גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

מה תהיה הריבית בסוף השנה? זאת השאלה החשובה לקראת העלאת הריבית הערב

תחזית הריבית לסוף שנת 2022 עומדת כעת על 3.4%; הערב, לאחר העלאת הריבית, היא צפויה לעלות ל-3.25%  עד 3.5ֿ% והיעד לסוף השנה עלול לעלות לכיוון ה-4% ומעלה
עומר רוסו | (12)

רגע לפני פרסום נתוני האינפלציה לחודש אוגוסט, החוזים המתמחרים את העלאת הריבית של הפד נתנו סיכוי של 40% להעלאה של 0.5%, ו-60% להעלאה של 0.75% שהיא ההעלאה המועדפת על חברי הפד, בפעמיים האחרונות. נראה שזה גם התרחיש הפעם, אם כי לאחר נתוני האינפלציה, גם העלאה של 1% אפשרית. זו עלולה להיות העלאה שלא היתה כאן עשרות שנים. אגב, לזמן קצר בחודש יוני, העלאת ריבית של 1% היתה על השולחן, ואף נגידי פד דיברו עליה, אך אמרו שהיא ״מוגזמת״. נראה שגם הפעם הם יחשבו כך, למרות שהכל פתוח. יש אפילו גופים פיננסים שמעריכים שהריבית תעלה במעל 1%. 

העלאות הריבית כבר ״נספגות״ באופן מסוים במשק ובכלכלה, ועדיין, האינפלציה עומדת על שיעור של 8.3%, כלומר היא לא באמת נרגעת. זאת לא הצרה העיקרית - אינפלציית הליבה, בנטרול אנרגיה ומזון עלתה ב-0.6% בחודש אוגוסט ובחישוב שנתי מדובר בעליה של 6.3%.

ההשערה שהאינפלציה היא ״דביקה״ מתגברת. כלומר, שהאינפלציה מדביקה ויוצרת בעצמה אינפלציה. דרך עליית מחירים במוצרים נוספים ומשלימים. השוק מפנים כי האינפלציה היא לא רק מחירי האנרגיה שדווקא ירדו בחודש שעבר, אלא גם, מחירי הדיור והשכר דירה שעלו; וגם - מחירי הרכבים והשירותים שעלו. מכאן גם באה הפאניקה, שהורידה את המדדים בוול סטריט ב-4% עד 5%  באותו יום.

ב-4 העלאות הריבית מתחילת השנה, החוזים תמחרו את העלאת הריבית במדויק, זה כלי שגם הפד עצמו מסתכל עליו, בכדי להבין מה השווקים צופים, בניסיון לא לייצר יותר מידי ״הפתעה״. בסופו של דבר הוא אומנם יעשה מה שהוא צריך לעשות, אבל יש לציפיות משקל בהחלטה.

מה יקרה אם תהיה העלאה של 1%? 

הריבית כבר תעמוד על 3.5%, שזה היעד שהיה לפד בתחילת העלאות הריבית. זו היתה הריבית לה הוא כיוון בסוף שנת 2022, אבל, עד סוף השנה יש לו עוד 2 פגישות מלבד הפגישה הערב, כך שנראה שסיכויים מאוד גבוהים שנעלה לריבית של כ-4%.

באם הריבית תעלה הערב כמצופה - ב-0.75%, צפויה להיות העלאה נוספת של 0.5% ל-3.75% במפגש הבא וסיכוי טוב ל-4% ויותר בסוף השנה. אפשרות שנראית כעת הסבירה היא שהפד ישנה את הטווח של הריבית לסוף שנה ל-4% ומעלה. לא בטוח ששוק המניות מתמחר את הריבית הזו. 

השווקים מצפים להתחלה של הורדת ריבית ברבעון הראשון של שנת 2023, למרות שלא נרמז שום דבר שקרוב לזה מצד חברי הפד ויו"ר הפד' ג'רום פאוול, שממשיכים להיות ניצים. רמז בודד היה במשפט - ״כשהמדיניות תתהדק, ונשיג את המטרה שלנו, ייתכן שהריבית תרד״, מתוך נאום פאוול בג'קסון הול. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אז כנראה שהשוק עצמו אופטימי מדי ואחת מהסיבות לאופטימיות הזאת לגבי ״פיבוט״ מצד הפד, היא ההאטה במדד המחירים ליצרן. מדד המחירים ליצרן רשם קצב איטי מהצפוי, 8.7% אל מול צפי של 8.8% וירידה מהקצב בחודש שעבר שעמד על 9.8%. מדד המחירים לצרכן ליבה אמנם היה מעל הצפי, אך גם הוא ירד מ-7.6% אל 7.3%.

הירידה של מדד המחירים ליצרן יוצרת תקווה אצל המשקיעים שבעקבות עלויות היצרן שזולות יותר ממה שהוערך תחילה, יופחתו גם המחירים לצרכן. כשליצרן עולה יותר כסף לייצר מוצר, הוא ידרוש עליו יותר מהצרכן. אבל, אם זה יהיה הפוך, האינפלציה עשויה להירגע.

האם לאור נתוני האינפלציה שמראים שלא יהיה קל להיפטר ממנה, הפד ישתמש בפטיש ה-1%, ״יזעזע״ את השווקים, יגיע אל המטרה שהציב בתחילת השנה, ואז יפסיק להעלות את הריבית בכדי לראות איך היא מתקבלת בשטח? או שמא בפגישה הערב נראה את הפד מעלה את תחזית הריבית?  ההערכות הן שהריבית תעלה ב-0.75% וסיכוי אפילו גבוה  שהריבית לסוף השנה גם תעלה.  

נכון לעכשיו, הפד חש עדיין ביטחון לבצע העלאות חדות על רקע הכלכלה החזקה. מיתון כבד בארה״ב הוא מה שיעצור את הפד ואת הטון הניצי שלו, פאוול לא מעוניין בכלכלה במשבר. אך כל עוד שוק העבודה הדוק וחזק, הכלכלה בריאה וחזקה, נראה שהבנק המרכזי יעשה הכל, כדי למגר את האינפלציה.

כלכלני הראל סבורים כי "הריבית בפעם השלישית תעלה ברציפות ב-0.75% - הפוקוס של המשקיעים יהיה על התחזית המעודכנת של הבנק. אנו מצפים לעדכון כלפי מטה של תחזית הצמיחה ועדכון מעלה עבור תחזיות האינפלציה, ושהבנק יאותת שהריבית הקצרה תעלה מעל ל-4 אחוזים בתחילת 2023״.

באי.בי.אי סבורים שמחזור העלאות הריבית יימשך עד שתירשם הרעה משמעותית בתנאים הפיננסים והאטה ממושכת בסביבת האינפלציה.

מה הסטטיסטיקה אומרת?

אם נסתכל על העבר נגלה שלמרות הפחד מהעלאות הריבית, התגובה של השווקים להעלאה היא לרוב חיובית. בהעלאה הראשונה של הפד במרץ, בשיעור של 0.25%, הנאסד״ק הגיב בעליה של 12.4% ב-10 ימים שלאחר מכן. בהעלאה השנייה, בשיעור של 0.5%, ב-12 ימי המסחר שלאחר מכן הנאסד״ק ירד ב-13.7%. ב-2 העלאות הריבית האחרונות, של 0.75%, הנאסד״ק בממוצע עלה ב-10% בשבועיים שלאחר מכן.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אנשים מעדיפים לגור בדירה ולא ברחוב (ל"ת)
    אנשים מעדיפים ל 21/09/2022 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    השורט גרוע מאוד מפסיד 15 שנה !!! (ל"ת)
    אבשלום 21/09/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מלבד צים לא להיות במדדי שורט .תימחקו (ל"ת)
    שלום 21/09/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כמו שנאמר יקרעו וימחקו השורטיסטים הטפשים (ל"ת)
    ישראל 21/09/2022 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כמו שאמרתי השוק עולה יפה מאוד (ל"ת)
    אביהו 21/09/2022 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השוק יעלה חזק היום (ל"ת)
    אביהו 21/09/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק לא בשורט הםלוזרים (ל"ת)
    ןריקי 21/09/2022 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ימחקו שורטיסטים טיפשים (ל"ת)
    ישראל 21/09/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
  • מה פרוש המילה טיפשים? (ל"ת)
    לישראל 21/09/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גם עם ירימו 3 אחוז הריבית השוק יעלה רשמתם (ל"ת)
    ישראל 21/09/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מבין2 21/09/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    או 1% עכשיו ובחודש הבא 0.25%. משחק בקקי
  • 1.
    פועלת 21/09/2022 14:28
    הגב לתגובה זו
    מילים אחרות עוד פעמיים 0.25%. רבעון רביעי עשוי להיות חיובי בעבור הבורסות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.