כמה באמת הרוויחה גב ים ואיך נעלמו הוצאות ההצמדה מה-FFO שלה?
חברת גב ים גב ים 1.32% היא חברה ותיקה ומרשימה עם חוזקות מהעבר – קרקעות שנרכשו בעבר ומוצגות בסכומים נמוכים במאזן, מההווה – פעילות השכרת נכסים גדולה ומניבה ובעתיד – הקמה של עשרות פרויקטים שיניבו רווחים של כמה מיליארדים. כל אלו שכנעו את דיסקונט השקעות של צחי נחמיאס והזלקינדים לרכוש את המניות של אהרון פרנקל בגב ים ולבסס את השליטה שלהם בחברה.
הם עשו את זה בפרמיה גדולה על מחיר השוק, אלא שבינתיים המחיר בשוק טס למעלה והם כבר לא בהפסד תיאורטי משמעותי על העסקה. בשבוע שעבר פרסמה גב ים תוצאות עסקיות. היא הראשונה מבין חברות הנדל"ן המניב לפרסם דוחות ועל פניו התוצאות נהדרות.
החברה המשיכה בפעילות הייזום הכוללת צבר פרויקטים מרשים של 19 פרויקטים, בשטח כולל של כ-900 אלף מ"ר (כ-715 אלף מ"ר חלק החברה), בהשקעה כוללת של כ-6.3 מיליארד שקל (חלק החברה). כ-57% מהשטחים העיליים בפרויקטים שבביצוע (וכן פרויקט אחד בתכנון) – שווקו. ברבעון השני נרשם גידול של 35% ב-FFO המיוחס לבעלי המניות, ל-82 מיליון. ה-FFO ה- (Funds From Operations), הוא נתון מאוד חשוב לחברות הנדל"ן המניב. הוא מבטא את הרווח של החברה ללא אירועים לא-תפעוליים. הוא אמור לשקף את היכולת האמיתית של החברה לחלק דיבידנדים.
ה-FFO הוא לא נתון חשבונאי ולכן הוא יחסית גמיש – רשות ניירות ערך עשתה סדר בעניין כבר לפני עשור ופרסמה הנחיה לגילוי הנתונים בחברות שיש להן פעילות נדל"ן להשקעה, שעל פיה הן מחויבות לפרסם את נתוני ה-FFO. וכך במשך שנים רבות פרסמו חברות הנדל"ן המניב את ה-FFO של רשות ניירות ערך, אך במקביל גם פרסמו את ה-FFO שלהן, FFO לפי גישת ההנהלה. ההבדל המרכזי בין שני ה-FFO היה – נטרול הוצאות מימון בגין המדד.
- ישרס: ה-NOI עלה בכ-1% ל-119 מ' שקל; AFFO הסתכם ב-89 מ' שקל
- "אנחנו צופים עלייה של 30% ב-NOI תוך שנים ספורות" - נתנאל מניבים גייסה 220 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עובד כך: רשות ניירות ערך דרשה שהוצאות המימון ייקחו בחשבון את כל ההוצאות. נשמע ברור, נכון? אלא שהחברות בדוח ההנהלה ניטרלו את ההצמדה למדד המחירים לצרכן. הטענה היתה שמול ההתחייבויות-ההלוואות יש נכסים שערכם עולה ולכן בדיוק כפי שלא מוסיפים-מצמידים את ערכם ב-FFO כך לא צריך לעשות זאת בהתחייבויות.
החברות קראו ל-FFO שלהן – FFO ריאלי והוא זכה לתשומת הלב של המשקיעים והציבור. עד כדי כך הוזנח ה-FFO של רשות ניירות ערך שנקרא גם FFO נומינלי, שבדוח של גב ים ברבעון השני הוא פשוט נעלם לגמרי. במקרה או שלא במקרה, הוא דווקא הפך להרבה יותר חשוב בגלל האינפלציה.
גב ים מדברת וכותבת בדוח הדירקטוריון על עלייה בשכר הדירה בזכות ההצמדה לאינפלציה. ההכנסות של החברה צמודות וההכנסות הצמודות האלו נמצאות ב-FFO, אותן החברה לא ניטרלה. מנגד, את הוצאות המימון הצמודות הנהלת החברה נטרלה. יש כאן חוסר איזון ועיוות של ה-FFO. אם רוצים להגיע לרווח האמיתי-המייצג, לא צריך לנטרל את הוצאות המימון הצמודות, הן אמיתיות, צריך לשלם אותן. מעבר לכך, בעולם של אינפלציה נמוכה כפי שהיה כאן במשך שנים החשיבות של הסעיף הזה וניטרולו, יחסית נמוכה, אבל כשהאינפלציה עולה, יש לזה משמעות גדולה. דווקא עכשיו המשקיעים זקוקים למידע הזה יותר מתמיד.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אז נכון שיש גם שינוי מחירים בנכסים, אבל האם אנחנו יודעים להבטיח את זה? האם לא יתכן דווקא שתהיה ירידת מחירים במחירי המשרדים? האינפלציה לא בחלל ריק, היא מתרחשת במקביל להאטה ומיתון. אלו גורמים שיכולים להשפיע לרעה על המחירים ואז הטיעון של הנהלות החברות שלא צריך לרשום את הוצאות המימון הצמודות בדיוק כפי שלא רושמים את הכנסות השערוך ב-FFO, אינן נכונות. ובכל מקרה, את השיערוכים אנחנו בכל מצב רואים בדוחות, אבל ניטרול של הוצאות המימון משאיר את הקוראים באפלה גדולה.
הנה נתוני ה-FFO של גב ים:
ה-FFO גדל ברבעון, בחצי שנה, בכל הפרמטרים. אבל כמה באמת ה-FFO הנומינלי ללא הנטרול של הוצאות המימון הצמודות? בהינתן הוצאות המימון בכלל ובהינתן המדד ייתכן שזה 25-30 מיליון שקל ברבעון ואפילו יותר. ואם כך, אז ה-FFO הנומינלי הוא בהערכה גסה כ-50-55 מיליון שקל ברבעון. זה משנה את התמונה לגבי התמחור של גב ים.
אם נהיה שמרנים ונניח שאין התאמת מחירי משרדים לאינפלציה. ואם נתייחס לנתון ה-FFO הנומינלי גם כי הוא זה שמבטא בקירוב את התזרים האמיתי של העסק (מה לעשות - הוצאות הצמדה משלמים לבנקים ולמחזיקי החוב) נקבל שמדובר בחברה שמייצרת רווח-תזרים של 220-250 בשנה. השוק כנראה מצפה ל-350-400 מיליון ומזה גוזר את שוויה, בפועל זה נמוך יותר.
אז איך משקיעים, בעיקר משקיעים מתוחכמים, לא רואים זאת? הם כנראה רואים זאת, הם כנראה אופטימיים - הם סבורים שערך הנכסים יעלה בדומה למדד ויותר, הם מצפים להשבחות של הנכסים בהקמה וכאמור מדובר במיליארדים, והם סבורים שהמדד יחזור למספרים נמוכים. הם אולי צודקים, אבל נכון לרבעונים האחרונים וכנראה הרבעונים הבאים, ההצגה בדוחות של גב ים, לא מספרת את כל האמת. ה-FFO לא באמת משתפר.
- 3.אבישי מנתח הנתונים ללא כחל וסרק (ל"ת)אבישי נותן בראש 09/08/2022 12:43הגב לתגובה זו
- 2.העוקב 08/08/2022 11:05הגב לתגובה זוהמשקיעים המקצועיים מאמינים בגב. השאלה היותר מהותית היא אחוזי התפוסה וכמה מ"ר מסחרי ידרש בישראל בטווח של 3-5 שנים. לדעתי יהיה היצף אדיר ומחיר המניה לא משקף את זה.
- לא הבנתם שהכותב סתם מקשקש 09/08/2022 01:32הגב לתגובה זולא הבנתם שהכותב סתם מקשקש
- אני לא מאמין במחיר של גב ים (ל"ת)לא מאמין 08/08/2022 12:42הגב לתגובה זו
- 1.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 08/08/2022 08:53הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?