אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

האם בקרוב נחזה בייצור חשמל מאנרגיות רוח במים הכלכליים של ישראל

משרד האנרגיה בוחן ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון, ויצא לראשונה בסקר סביבתי אסטרטגי בנושא מדובר באפשרות לייצור חשמל מאנרגיות רוח באמצעות מצנחים במים הכלכליים של ישראל, באמצעות שדות סולאריים צפים או הפקת אנרגיה מגלים ואצות בים.
 
משה כסיף |

הבוקר קיים הבוקר משרד האנרגיה מפגש ייחודי שעסק בבחינת ייצור אנרגיות מתחדשות ואגירתן וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. במפגש נכחו יזמים וחברות פרטיות. המפגש יצא לפועל במטרה להכיר "שחקנים פוטנציאלים" בשוק הפרטי, וכן חברות אקלים-טק המתעניינות בנושא. כמוהן, המפגש נועד להקים אקוסיסטם המאפשר קידום של טכנולוגיות אלה,  

במסגרת תכנית המשרד לעמידה ביעדים להפחתת פליטות במשק האנרגיה עד 2050, נערכים במשרד בימים אלה לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי. הסקר נועד לבחון את האפשרויות לייצור ולאגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. זאת, בהמשך לעבודת המשרד בשנה האחרונה, לגיבוש הנושאים להתייחסות עליהם יושתת הסקר, ביניהם היבטים טכנו-כלכליים של ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן בים, וכן היבטים סביבתיים, ציבוריים ותכנוניים. 

הסקר האסטרטגי הסביבתי שיבוצע, יבחן את כלל השיקולים הרלבנטיים, תוך איסוף נתונים וניתוח מידע שעל בסיסו יתקבלו החלטות בנושא. עם הנושאים הללו ניתן למנות בנתונים כמו מהירות הרוח, גובה הגלים, עוצמת הזרימה, מסלולי נדידה של עופות ויונקים ימיים, בתי גידול, ונראות של מתקנים בקו האופק. המכרז לביצוע הסקר צפוי להתפרסם בחודש ספטמבר הקרוב, כאשר ביצוע הסקר עשוי לקחת כשנה. המשרד בוחן בנוסף גם פיתוח רגולציה, שתאפשר הקצאת שטחים במים הכלכליים לצרכי פיתוח האנרגיה המתחדשת, האגירה וקיבוע הפחמן. 

במקביל, במשרד האנרגיה מגבשים תשתית של ידע בנושא, באמצעות היחידות המקצועיות: המדען הראשי, מינהל אוצרות טבע, אגף בכיר תכנון פיסי ואגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה. עבודה זו כוללת סקירה של הנעשה בתחום בעולם ובארץ, והיא גם מתייחסת להערכות ראשוניות של פוטנציאל ייצור אנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל בים התיכון, זאת בהתייעצות ושיתוף פעולה עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), השירות המטאורולוגי וגופי ייעוץ נוספים.

יש לציין כי העבודה היא בתיאום של מספר גופים ממשלתיים, ביניהם מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות החשמל, חברת "נגה" לניהול מערכת החשמל ומשרד הביטחון. ב-11.8 צפוי העניין לצאת לשיתוף הציבור, על מנת לקבל משוב על שלל תחומי הסקר מצד ארגונים ציבוריים והקהילה המדעית. 

גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה: "פתחנו במהלך לבחינת האפשרויות להשתמש במרחב הימי הסמוך לישראל לצורך ייצור אנרגיה נקיה, אגירת אנרגיה וקיבוע פחמן דו-חמצני, כדי להיאבק במשבר האקלים. זהו שטח עצום שבו ניתן לקיים פעילות כזו, תוך הקפדה על מינימום השלכות סביבתיות ובמרחק רב יחסית מריכוזי האוכלוסייה בישראל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.