האם בקרוב נחזה בייצור חשמל מאנרגיות רוח במים הכלכליים של ישראל
הבוקר קיים הבוקר משרד האנרגיה מפגש ייחודי שעסק בבחינת ייצור אנרגיות מתחדשות ואגירתן וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. במפגש נכחו יזמים וחברות פרטיות. המפגש יצא לפועל במטרה להכיר "שחקנים פוטנציאלים" בשוק הפרטי, וכן חברות אקלים-טק המתעניינות בנושא. כמוהן, המפגש נועד להקים אקוסיסטם המאפשר קידום של טכנולוגיות אלה, במסגרת תכנית המשרד לעמידה ביעדים להפחתת פליטות במשק האנרגיה עד 2050, נערכים במשרד בימים אלה לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי. הסקר נועד לבחון את האפשרויות לייצור ולאגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן במרחב הימי של ישראל בים התיכון. זאת, בהמשך לעבודת המשרד בשנה האחרונה, לגיבוש הנושאים להתייחסות עליהם יושתת הסקר, ביניהם היבטים טכנו-כלכליים של ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת וקיבוע פחמן בים, וכן היבטים סביבתיים, ציבוריים ותכנוניים. הסקר האסטרטגי הסביבתי שיבוצע, יבחן את כלל השיקולים הרלבנטיים, תוך איסוף נתונים וניתוח מידע שעל בסיסו יתקבלו החלטות בנושא. עם הנושאים הללו ניתן למנות בנתונים כמו מהירות הרוח, גובה הגלים, עוצמת הזרימה, מסלולי נדידה של עופות ויונקים ימיים, בתי גידול, ונראות של מתקנים בקו האופק. המכרז לביצוע הסקר צפוי להתפרסם בחודש ספטמבר הקרוב, כאשר ביצוע הסקר עשוי לקחת כשנה. המשרד בוחן בנוסף גם פיתוח רגולציה, שתאפשר הקצאת שטחים במים הכלכליים לצרכי פיתוח האנרגיה המתחדשת, האגירה וקיבוע הפחמן. במקביל, במשרד האנרגיה מגבשים תשתית של ידע בנושא, באמצעות היחידות המקצועיות: המדען הראשי, מינהל אוצרות טבע, אגף בכיר תכנון פיסי ואגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה. עבודה זו כוללת סקירה של הנעשה בתחום בעולם ובארץ, והיא גם מתייחסת להערכות ראשוניות של פוטנציאל ייצור אנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל בים התיכון, זאת בהתייעצות ושיתוף פעולה עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), השירות המטאורולוגי וגופי ייעוץ נוספים. יש לציין כי העבודה היא בתיאום של מספר גופים ממשלתיים, ביניהם מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות החשמל, חברת "נגה" לניהול מערכת החשמל ומשרד הביטחון. ב-11.8 צפוי העניין לצאת לשיתוף הציבור, על מנת לקבל משוב על שלל תחומי הסקר מצד ארגונים ציבוריים והקהילה המדעית. גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה: "פתחנו במהלך לבחינת האפשרויות להשתמש במרחב הימי הסמוך לישראל לצורך ייצור אנרגיה נקיה, אגירת אנרגיה וקיבוע פחמן דו-חמצני, כדי להיאבק במשבר האקלים. זהו שטח עצום שבו ניתן לקיים פעילות כזו, תוך הקפדה על מינימום השלכות סביבתיות ובמרחק רב יחסית מריכוזי האוכלוסייה בישראל"
אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלהושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר
אנרגיה שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל.
מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.
התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט.
המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של
25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.
התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.
- מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
- איראן מכוונת לתשתיות האנרגיה של ישראל - ההצלחה חלקית מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של
עד שש שנים.
