה
הממשלה סיימה את 2022 בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל, כך על פי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. כאשר לוקחים בחשבון גם את הרשויות המקומיות מדובר על עודף נמוך יותר של 0.1%. המיקום ביחס לעולם הוא טוב מאוד - רק אצל 10% מהמדינות המפותחות העודף הציבורי גבוה יותר מאשר בישראל, בהחלט ציון טוב לכלכלה הישראלית.
רק שהשאלה החשובה היא "מאיפה הגיע הכסף הזה?" באוצר מסבירים: "בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים, קיטון בהוצאות הקורונה וכן צמיחת המשק" - כלומר בשנת 2022 היה לממשלה 'קל יותר' לא להיות בגירעון כי נכנסו מחו"ל השקעות עצומות שלא היה להן לאן ללכת (הריבית בעולם הייתה אפסית) וחיפשו השקעות 'מסוכנות' יותר.
על אלו כספים מדובר? קרנות הפנסיה האמריקאיות השקיעו בישראל בשלוש השנים האחרונות 30 מיליארד דולר מעל הצפי. מבחינת המדינה זו הייתה מתנה - היא קיבלה 15 מיליארד דולר של מסים. "זו לא חכמה להיות שר אוצר בתקופה של אביגדור ליברמן או ישראל כץ ולהגיע לאפס גירעון כשנכנס לפה כל כך הרבה כסף. יהיה הרבה יותר קשה לסמוטריץ' לעשות את זה כשהכסף יוצא מישראל" אומר לביזפורטל ד"ר עדו קאליר ראש ההתמחות ניהול סיכונים בקריה האקדמית אונו.
לדבריו, "אנחנו נחווה בישראל ירידה בהשקעות הזרות. ירידה כזאת הייתה צפויה גם בלי קשר לממשלה החדשה. הסיבה היא שקרנות הפנסיה בארה"ב לא צריכות יותר השקעות מסוכנות. כשהריבית היתה מאוד מאוד נמוכה הם הלכו למקומות מסוכנים - מניות, קרנות הון סיכון וגם מחוץ לארה"ב. אם תחפש מאיפה מגיע הכסף של קרנות ההון סיכון ובכלל הזרמות הכספים לשוק הישראלי, תראה שזה הקרנות האלו ועכשיו הכסף הזה נעלם. הוא נעלם כי קרנות הפנסיה משקיעות באג"ח אמריקאי ומקבלים 4-5%. אז אם הן מקבלות 5% ובאג"ח קונצרני אפילו אפשר יותר, זה בהחלט מספיק להן. מה הן צריכות השקעות אצלנו? ככה הן גם מורידות את הסיכון. ישראל היא חלק מאוד קטן מהאלוקציה שלהן - אבל מבחינת השוק הישראלי הקטן זה המון כסף".
ובחזרה לדוח של משרד האוצר, שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי (שנה שבה לא אושר תקציב מדינה) קטן ב-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ- 459 מיליארדי ש"ח (כולל קורונה) השנה הסתימה בעודף. אני מודה לחטיבת מקרו ותקציב בחשב הכללי אשר לאורך כל השנה מייצרת תמונה אמינה ומליאה של הכנסות, הוצאות והגרעון הממשלתי תוך ביצוע ניתוחים כלכליים וסטטיסטיים מתקדמים".
סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדוח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".
נחזור ונזכיר - אפשר היה לסיים את שנת 2022 בעודף תקציבי הרבה יותר גבוה - אבל משרדי הממשלה מרשים לעצמם לחגוג בחודשים האחרונים של השנה (כל שנה) וכך התאדו להם עוד עשרות מיליארדי שקלים (20-30 מיליארד) שהיו יכולים להביא לעודף תקציבי גבוה פי שלושה מזה שהיה בפועל. זה חבל, כי זה אומר שהמדינה לא חסכה כסף שהיא הייתה יכולה - וצריכה - לחסוך - לזמנים קשים יותר:
- 3.תנו ליריבלוין להרוס 07/02/2023 12:40הגב לתגובה זוזו רק ההתחלה.
- 2."שקרן בן שקרן " 07/02/2023 12:16הגב לתגובה זוב- 25.1.2023 אמר " כלכלה מצויינת מהטובות בעולם " .
- 1.לדעתי 07/02/2023 11:53הגב לתגובה זוהם ימשיכו להשקיע בתעשיה הישראלית.וזה ישמר ויגדיל את מקומות העבודה.וכך נמשיך לשמור על המעגל החיובי של הכלכלה הישראלית.נקודת המפתח זה החדשנות של התעשיה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
