אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

האם בקרוב נחזה בייצור חשמל מאנרגיות רוח במים הכלכליים של ישראל

משרד האנרגיה בוחן ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון, ויצא לראשונה בסקר סביבתי אסטרטגי בנושא מדובר באפשרות לייצור חשמל מאנרגיות רוח באמצעות מצנחים במים הכלכליים של ישראל, באמצעות שדות סולאריים צפים או הפקת אנרגיה מגלים ואצות בים.
 
משה כסיף |

הבוקר קיים הבוקר משרד האנרגיה מפגש ייחודי שעסק בבחינת ייצור אנרגיות מתחדשות ואגירתן וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. במפגש נכחו יזמים וחברות פרטיות. המפגש יצא לפועל במטרה להכיר "שחקנים פוטנציאלים" בשוק הפרטי, וכן חברות אקלים-טק המתעניינות בנושא. כמוהן, המפגש נועד להקים אקוסיסטם המאפשר קידום של טכנולוגיות אלה,  

במסגרת תכנית המשרד לעמידה ביעדים להפחתת פליטות במשק האנרגיה עד 2050, נערכים במשרד בימים אלה לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי. הסקר נועד לבחון את האפשרויות לייצור ולאגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. זאת, בהמשך לעבודת המשרד בשנה האחרונה, לגיבוש הנושאים להתייחסות עליהם יושתת הסקר, ביניהם היבטים טכנו-כלכליים של ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן בים, וכן היבטים סביבתיים, ציבוריים ותכנוניים. 

הסקר האסטרטגי הסביבתי שיבוצע, יבחן את כלל השיקולים הרלבנטיים, תוך איסוף נתונים וניתוח מידע שעל בסיסו יתקבלו החלטות בנושא. עם הנושאים הללו ניתן למנות בנתונים כמו מהירות הרוח, גובה הגלים, עוצמת הזרימה, מסלולי נדידה של עופות ויונקים ימיים, בתי גידול, ונראות של מתקנים בקו האופק. המכרז לביצוע הסקר צפוי להתפרסם בחודש ספטמבר הקרוב, כאשר ביצוע הסקר עשוי לקחת כשנה. המשרד בוחן בנוסף גם פיתוח רגולציה, שתאפשר הקצאת שטחים במים הכלכליים לצרכי פיתוח האנרגיה המתחדשת, האגירה וקיבוע הפחמן. 

במקביל, במשרד האנרגיה מגבשים תשתית של ידע בנושא, באמצעות היחידות המקצועיות: המדען הראשי, מינהל אוצרות טבע, אגף בכיר תכנון פיסי ואגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה. עבודה זו כוללת סקירה של הנעשה בתחום בעולם ובארץ, והיא גם מתייחסת להערכות ראשוניות של פוטנציאל ייצור אנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל בים התיכון, זאת בהתייעצות ושיתוף פעולה עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), השירות המטאורולוגי וגופי ייעוץ נוספים.

יש לציין כי העבודה היא בתיאום של מספר גופים ממשלתיים, ביניהם מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות החשמל, חברת "נגה" לניהול מערכת החשמל ומשרד הביטחון. ב-11.8 צפוי העניין לצאת לשיתוף הציבור, על מנת לקבל משוב על שלל תחומי הסקר מצד ארגונים ציבוריים והקהילה המדעית. 

גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה: "פתחנו במהלך לבחינת האפשרויות להשתמש במרחב הימי הסמוך לישראל לצורך ייצור אנרגיה נקיה, אגירת אנרגיה וקיבוע פחמן דו-חמצני, כדי להיאבק במשבר האקלים. זהו שטח עצום שבו ניתן לקיים פעילות כזו, תוך הקפדה על מינימום השלכות סביבתיות ובמרחק רב יחסית מריכוזי האוכלוסייה בישראל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.

אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.