האם בקרוב נחזה בייצור חשמל מאנרגיות רוח במים הכלכליים של ישראל
הבוקר קיים הבוקר משרד האנרגיה מפגש ייחודי שעסק בבחינת ייצור אנרגיות מתחדשות ואגירתן וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. במפגש נכחו יזמים וחברות פרטיות. המפגש יצא לפועל במטרה להכיר "שחקנים פוטנציאלים" בשוק הפרטי, וכן חברות אקלים-טק המתעניינות בנושא. כמוהן, המפגש נועד להקים אקוסיסטם המאפשר קידום של טכנולוגיות אלה,
במסגרת תכנית המשרד לעמידה ביעדים להפחתת פליטות במשק האנרגיה עד 2050, נערכים במשרד בימים אלה לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי. הסקר נועד לבחון את האפשרויות לייצור ולאגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. זאת, בהמשך לעבודת המשרד בשנה האחרונה, לגיבוש הנושאים להתייחסות עליהם יושתת הסקר, ביניהם היבטים טכנו-כלכליים של ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן בים, וכן היבטים סביבתיים, ציבוריים ותכנוניים.
הסקר האסטרטגי הסביבתי שיבוצע, יבחן את כלל השיקולים הרלבנטיים, תוך איסוף נתונים וניתוח מידע שעל בסיסו יתקבלו החלטות בנושא. עם הנושאים הללו ניתן למנות בנתונים כמו מהירות הרוח, גובה הגלים, עוצמת הזרימה, מסלולי נדידה של עופות ויונקים ימיים, בתי גידול, ונראות של מתקנים בקו האופק. המכרז לביצוע הסקר צפוי להתפרסם בחודש ספטמבר הקרוב, כאשר ביצוע הסקר עשוי לקחת כשנה. המשרד בוחן בנוסף גם פיתוח רגולציה, שתאפשר הקצאת שטחים במים הכלכליים לצרכי פיתוח האנרגיה המתחדשת, האגירה וקיבוע הפחמן.
במקביל, במשרד האנרגיה מגבשים תשתית של ידע בנושא, באמצעות היחידות המקצועיות: המדען הראשי, מינהל אוצרות טבע, אגף בכיר תכנון פיסי ואגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה. עבודה זו כוללת סקירה של הנעשה בתחום בעולם ובארץ, והיא גם מתייחסת להערכות ראשוניות של פוטנציאל ייצור אנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל בים התיכון, זאת בהתייעצות ושיתוף פעולה עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), השירות המטאורולוגי וגופי ייעוץ נוספים.
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לציין כי העבודה היא בתיאום של מספר גופים ממשלתיים, ביניהם מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות החשמל, חברת "נגה" לניהול מערכת החשמל ומשרד הביטחון. ב-11.8 צפוי העניין לצאת לשיתוף הציבור, על מנת לקבל משוב על שלל תחומי הסקר מצד ארגונים ציבוריים והקהילה המדעית.
גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה: "פתחנו במהלך לבחינת האפשרויות להשתמש במרחב הימי הסמוך לישראל לצורך ייצור אנרגיה נקיה, אגירת אנרגיה וקיבוע פחמן דו-חמצני, כדי להיאבק במשבר האקלים. זהו שטח עצום שבו ניתן לקיים פעילות כזו, תוך הקפדה על מינימום השלכות סביבתיות ובמרחק רב יחסית מריכוזי האוכלוסייה בישראל"
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026
חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84% , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon
Mobil Corp. ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.
במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון
ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.
על פי ההבנות בין הצדדים, במידה
ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.
בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס.
בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026
חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84% , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon
Mobil Corp. ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.
במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון
ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.
על פי ההבנות בין הצדדים, במידה
ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.
בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס.
בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.
