פאנלים סולארים איירטאצ
צילום: אלי דסה

איירטאצ' חתמה על עסקאות בהיקף 11.2 מיליון שקל עם חברה הודית

להערכת החברה, ההתקשרות בצבר ההסכמים מהווה הבעת אמון משמעותית של הלקוח, שהינו לקוח משמעותי ואסטרטגי עבורה
דור עצמון | (1)

חברת איירטאצ' סולאר איירטאצ 0% העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק רובוטים לניקוי יבש של פאנלים סולאריים, חתמה על צבר עסקאות בהיקף של כ-11.2 מיליון שקל עם ענקית הסולאר ההודית ReNew Power. העסקה כוללת הסכמים למכירה, התקנה, תפעול ותחזוקה של מערכות רובוטיות מתוצרת איירטאצ' לניקוי יבש של פאנלים ב-7 שדות סולאריים של ReNew Power בהודו עם כ-52 ג'יגה וואט מתקנים סולאריים מותקנים בסה"כ.

עבור אספקת והתקנת המערכות בכלל הפרויקטים נקבעה תמורה כוללת על סך של כ-3.5 מיליון שקל. יתרת התמורה, בהיקף מוערך של כ-7.7 מיליון שקל, צפויה להתקבל בגין מתן שירותים ותחזוקה לפרויקטים, ותתפרס על פני תקופה של 25 שנים ממועד מסירת הפרויקטים ללקוח. ReNew Power התחייבה כי בכל מקרה כלל ההזמנות לביצוע בפועל ביחס לפרויקטים יוצאו עד לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2023.

באיירטאצ' מדגישים כי ביחס לאחד הפרויקטים, בהיקף הכנסות כולל (אספקה ותחזוקה) של כ-6.4 מיליון שקל, ללקוח עשויה לקום זכות ביטול חד פעמית בחודש מאי 2023, ככל שהחברה לא תעמוד עד למועד זה ביעד שסוכם בין הצדדים בקשר עם פרויקטים קודמים.

העסקה הנוכחית הינה בהמשך לביצועה של עסקה קודמת עם ReNew Power מאפריל 2021 לאספקת והתקנת מערכות בשלושה פרויקטים בהודו בהיקף כולל של כ-8.8 מיליון שקל וכן שירותי תפעול ותחזוקה בהיקף של כ-17 מיליון שקל (המתפרסים על פני 25 שנים). להערכת החברה, ההתקשרות בצבר ההסכמים כאמור מהווה הבעת אמון משמעותית של הלקוח, שהינו לקוח משמעותי ואסטרטגי של החברה.

טל לאופר, מנכ"ל איירטאצ' סולאר: "אנו מעדכנים בימים האחרונים על צבר עסקאות נוסף בהודו עם ReNew Power, מיזמיות הסולאר הגדולות בהודו אשר מהווה את אחד משווקי האנרגיה המתחדשת הגדולים בעולם. הרחבת פעילותנו בהודו תואמת את אסטרטגיית הצמיחה של איירטאצ' ואנו רואים בעסקאות אלה, המהוות התקשרויות נוספות עם לקוח חוזר - ReNew, הבעת אמון גדולה מצד לקוח אסטרטגי וחשוב שבוחר להרחיב את פעילותו איתנו. הודו הינה שוק יעד מרכזי וצומח של איירטאצ', כאשר רק לפני מספר חודשים עדכנו על הסכמים למכירת רובוטים ללקוחות בהודו ובהם הקונגלומרטHERO  שאף הוא בחר להרחיב את פעילותו איתנו. מערכי הייצור, הלוגיסטיקה, השירות והמכירות שהשקנו בשנה האחרונה בהודו, תומכים בהרחבה מואצת של פעילותנו במדינה, ומאפשרים קרבה ללקוחות ושיפור זמני האספקה והתגובה תוך שיפור שיעורי הרווחיות, וכן מאפשרים קרבה לטריטוריות פוטנציאליות נוספות באסיה. זאת, לצד המשך הרחבת פעילותנו בישראל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דני 05/09/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    עם כל ההתקדמות והתמיכה של ממשלת ארהב בנושא אקופיה מעניינת בטווח הקרוב רחוק עם כניסה לפרוייקים חדשים לחברה טכנולוגיה מדהימה שווי שוק מגוכך לאחר ירידה חזקה רקנטי בעל עניין שם
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?