כמה שילמו חברות סייבר ישראליות כדי להיחשף בפאודה?
באחת הסצנות בפרק השני ששודר אתמול של הלהיט ההיסטרי של yes ו NETFLIX "פאודה", אומרת אחת מעובדות המטה בחדר המבצעים: "ארמטיק אומרים שהמערכת שלהם כרגע סורקת את כל סביבת הענן שלנו. הם לא מזהים שום אינדיקציה לתקיפה".
לא במקרה הוזכרה חברת ארמטיק בסצנה הזאת, לצד הלוגו שלה שהופיע על המסך באותו חדר מבצעים. מדובר על עסקת תוכן שיווקי בין הפקת הסדרה לבין חברת הסייבר הישראלית, במסגרתו תזכה החברה לעוד אזכורים ונראות ויזואלית בהמשך פרקי העונה.
אבל ארמטיק אינה היחידה. עוד שתי חברות זכו לאזכורים בפרק אתמול. מדובר על סלברייט וארמיס סקיוריטי. סלברייט הישראלית מספקת כלים לגורמי אכיפת החוק, בהם צבא והמודיעין, כמו גם מחלקות אבטחה וחקירה בחברות שונות כדי לשדרג את יכולת הלקוחות לקבל ולהשתמש בראיות דיגיטליות במסגרת חקירות. ארמיס סקיוריטי, חברה ישראלית גם כן, עוסקת בהגנת מכשירים המחוברים לרשת המחשבים הארגונית - כגון מדפסות ומצלמות, ומתריעה מפני פעילויות חריגות.
גורמים בשוק הטלוויזיה מעריכים כי עבור עסקאות כאלה שילמו כל אחת מהחברות סכומים של כמה מאות אלפי שקלים, ואף כחצי מיליון שקל. עבור חברת סייבר כמו ארמטיק, עם כ-150 עובדים, מדובר בסכום זעום - בטח בהתחשב בתוצאות: חשיפה בפני קהלים גדולים בישראל ובעולם, ואף יותר מזה - בפני גורמים ייחודיים בעולמות הביטחון וההגנה, שצופים בסדרה הפופולרית שמתארת את המאבק של כוחות הביטחון הישראלים נגד גורמי טרור.
- yes נכנסת לעולם הפרסום בטלוויזיה האינטרנטית: תתחיל לשלב מודעות ב-yes+ וב-STING+
- "הכיוון של בזק חיובי וברור - yes צפויה להרוויח 100 מיליון ויותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי נתונים שהפיצה yes בפתיחת העונה השלישית, עולה כי הסדרה רשמה כמיליון צפיות בתוך 48 שעות, ובחינת רייטינג - זכתה ל-12.6%. פרק פתיחת העונה השנייה רשם רייטינג של 12.1%. עבור ארמטיק, חשיפה כזו היא פיצוח קריאייטיבי לאתגר שרוב חברות ההייטק מתמודדות איתו - כיצד שוברים את תקרת הבועה הנשתית של עולם ההייטק, והסייבר בפרט, ומגיעים לקהל רחב שאולי לא שמע עליה מעולם.
- 1.זה שיודע 21/07/2022 22:26הגב לתגובה זוהרבה יותר ממה שההבזק בפאודה משקף. כל הכבוד
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
