רחפן חדש
צילום: רחפן חדש

אחרי הכישלון והתרסקות של 76%, איירובוטיקס תימכר - וזינקה ב-34%

החברה שעוסקת בהנגשת וניתוח מידע אוטומטי באמצעות רחפנים נרכשת ע"י Ondas האמריקאית, שעוסקת גם היא בתחום. איירובוטיקס פספסה את גל ההנפקות ונאלצה לחתוך את השווי בחדות כדי להצליח להיכנס לבורסה; החברה מפסידה ותסיים את המוזמנים עד סוף השנה. רואי החשבון צדקו: הערת עסק חי הייתה במקום

דור עצמון | (2)

הכישלון של איירובוטיקס : החברה חתמה על מזכר הבנות ותימכר לחברת אונדס ONDAS HOLDINGS INC שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 55 מיליון שקל. אונדס עוסקת בפיתוח ואספקת רשתות אלחוטיות פרטיות וכן במתן פתרונות של נתונים אוטומטיים באמצעות רחפנים, ואיירובוטיקס גם היא בתחום. 

המניה זינקה היום בת"א ב-34%, אבל כדאי לזכור שרק לפני שנה היא ניסתה להיכנס לבורסה לפי שווי של 250 מיליון שקל, ונאלצה לחתוך את השווי שוב ושוב כדי להצליח להיכנס. בסוף היא הונפקה לפי שווי של 121 מיליון שקל, ומאז התרסקה ב-76% לשווי של 29 מיליון שקל בלבד, כלומר: גם אחרי הזינוק היום בו היא מגיעה לשווי של 39 מיליון שקל - עדיין מדובר במפלה לחברה.

רכישה בפרמייה של 88% על המחיר הנוכחי

לפי מזכר ההבנות, תרכוש אונדס את מלוא מניותיה של איירובוטיקס וכל משקיע של איירובוטיקס יקבל 0.168 מניות של אונדס. החברה האמריקאית גם היא לא גדולה במיוחד ונסחרת לפי שווי של 231 מיליון דולר ומחיר המניה שלה היום הוא 5.5 דולר. לפני הודעת הרכישה, איירובוטיקס נסחרה לפי שווי של 29 מיליון שקל ומחיר המניה שלה עמד על 1.73 שקל. 

ביחס למחיר הנוכחי של החברה, מדובר בפרמייה של 88%. אז בחברה אולי ירצו לדבר על 'אקזיט' אבל במקרה הזה זה ממש לא המצב. בכל מקרה, החישוב הוא כזה: מחיר מניה של אונדס עומד על 5.5 דולר, כפול שער הדולר 3.52, כפול 0.168 מניות שיקבלו משקיעי איירובוטיקס. התוצאה היא 3.25 שקלים, פרמייה של 88% כאמור על מחיר מניה של איירובוטיקס שעמד על 1.73 שקלים.

לאחר שהרכישה תושלם, על פי הערכת החברה במחצית השניה של 2022, מניית איירובוטיקס תימחק מהבורסה בתל אביב.

ומה אומרים הדוחות? החברה שורפת כסף בקצב גבוה ותסיים את המזומנים שלה עד סוף השנה - ויש לה הערת עסק חי. זה לא מפתיע

איירובוטיקס נמצאת בבעיית תזרים מזומנים ויש לה הערת עסק חי. בקופה שלה נכון לסוף שנת 2021 היו 8.6 מיליון דולר, אבל היא שרפה בשנה שעברה 9.44 מיליון דולר, כלומר - אם היא ממשיכה לשרוף השנה כסף באותו קצב של השנה שעברה היא תסיים את כל המזומנים שלה. או בעברית פשוטה - אין לחברה מימון להמשך פעילותה. כדי לנסות לפחות לשרוד, החברה גייסה מקרן ourcrowd (אוורקראוד) שמחזיקה ב-18.3% ממניות החברה 1.1 מיליון דולר.

ומה לגבי ההכנסות וההוצאות שלה? החברה מפסידה גולמית - כלומר עולה לה למכור יותר ממה שהיא מכניסה על המכירה (לצורך ההמחשה: על כל מוצר שעולה לה 100 שקלים, היא מוכרת לצורך העניין רק ב-80 שקלים), ואיך אפשר להגיע לרווח בצורה כזו? זה לא ממש אפשרי.

החברה הכניסה 3.29 מילון דולר בשנת 2021, עליה לעומת 1.6 מיליון דולר בשנת 2020. אבל עלות המכר הייתה 3.66 מיליון דולר ו-3.48 מיליון דולר בהתאמה. הוצאות המחקר והפיתוח עמדו על 7.7 מיליון דולר ו-6.39 מיליון דולר בשתי השנים הללו בהתאמה, הוצאות ההנהלה זינקו ב-2021 לסכום של 6 מיליון דולר, לעומת 2.67 מיליון דולר בשנת 2020 והיו למעשה גבוהות כמעט פי 2 מכל המכירות של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עוקץ בלעז (ל"ת)
    עשו על המשקיעים ביבי 06/07/2022 01:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עשו על המשקיעים "בנט" (עוקץ בסלנג) (ל"ת)
    אבשלום קול 05/07/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?