וועדת הערר לענייני קורונה החליטה על השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים. ההחלטה עוסקת בסמכות רשות המסים להגדיל את המקדם (והמענק) לבית עסק (העוררת), בהתאם להוצאות הקבועות בפועל. ועדת הערר קיבלה את טענות העוררת על החלטת רשות המסים, לאחר שהעוררת הוכיחה כי ההוצאות הקבועות שלה בתקופה האמורה היו גבוהות משמעותית מהסכום שנקבע לצורך כך בחוק. במסגרת החלטת וועדת הערר ובתום דיון מעמיק בבקשת הערר, נקבע כי הסכום המענק שרשות המסים אישרה לחברה לא יעמוד על 340 אלף שקל כפי שנקבע תחילה על ידי רשות המסים, אלא יעמוד על סכום של 1.24 מיליון שקל.

בתמצית, נקבע שכאשר עורר מציג פער משמעותי לכאורה בין המענק שהתקבל להוצאות הקבועות בפועל, על המשיבה לכל הפחות לבדוק את הטענות. בנוסף נקבע שמקדם נמוך, בגובה 0 עד 5% עשוי להוות הצדקה ראשונית לבדיקת ההוצאות הקבועות בפועל, ככל שזו נדרשת, שכן במצב זה עולה חשש לפער משמעותי ביותר בין המענק להוצאות הקבועות, באופן הגורם לעיוות.

מתוך ההחלטה: "...כאמור, המשיבה אישרה לעוררת מענקים בסכום כולל של 339,968 שקל עבור שש תקופות הזכאות. סכום זה מהווה כ-27% מחישוב ההוצאות הקבועות בפועל בו הכרנו . בנוסף, אנו סבורים כי יש לתת את הדעת גם לפער הכספי המשמעותי בין הסכומים, העומד על  כ- 855,000 שקל (ראו ערר 1008-22 פרינטופ סחר נ' רשות המיסים, ניתן ביום 6.7.2022, פסקאות 101-104). אנו סבורים כי בנסיבות העניין, ובהתחשב גם בהצדקה לבדיקת ההוצאות הקבועות במקרה זה (ראו סעיף 79 לעיל), מדובר בפער משמעותי המצדיק את הסטייה מהנוסחה וקביעת המענקים בהתאם להוצאות הקבועות בפועל, בסכום כולל של 1,243,628 שקל ועל פי מקדם השתתפות הוצאות קבועות בשיעור של 14.33%".